הון–שילטון–הילטון

השבוע נפל בחלקה של ישראל, הכבוד המפוקפק לארח את  הכינוס ה-72 של ארגון הבריאות העולמי, סניף אירופה. הכינוס יתקיים במלון הילטון תל אביב במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הבריאות ניצן הורוביץ (המשמש כנשיא הכנס) ובהשתתפות שרי בריאות של 25 מדינות אירופאיות, 50 ראשי מערכות בריאות ממדינות שונות, ופקידים בכירים בארגון הבריאות העולמי (WHO). תחתום את הכנס מסיבת עיתונאים בהשתתפות ד”ר האנס קלוגה, מנהל איזור אירופה של ארגון הבריאות העולמי. “הכנס העולמי בישראל בשבוע הבא הוא בוסטר משמעותי לשיפור שירותי הבריאות”, אמר הורוביץ, בקריצה למבצע/ניסוי החיסונים הענק שהתקיים במדינת ישראל, המהווה ככל הנראה גורם מרכזי לבחירת ישראל כמדינה המארחת את הכנס. הורוביץ, כזכור, הודח לפני ימים ספורים ממקום ריאלי ברשימת מרצ לכנסת, עקב חוסר ההערכה של המצביעים להתנהלותו הכושלת במהלך משבר הקורונה בישראל, וככל הנראה מדובר בשירת הברבור שלו בתפקיד. הכנס מקבל מעמד ממלכתי במדינת ישראל, וזו תוציא מכספי המסים שלנו כ-430 אלף יורו (מיליון וחצי ש”ח) ותישא בכל עלויות הארגון. מדובר בהפקה ברמה הגבוהה ביותר שבו יתפנקו המבקרים בפעילויות רבות כגון ספורט ימי, קבלת פנים מפוארת מטעם שר הבריאות הישראלי, יזכו לסיורים במצדה ובירושלים. הם גם יצפו בתערוכת חדשנות מטעם קופות החולים כללית ומכבי, ובתי החולים שיבא ואיכילוב, שכזכור כיכבו במהלך הניהול של משבר הקורונה בישראל. הכול כאמור על חשבון משלם המסים הישראלי. כלומר, אנחנו.

במקביל, מתהווה מחאה קולנית בקרב גורמים בציבור (ואף מתוך מסדרונות הכנסת) על עצם קיום המפגש בישראל ועל החשאיות הרבה האופפת אותו. סיסמאות בסגנון “זה WHO או אנחנו”, “WHO לא יפגע בבריאות שלי” ו”WHO לא ייפגע בחינוך ילדיי” נשמעות ונכתבות ברשתות החברתיות, מאהל מחאה כבר הוקם מחוץ לכנס, ושאילתא הוגשה לשר הבריאות בדבר ההחלטות הצפויות להתקבל בכנס. הכנס נערך על רקע הניסיון הכושל בחודש מאי האחרון להחתים את כל המדינות החברות בארגון העולמי על אמנת בריאות שתכליתה להכפיף את משרדי הבריאות של כל מדינה ומדינה תחת ארגון הבריאות ומנהלה, ד”ר תיאודרוס גבריסוס – שאיננו רופא.

כפי שפרסמנו כאן, על פי האמנה החדשה, יוכל ד”ר תיאודרוס להכריז על מצבי חירום בריאותיים בכל מקום בגלובוס או ברמה גלובלית (כפי שאכן עשה לפני חודש במקרה של אבעבועות הקוף, למרות שלא התקבל רוב להחלטה). במקרה של אירוע חירום בריאותי, הארגון יוכל להכתיב את דרך הפעולה ולכפות את החלטותיו על מדינות. חוסר ציות של המדינה יכלול שורה של סנקציות, וביניהן היכולת של ארגון הבריאות לשלוח צוותי מקצוע זרים לוודא את הציות. כמו כן המדינות השונות יהיו מחויבות בשיתוף מידע שוטף של אזרחיהן. הניסיון להעביר את האמנה הזאת נכשל לאחר שמדינות אפריקה החלו לשאול שאלות קשות במהלך הכינוס האחרון והוחלט שידונו בנושא מחדש לקראת סוף השנה. מיותר לציין שישראל התכוונה לחתום על האמנה, וכל ניסיון לעודד דיון ציבורי בנושא על ידי גורמים שונים, מתוך ומחוץ למערכת הפוליטית, עלה בתוהו.

נזכיר כי ארגון הבריאות העולמי הוא זרוע הבריאות של האו”ם, שבשוטף, כידוע, אינו מחבב את ישראל ומגנה את מדיניות ישראל באופן תכוף. ארגון הבריאות העולמי ממומן בכמעט 5 מיליארד דולר בשנה, על ידי המדינות עצמן, כלומר מכספי המסים, ובראשן ארצות הברית, גרמניה ויפן. גם גופים פרטיים מממנים אותו וביניהם קרן ביל ומלינדה גייטס – דוחפת מרכזית בקידום אג’נדה 2030 של האו”ם ובמדיניות הסגרים והחיסונים בתקופת הקורונה. המממן הרביעי בגודלו הוא GAVI – ארגון החיסונים העולמי (שגייטס היה מהמובילים להקמתו ומימונו, וממנו צמח ד”ר תיאודרוס לראשות הארגון). הקרן של גייטס השקיעה ביחד עם ממשלת ארצות הברית בחיסוני הקורונה בטכנולוגיית mRNA של ביונטק (פייזר) ומודרנה, והוא מושקע בכל חברות הביג פארמה. ניגודי העניינים בארגון הבריאות העולמי ברורים, וקולות רבים ברחבי העולם נשמעים כנגד הארגון שפועל יותר לטובת רווחי הביג פארמה מאשר לטובת אזרחי העולם. ביקורת רבה נשמעת כעת על אופן ההתנהלות של הארגון במהלך משבר הקורונה, ובמיוחד על היעדר חקירה מספקת של מקורות הקורונה בהקשר של ניסויים שנערכו במעבדה הווירולוגית בווהאן. הארגון לא הקשיב לביקורת, לא הסיק מסקנות, לא גיבש שום רפורמה בנוגע לביצוע מחקרים מסוכנים בפתוגנים, ואולם הוא מבקש לנכס את הסמכויות במקרה הבא שישוחרר פתוגן שכזה לציבור. 

שקיפות ממש אינה מאפיינת את מארגני הכנס. ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות סירבו לחשוף את ההחלטות שצפויות להתקבל במהלך הכנס, ושעלולות להשפיע על החיים של אזרחי ישראל בשנים הקרובות. בניסיון להסיר את מעטה הסודיות המשונה הזה, לאחר שאילתה מטעם ח”כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת, שיתף משרד הבריאות בהודעה לעיתונות שצפויים להיחתם בכנס ארבעה הסכמי שיתוף פעולה חדשים בתחום הבריאות בין ישראל לגרמניה, קפריסין, קזחסטן וקרואטיה. באופן לא רשמי הודלפה רשימת הנושאים שטיוטות ההחלטות שלהם יעלו להצבעה: ראשית תעלה להצבעה אסטרטגיה לשיתוף פעולה בין המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי לאירופה לבין המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי. כמו כן ישראל מעלה יוזמה בתחום הטרנספורמציה של הבריאות הדיגיטלית. נושאים נוספים שיעלו לדיון הם: מסגרת פעולה אזורית אירופית לתובנות התנהגותיות ותרבותיות בנושא הבריאות ותוכניות פעולה בתחומים נוספים כגון רפואה עבור אנשים עם מוגבלות, הפסקת האיידס וסרטן צוואר הרחם.

מתוכנית הכנס ניתן ללמוד על כותרות הנושאים שעומדים על הפרק, אך לא על התכנים עצמם. בין הנושאים המופיעים: בריאות דיגיטלית, חיזוק המוכנות, התגובה והחסינות של כל מדינה בתגובה למצבי חירום בריאותיים והאסטרטגיה של ראש הארגון האירופאי ד”ר האנס קלוגה, “United Action for Better Health”. תחת אסטרטגיה זו פועל הארגון בשנים האחרונות. מטרתה חיזוק הקשרים בין המדינות, העברת מידע, וקידום המדיניות של ארגון הבריאות העולמי בכל מדינה.

