הלביאה שאימצה את האומצה שלה
למומחים לא היה הסבר לעובדה שלביאה אחת אספה לחיקה עופר־ראמים. הם מכנים זאת "התנהגות לא טבעית". אבל אם היא מתרחשת, אולי כדאי שנרחיב קצת את תפיסתנו לגבי הטבע עצמו
יש לי חברה איטלקיה שקוראת לי ליונסה – שזה לביאה באיטלקית. אני אוהבת את השם שהיא נתנה לי וגאה בו. לפעמים כשהיא מכנה אותי כך, עולה בלבי זכרה של ליונסה אחת אמיתית שחייתה לפני 20 שנה בשמורה הלאומית סאמבורו שבצפון קניה, ולימדה את העולם שיעור חשוב ובלתי נשכח.
הלביאה הסתובבה לה בשטח שלה לבדה ולפתע קלטה במרחק לא רב ממנה עופר ראמים. הוא התרחק מאימו והיה חסר אונים – טרף אידיאלי לכל הדעות ללביאה רעבה. היא התקרבה אליו אט אט, התכוננה לאקט הטרף המפואר שלה, אבל ברגע האמת, למרבה הפליאה, בניגוד לכל הסיכויים ובניגוד לדרך הטבע, במקום לטרוף אותו היא נשכבה לצידו והחלה ללקק את גופו כאילו היה כפיר אריות שזה עתה המליטה.
תגובות