החיים הם חומר טוב
החיים זה לא מה שאתה עושה כשאתה בשליטה, אלא מה שאתה מרגיש כשאתה לא. מה שקורה כשמאפשרים לו לקרות, בלי לכרות שלושה רבעים ממנו מראש כי תרחיש מסויים מפחיד אותנו יותר מדי
היו זמנים, כך אני זוכר מספרים שקראתי בילדותי, שבהם בני אדם עניינו בני אדם. אולי יותר מדוייק מזה, האדם סיקרן את האדם, וכך גם העולם. אם היה דחף אנושי מובהק, איזו תנועה פנימית או תרבותית, היא הייתה רצון לגלות דברים חדשים ומקומות חדשים ותחושות חדשות, ולהתמזג איתם על ידי אינטראקציה עמוקה ומשמעותית. תשוקה ספרותית, אינטלקטואלית, מינית, מדעית, רומנטית: העולם מדהים שם בחוץ, הגוף האנושי מדהים, המחשבות של בני אדם מדהימות, מה שאפשר לראות בעיניים ולשמוע באוזניים, ולהריח בנחיריים – זה מופת, זה אדיר, זו הבטחה שאין לה קץ. למילה “הרפתקה” הייתה משמעות, ובני אדם יצאו למסעות שמהם לא היו בטוחים כיצד יחזרו.
בזיכרון הקולקטיבי, ייתכן שהתחושה המשכרת שמעניקים החיים (כשאנחנו מרשים לעצמנו לחוות אותם או להסתכן בחווייתם) הגיעה להתפוצצות תרבותית בכחנלית בסיקסטיז עם מוזיקה וקולנוע, סמים ומין חופשי…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות