ההיסטוריה הלא מסופרת של אנרכיזם

איך הפך רעיון תמים על חופש מעריצות למושג בזוי ומעליב? מסיבות דומות לכך שהביטוי "לכו להזדיין" נחשב קללה. בפעם הבאה שיכנו אתכם אנרכיסטים, חייכו בתודה

בשנים האחרונות, בכל פעם שהתקשורת או הממשל רוצים לגנות ציבור שלא יורד להם טוב בגרון, הם מכנים אותם בשם הגנאי האולטימטיבי “אנרכיסטים”. הגידוף הזה לא תמיד מבוסס על ידע נרחב, וכך למשל אם תשאלו את הפוליטיקאים שלנו סביר להניח שהם יסבירו לכם שמדובר באנשים שמחרבנים ליד הבית שלהם בהפגנות.

גם עבור שאר הציבור, המושג אנרכיה טעון בקונוטציה שלילית מאוד. כאוס, פריעת-חוק ואלימות הם רק חלק מהאסוציאציות שמתחברות כמעט באופן אוטומטי למושג הזה. לכן מפתיע לגלות שהמשמעות האתימולוגית המקורית של המילה אנרכיה אומרת כמעט בדיוק את ההפך. המילה אנרכיה מגיעה משתי מילים יווניות – An (אן) שמשמעותה “ללא”, או “בלי” ו-Archon (ארקון), שמשמעותה היא “שליט”…


תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

בשנים האחרונות, בכל פעם שהתקשורת או הממשל רוצים לגנות ציבור שלא יורד להם טוב בגרון, הם מכנים אותם בשם הגנאי האולטימטיבי “אנרכיסטים”. הגידוף הזה לא תמיד מבוסס על ידע נרחב, וכך למשל אם תשאלו את הפוליטיקאים שלנו סביר להניח שהם יסבירו לכם שמדובר באנשים שמחרבנים ליד הבית שלהם בהפגנות.

גם עבור שאר הציבור, המושג אנרכיה טעון בקונוטציה שלילית מאוד. כאוס, פריעת-חוק ואלימות הם רק חלק מהאסוציאציות שמתחברות כמעט באופן אוטומטי למושג הזה. לכן מפתיע לגלות שהמשמעות האתימולוגית המקורית של המילה אנרכיה אומרת כמעט בדיוק את ההפך. המילה אנרכיה מגיעה משתי מילים יווניות – An (אן) שמשמעותה “ללא”, או “בלי” ו-Archon (ארקון), שמשמעותה היא “שליט”. המילה מגיעה מאותו שורש של המילים “מונרכיה” ו”היררכיה” כך שברור שהכוונה של היוונים לא הייתה לחיים ללא שליטים דמוקרטים וטובי לב אלא לחופש משליטים מונרכיים וריכוזיים. אם כך, משמעות המילה אנרכיה היא בסך הכל – “ללא שליטים”, או במילים אחרות… חופש מעבדות. איך מילה שהמשמעות המקורית שלה היא חופש מרודנות הפכה לסמל של אלימות וכאוס?

כדי להבין טוב יותר את הקרקע התרבותית שעליה נבטה האידיאולוגיה האנרכיסטית אולי נתחיל בצלילה חופשית למיתולוגיה סביב המילה “ארקון”, כי היא מעניינת. כאמור, ביוונית משמעות המילה הינה שליט, אך בזרמי מחשבה אחרים כמו לדוגמה הזרם הגנוסטי שהיה פופולרי מאוד במאה הראשונה לספירה, המושג “ארקון” לא התייחס לשליטים פיזיים, אלא לרעיון שונה במקצת. לפי הגנוסטים, הארקונים היו שבעה יצורים דמויי חיה שמקורם בגיהנום, והם אלו אשר בנו את המציאות הגשמית בה אנחנו חיים. לפי האמונה שלהם אותם ארקונים בנו את המציאות שלנו בתור “כלא לנשמות”, ממנו הם מוזנים באנרגיה. הגנוסטים האמינו כי מטרת הנשמות שכלואות במציאות הזו היא להשתחרר מאחיזתם השטנית של הארקונים ולהגיע לעולם שמעבר. איך משתחררים מאותה אחיזה? באמצעות סופיה, או בעברית – חוכמה.

גרפיטי בתחנת אוטובוס בגרמניה: “ללא אלילים, ללא אדונים”

בין אם לוקחים את האמונה של הגנוסטים בדבר שבעה יצורים שמיימיים באופן מילולי ובין אם אתם בוחרים באופציית המטאפורה האגדית, המושג “ארקון” ללא ספק שימש לכל אורך ההיסטוריה האנושית מושג המסמל את קומפלקס השליטה והעבדות האכזרי והאלים שהיה קיים לכל אורך ההיסטוריה האנושית המוכרת לנו, ונתפס בתרבויות רבות כמלאכת השטן עצמו. גם בתרבות הפופולרית המודרנית אותם מושגים ורעיונות בהם הגו הגנוסטים מקבלים במה בשמות נרדפים בסרטים כמו טרילוגיית “המטריקס”, המתאר את אותו מטריקס שליטה אכזרי שממנו הנשמות שלנו מנסות להימלט, ולפעמים הם מוזכרים ממש בשמם, כמו השימוש בדמות הארקונים בתור האנטגוניסטים של המין האנושי בסדרת האנימציה “חלל סופי” בנטפליקס ובעוד סרטים וסדרות רבים.