אחת הפגישות בכנס נקראת: “Building Back Better” וזהו לא אחר מהמוטו הכלל עולמי שבו משתמשים מנהיגי העולם כשהם מתייחסים לאיפוס הגדול של הפורום הכלכלי העולמי. האיפוס, לפי הספר של מנהיג הארגון קלאוס שוואב, קורא להשתמש במשבר הקורונה כדי לאפס מחדש את הכלכלה ולבנות את מבנה החברה בצורה טובה יותר, בהתאם לתפיסת עולמו הגלובליסטית כמובן. בין היתר מדובר בכינון ממשלה גלובלית שבה כל מדינה תהיה פרובינציה לא עצמאית. הממשלה העולמית הזו תנוהל על ידי האו”ם ובתיאום עסקי עם חברי הפורום הכלכלי העולמי שהם, כזכור, התאגידים הגדולים בעולם. לפי חזון מצמית זה, ארגון הבריאות העולמי יהיה בעצם למשרד הבריאות הגלובלי, כפי שאמנת הבריאות שואפת לכונן.

לפני שבוע ד”ר קלוגה נשא נאום ובו הסביר את אסטרטגיית היציאה של הארגון ממגיפת הקורונה לעניין שבשגרה: ביצוע חיסונים תקופתיים לאוכלוסייה בסיכון, חיסון הלא מחוסנים ובוסטרים למחוסנים בכל מחיר, מערכות מעקב ברחבי היבשת לאיתור וריאנטים חדשים, וכן מעקב על מחלות אחרות תוך ציון לונג-קוביד כאחת מהן. אין זה מפתיע אם כן שאג’נדת החיסונים 2030 של ארגון הבריאות העולמית סניף אירופה היא אחת מארבע היוזמות שאותה מקדם קלוגה במסגרת אסטרטגיית “מאמץ משותף לבריאות טובה”. בנוסף אליה כלולים באסטרטגיה: הקמת קואליציית בריאות הנפש, שימוש בבריאות דיגיטלית (נראה שישראל מנסה ליטול את ההובלה בנושא זה בחסות תשתית המידע של קופות החולים), ושינוי כללי תרבות והתנהגות הבריאות ביבשת.

אג’נדת החיסונים 2030 מהווה את גולת הכותרת. היא צפויה לעלות לדיון במהלך הכנס במסגרת הדיון על האסטרטגיה בכללותה. האג’נדה  עודכנה בנובמבר 2021 תוך הפקת לקחים מחיסוני הקורונה. כבר בתחילת המסמך מציין ארגון הבריאות העולמי סניף אירופה שעמידה בתוכנית היא תנאי הכרחי כדי להגשים 14 מתוך 17 יעדים בני-קיימא (SDG) שהציב האו”ם במסמך אג’נדה 2030 המפורסם, עליו חתומה, להזכירכם, גם מדינת ישראל.

הארגון רואה בחיסונים תנאי הכרחי ל”הבטחת חיים בריאים ואיכות חיים בכל הגילאים”. מבחינתם, האסטרטגיה היא  “Build back better”, כלומר, לא להתמקד בחיסונים למחלות ספציפיות אלא הקמת תשתיות ומערכות ברחבי היבשת ואלה יספקו חיסון לכלל האוכלוסיה בכל הגילאים באופן שוויוני. האו”ם מתכוון ללכת בכל הכוח על תוכנית החיסונים, והקורונה היא רק ההתחלה.

ד”ר קלוגה השמיע את קולו כמה פעמים בעבר בתמיכה בכפיית חיסונים – למשל באוסטריה, או בדרכון חיסונים שהוא תו ירוק בגרמניה, וכל זאת למרות שהוא עצמו הודה במפורש שהחיסונים לקורונה אינם מונעים את התפשטות הנגיף. ארגון הבריאות העולמי חתם בחודש פברואר על חוזה עם חברת דויטשה טלקום כדי לפתח את דרכון החיסונים הדיגיטלי. הדרכון הזה יהיה מבוסס על קוד QR, יכיל את הסטטוס החיסוני לא רק לקורונה אלא גם לפוליו ולקדחת צהובה וישמש את כל 194 החברות בארגון. כחלק מבניית אג’נדה 2030 הקים האו”ם את ארגון ה-ID2020 שתפקידו לפתח תעודת זהות גלובלית דיגיטלית, שתכיל מידע ביומטרי על כל אדם.

