הניו יורק טיימס: המסיכות היו בלוף

רגע לפני פורים, מחקר מעמיק שפורסם בלב התקשורת הממוסדת קובע חד משמעית: המסיכות מעולם לא הועילו במניעת הדבקה, וההתעקשות עליהן הפכה את המדע לדת

סוף סוף זה כאן; מתוך הלב של התקשורת הממסדית האמריקנית, הניו יורק טיימס, ומהמחבר זוכה פרס הפוליצר ברט סטפנס, מגיע מאמר שטוען באופן חד משמעי: אין יעילות מוכחת בעטיית מסיכות במניעת מחלות של דרכי הנשימה. נקודה. המאמר של סטפנס מצטט בתחילתו את טום ג’פרסון, אפדימיולוג מאוניברסיטת אוקספורד, שעמד בראש המחקר שפורסם בחודש שעבר

כאמור: לא היתה הדבקה מופחתת במדינות שבהן הוחלה חובת עטיית המסיכות. המדענים מאוקספורד קובעים שכל מי שטען שעטיית מסיכות מועילה במניעת הדבקה – טעה

ג’פרסון ועוד 11 קולגות מתחומו ביצעו יחד מחקר עבור ארגון “קוקרן“, ארגון בריטי שלא למטרות רווח הנחשב למאוד אמין בתחום הבריאות. המסקנה שלהם התבססה על 78 מחקרים מבוקרים אקראיים, שישה מהם בתקופת הקורונה, שכללו 610,872 משתתפים בארצות שונות. הם עקבו גם אחר מדינות בארצות הברית שבהן היתה חובת מסיכות לעומת כאלה שלא. מסקנת המחקר, כאמור: לא היתה הדבקה מופחתת במדינות שבהן הוחלה חובת עטיית המסיכות. המדענים מאוקספורד קובעים שכל מי שטען שעטיית מסיכות מועילה במניעת הדבקה – טעה. במאמר נטען עוד ששיעורי האמינות של ה-CDC והמנהלת שלו Rochelle Walensky, ממשיכים לצנוח בתוך הקהילה המדעית בשל התעקשותה על כך שעטיית המסיכות בבית הספר הועילה, אף שאותו ארגון מעולם לא הציג נתונים שתומכים בכך. המחקר מבקר באופן די קשה את וולנסקי ואופן תיפקודה בארגון. ג’פרסון נשאל אודות מחקרו “אבל מה עם מסיכות N-95, בהשוואה למסיכות הנייר הרגילות והפשוטות?” ותשובתו היתה -“אין שום הבדל”. 

מסקנת המחקר: “לא הייתה הדבקה מופחתת”

על השאלה “ומה לגבי אותם מחקרים וחוות דעת של מומחים שעליהם התבססו מקבלי ההחלטות בקביעת מדיניות המסיכות”, ענה: “הם שוכנעו על ידי מחקרים לא אקראיים, מחקרים תצפיתיים פגומים”. ומשנשאל לגבי “התועלת של עטיית מסכות בשילוב עם אמצעי מניעה אחרים, כגון היגיינת ידיים, ריחוק פיזי או סינון אוויר?” ענה – “אין שום הוכחה שרבים מהדברים האלה עושים הבדל.”

דוח קוקרן קובע שכשאנשים אומרים שהם “סמכו על המדע”, מה שהם כנראה התכוונו היה שהמדע הוא רציונלי, אמפירי, קפדני, קליט למידע חדש, רגיש לדאגות ולסיכונים מתחרים. אבל גם: צנוע, שקוף, פתוח לביקורת, ישר לגבי מה שהוא לא יודע, ומוכן להודות בטעות. הדוח טוען שהתנהלות ה-CDC הפכה אותה לשותפה לא מדעת לאויבים האמיתיים של התבונה והמדע. ביקורת נמתחה על ידי החוקרים על חוסר הצניעות או חוסר היכולת והרצון לומר “טעינו” של אותם גופים שעליהם התבססו החלטות הרות גורל בנושא. על פי הדו”ח, יתכן שהמסיכות יצרו בקרב האזרחים תחושת ביטחון מזויפת בעוד שבפועל, הן כאמור לא שינו במאום את קידום הבטיחות.  

הדוח טוען שהתנהלות ה-CDC הפכה אותה לשותפה לא מדעת לאויבים האמיתיים של התבונה והמדע

דו”ח קוקרן נראה כמסמר האחרון בארון הקבורה המסוים הזה. המאמר מסתיים וקובע שיש שיעור חשוב ללמוד כאן: שגם אם המסיכות נראו כמו דרך זולה יחסית ויעילה אינטואיטיבית, בבחינת “לעשות משהו” נגד הנגיף בימים הראשונים של המגיפה, “לעשות משהו” זה לא מדע. זו ודאי לא היתה צריכה  להיות מדיניות ציבורית והאנשים שהיה להם האומץ לומר זאת היו ראויים שיקשיבו להם ולא שיתייחסו אליהם בבוז וכי הם כנראה  לעולם לא יקבלו את ההתנצלות שמגיעה להם.


אבי ברק בטוויטר >> https://twitter.com/barak_a_m
אבי ברק בפייסבוק >> https://www.facebook.com/avidrums
אבי ברק בטלגרם >> https://t.me/avibarak1

כתבות שאולי יעניינו אותך

לא רשלנות, פשע בכוונה תחילה

התנהלות משרד הבריאות בתקופת הקורונה היתה לא פחות מפשע, ואפילו קצה הקרחון שנחשף בדוח מבקר המדינה מצדיק חקירה פלילית

היום כבר אין ספק: התנהלות משרד הבריאות בתקופת הקורונה הייתה לא פחות מפשע ומה שנחשף בדוח מבקר המדינה מצדיק חקירה פלילית

הון–שילטון–הילטון

השבוע אירחה ישראל, על חשבוננו, כנס חגיגי של ארגון הבריאות העולמי. הדיונים סודיים, ההחלטות חסויות, אבל האג'נדה גלויה - לצרף את ישראל לאמנה שמעבירה סמכויות ריבוניות לאחד הארגונים המושחתים והמפוקפקים בעולם. ואם נתנהג יפה, יתנו לנו להפיק דרכונים דיגיטליים בנוסח סין

השבוע אירחה ישראל, על חשבוננו, כנס חגיגי של ארגון הבריאות העולמי. הדיונים סודיים, ההחלטות חסויות, אבל האג’נדה גלויה – לצרף את ישראל לאמנה שמעבירה סמכויות ריבוניות לאחד הארגונים המושחתים והמפוקפקים בעולם. ואם נתנהג יפה, יתנו לנו להפיק דרכונים דיגיטליים בנוסח סין

“חבריי ואני היינו אחראים לכשל מקצועי ואתי”

"תתקדמו", אומרים למי שעדיין מתעקשים לחשוף את האמת על תקופת הקורונה. "תתקדמו", מתחילים כבר לומר למי שמבקשים ועדת חקירה על מחדלי ה- 7 באוקטובר. ד"ר יואב יחזקאלי, ממנסחי תוכנית ההיערכות הלאומית למגיפות, טוען שהעלמת העין, השקרים הממסדיים, ההתבטלות בפני תאגידים וההתעלמות הנפשעת מהנזק לציבור ימשיכו לשגשג ממשבר למשבר הודות להכחשה הקולקטיבית. המאמר הזה, אגב, נפסל לפרסום באתר של רופאים לאחר שמשרד הבריאות הביע מורת רוח מתוכנו

“תתקדמו”, אומרים למי שמתעקש לחשוף את האמת על תקופת הקורונה. “תתקדמו”, נוזפים במי שמבקש ועדת חקירה ממלכתית. ד”ר יואב יחזקאלי, ממתנגדי המדיניות הקטלנית בזמן המגפה, סוגר חשבון

העטלף הסיני מחכה להתנצלות

אז מה באמת התחיל את הכל - מרק עטלפים שאכל איש סיני בשוק, או מבצע הינדוס חשאי שהתרחש במעבדה בוואהן בתמיכה אמריקאית? עד היום אין תשובה חד משמעית והשאלה לא נותנת מנוח. האפשרות שהנגיף היה אולי תוצר של מניפולציה מעבדתית עדיין על השולחן, וקולות שתובעים חקירה אמיתית ושקופה בוקעים גם מחדרי החדרים של המדע המאורגן

אז מה באמת התחיל את הכל – מרק עטלפים שאכל איש סיני בשוק, או מבצע הינדוס חשאי שהתרחש במעבדה בוואהן בתמיכה אמריקאית?

הפיכה עולמית באמצעות מזרק

עכשיו, כמו אז, לאזרח התם קשה להאמין שמנהיגיו יפעלו נגדו כפי שפועלים נגד אויב או טרוריסט. אבל זה בדיוק מה שקרה באביב 2020, כשבריאות הציבור הפכה לפתע עניין "בטחוני" שדרש אמצעי קרב משוכללים: רשת מודיעין ומעקב, הישענות על כוחות הביטחון ועל חברות אבטחה פרטיות, חוקי חירום, סגירת שדות תעופה, מעצרי רחוב, מחסומים, עוצר, צנזורה כבדה, דיסאינפורמציה והנדסת תודעה, ופיתוח נגיפים כנשק ביולוגי. הקורונה היתה רק תירוץ, התירוצים הבאים בדרך

בתקופת הקורונה הפכה בריאות הציבור לעניין “בטחוני” שדורש אמצעי קרב משוכללים – חוקי חירום, צנזורה כבדה ופיתוח נגיפים כנשק ביולוגי. האם הקורונה היתה רק תירוץ?

למי קראתם קונספירציה?

בשנים האחרונות התחזקה המגמה לכנות כל דעה שמנוגדת לנרטיב המרכזי כ״תיאוריית קונספירציה". מנגד, יש הטוענים שההבדל בין תיאוריית קונספירציה למציאות הוא ששה חודשים. החלטנו לבדוק האמנם כך (או שמא זו בסך הכל עוד תיאוריית קונספירציה). לפניכם מצעד 10 הגדולות, כולל בונוס היסטורי עסיסי

בשנים האחרונות התחזקה המגמה לכנות כל דעה שמנוגדת לנרטיב המרכזי כ״תיאוריית קונספירציה”. מנגד, יש הטוענים שההבדל בין תיאוריית קונספירציה למציאות הוא ששה חודשים. החלטנו לבדוק האמנם כך (או שמא זו בסך הכל עוד תיאוריית קונספירציה). לפניכם מצעד 10 הגדולות, כולל בונוס היסטורי עסיסי

הייתי שמח לזרוק את המסכה, אבל אני לא מוצא אותה

ההחלטה על ביטול חובת המסיכות החל מתחילת השבוע הזה לא עוררה בי שום שמחה. אפילו להפך, זה רק עצוב ומדכדך בעיניי. בתחילת העידן הקובידי עדיין היתה לי מסיכה. בשבועות הראשונים עטיתי אותה במקומות ציבוריים לאו דווקא מתוך שכנוע עמוק, אבל הכל היה מטורלל ומבוהל…

לא לעולם חוסן

מינויו המתקרב של בובי קנדי ג'וניור לשר הבריאות של ארה"ב מבשר, אולי, על מהפכה בתחום שבו פעלו עד כה תאגידי הפארמה ללא דין וחשבון אמיתי, ללא אחריות משפטית וללא קריטריונים מינימליים של בטיחות: תעשיית החיסונים

מינויו של בובי קנדי ג’וניור לשר הבריאות של ארה”ב מבשר, אולי, על מהפכה בתחום תעשיית החיסונים, שעד כה נשלטה על ידי תאגידי הפארמה ללא דין וחשבון ובלי מחקרי בטיחות נאותים

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

החיים, עכשיו במבצע!

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.

פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.

[login_fail_messaging]