בפברואר האחרון, במקביל לחוזה האמור, פירסם הפורום הכלכלי נייר עמדה ובו הוא מתאר כיצד יש לחבר את תעודת הזהות הדיגיטלית לכל המערכות האחרות כדי להצליב נתונים פיננסיים ובריאותיים (בנוסף על מערכות השירותים הממשלתיים) כמו תחבורה וארנק אלקטרוני. הפורום הכלכלי ציין במפורש שהדרכון הירוק המתבסס על סטטוס התחסנות, הוא למעשה הפיילוט המושלם למערכת זיהוי דיגיטלית שכזאת, כהקדמה למערכת דירוג חברתית (כמו זו הנהוגה כיום בסין). משרד המשפטים הישראלי כבר בחן את נושא ההטמעה של מערכת שכזאת בישראל, באופן הדומה לסין, וסיכם באופן חד משמעי שמדובר במערכת שפוגעת קשות בפרטיות הציבור.

נראה שישראל מנסה להוביל את תחום הבריאות הדיגיטלית שעשוי להוות את התשתית לתעודת הזהות הדיגיטלית הבריאותית. כאמור, עדיין לא נחשפו פרטי התוכנית הישראלית, אך מדפדוף באתרי האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי עולה כי המטרה היא לייצר פלטפורמת מידע שתספק מודיעין יעיל לארגון הבריאות העולמי.  לשתף מידע בין מדינות, הרצת קמפיינים יבשתיים, והורדת מידע שאינו תואם את גישת הארגון מהרשתות. בארגון טוענים כי הם מודעים לבעייתיות הרבה של הפגיעה בפרטיות המשתמשים ומחפשים פתרונות לענין.

לא רבים יודעים זאת, אבל אחת הסיבות לכך שישראל נבחרה להיות מדינת הניסוי של חיסוני הקורונה היא קיומה של תשתית המידע של קופות החולים, מהמתקדמות בעולם. התשתית הזו איפשרה להן לספק לפייזר מידע רב על פילוחי האוכלוסייה וניתוח “חסינות העדר” באוכלוסייה. מחקרים שפירסמו קופות החולים כללית ומכבי שבהם השתמשו בכלים סטטיסטיים חדשניים ושנויים במחלוקת כדי להוכיח את יעילות ובטיחות החיסון, קיבלו תהודה בכל העולם ואף צוטטו על ידי פאוצ’י כנימוק בעד מתן הבוסטרים. כאמור גופים אילו צפויים להציג בתערוכה מיוחדת את החדשנות שלהם במהלך הכנס.

כדאי לשים לב להחלטת הממשלה מה-14 באוגוסט שבה אישרה את קיום הכנס, תוך שהיא מציינת את הגאווה הגדולה והיכולת למצב את ישראל כשותפה פעילה ויוזמת במישור הבינלאומי בתחום הרפואי. מדינת ישראל התחייבה משום מה להעניק חסינות דיפלומטית וזכויות יתר לכל באי הכנס, כפי שמתוארים בהסכם האירוח, שמעולם לא פורסם. כמו כן צוין שלאזרחים ישראלים באי הכנס לא יוענקו חסינויות אלו. ונשאלת כמובן השאלה: מדוע יש צורך להעניק חסינות דיפלומטית לנציגי ארגון הבריאות העולמי וממה בעצם הם חוששים?

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה כי היא אינה מתנגדת להענקת החסינות הזו. בחודש שעבר שינתה היועצת המשפטית את ההלכה שהיתה נהוגה בישראל ולפיה כל אמנה בינלאומית חייבת להיות מאושררת בכנסת בטרם ישראל חותמת עליה. בשל ריבוי האמנות הבינלאומיות, וכדי לשפר את יעילות העבודה מעתה, היועצת המשפטית לממשלה היא זו שתהיה אמונה לבחון האם נדרש שינוי חקיקה כדי ליישם את המחויב באמנה או שמא ניתן לחתום עליה ללא צורך בשינוי חקיקה שכזה. המצב החדש מאפשר לממשלה לקבל בשם מדינת ישראל כל אמנה ללא דיון ציבורי בכנסת – גם בעת ממשלת מעבר ללא רוב.

הכנס השערורייתי הזה מתקיים אצלנו בבית, בישראל. האמנות שייחתמו והדיונים שיתנהלו אינם שקופים לציבור בלשון המעטה, למרות שהכל כאמור ממומן מכספי המסים שלנו. למשתתפיו מחו”ל מוענקת משום מה חסינות דיפלומטית. נראה שארגון הבריאות העולמי רוצה לקחת יותר ויותר חלק בניהול חיינו – למרות שמעולם לא בחרנו בו ויש חשד יותר מסביר שהוא פועל בניגוד עניינים בשיתוף פעולה עם גופים המנסים להתעשר על חשבון בריאותנו.