דמות הארכיטקט במטריקס: הארכיטיפ הארקוני

עכשיו כשאנחנו מתחילים להבין מה המשמעות המקורית של אנרכיה (לא-ארקונים מרושעים), – בואו נחזור להתחלה, מתי התחילו להתפתח רעיונות אנרכיסטיים? האם זה אי-פעם עבד? ואם כן, האם כולם בסוף הרגו אלה את אלה (אחרי שחירבנו ליאיר על המדרכה)? אז מהסוף להתחלה – לא, כן, ומשחר ההיסטוריה, עוד לפני שהיא נכתבה.

למעשה, אנתרופולגים רבים מסכימים היום עם הטענה שהאנושות חיה באנרכיה במשך אלפי אם לא עשרות ומאות אלפי שנים, במהלך התקופה שקדמה להמצאת הכתב. לפי אותם אנתרופולגים האנושות חיה באותם ימים ללא מעמדות או שליטים פורמליים. בשונה מהתפיסה הרווחת הרואה את האדם הקדמון בתור קוף אדם שחי במערה והשליך אבנים על טיגריסים, ממצאים ארכיאולוגים רבים שנחשפו בשנים האחרונות מוכיחים שגם לפני 10 ו-20 אלף שנה בני אדם חיו חיים מתורבתים, מלאים ועשירים שכללו חקלאות, אומנות וחשיבה מעמיקה. לראייה אפשר לראות את אתר החפירות ב”גובגלי טפה” שבטורקיה, אשר הוכר כאתר מורשת עולמי בשנת 2018 ובנייתו מתוארכת בין השנים 8000 ל-9500 לפני הספירה. באתר המיוחד הזה נמצאו פריטי אומנות רבים וטכניקות הנדסה ובנייה אשר כביכול לא היו אמורים להיות ברשותם באותה תקופה עתיקה. האתר הזה מהווה את קצה המזלג של הגילויים המעמידים בספק רב את התפיסה שהאנושות באותה תקופה הייתה בכללותה בורה.

אתר החפירות גובגלי-טפה בטורקיה: אנרכיזם זה לא בלגן

כמובן, תנועת האנרכיזם לא התפתחה בתור גוף מחשבה נפרד עד להגעתן של חברות מונרכיות לתמונה, ומתוך תגובת דחייה אימפולסיבית לשלילת חופש הפרט, שהולכת יד ביד עם אותו סדר חברתי היררכי. חוקרים רבים רואים בזרם הדאו (Taoism) הבודהיסטי שהתפתח בסין העתיקה כאחד מזרמי המחשבה הראשונים שהשפיעו באופן ניכר על התפתחותה של הפילוסופיה האנרכיסטית. הדאויסטים דחו כל מעורבות בתנועות וארגונים פוליטיים מתוך תפיסה הרואה כל יצור בתור הריבון, כחלק מהאחד שנקרא “הדאו” או בתרגום מילולי “הדרך”. הדאואיסטים דגלו בחיים קרובים ככל האפשר להרמוניה ולדרך הטבע, וסלדו מאלימות בכל צורה שהיא.

האזכור ההיסטורי הראשון למושג “אנרכיזם” מגיע אלינו מיוון העתיקה במאה ה-5 לספירה. באותה תקופה רעיונות אנרכיסטיים השפיעו רבות על החברה היוונית. הוגים יוונים רבים, במיוחד באסכולת המחשבה הסטואית קידמו את הרעיון של חברה אנרכיסטית המחוייבת אך ורק ל”חוק הטבעי”, מושג מרתק שאפשר להקדיש רק לו מאמר שלם, אבל בקיצור נאמר שמדובר בניסיון להתבונן בחוקי הטבע ולהתאים את צורת חייהם של בני האדם כך שתתקיים עמם בהרמוניה. זנו (Zeno), אבי האסכולה הסטואית אף תיאר בכתביו את חזונו לחברה שכזו. הוא טען כי למרות טענתם של רבים כי חברה אנרכיסטית תוביל לכאוס שיוולד מתוך האגואיזם שטמון בכל אחד, הטבע העניק לנו כוח נוסף שמאזן את אותו אגואיזם – הנטייה הטבעית שלנו לחברתיות ודאגה לזולת. זנו האמין שאם אנשים יפעלו לפי האינסטינקטים והמצפון הטבעיים שלהם לא יהיה להם שום צורך בבתי משפט, כוחות שיטור, מוסדות מדינה או בתי תפילה. יותר מזה, בחברה עליה הוא חלם גם לא יהיה צורך בכסף, שכן אנשים יוכלו להיות פנויים ליצור ולחלוק את היצירה שלהם בנתינה הדדית קולקטיבית של מתנות. לדוגמה אם השכן שלי מגדל עגבניות אז אוכל להנות מהם כי הוא יחלוק אותם איתי, ובהתאם אני אחלוק איתו את הבצלים שאני מגדל בנתינה אוהבת. רעיון דומה לברטר, רק בלי הפנקסנות.

פסט-פורווארד 1500 שנים קדימה והנה אנחנו כאן, בתקופה שבה המושג אנרכיה, במקום לסמל חופש מעבדות, מסמל כמעט בדיוק את ההפך – אלימות וכוחנות. היפוך המשמעות של המושג הזה הוא טוויסט דיי חדש במונחים היסטוריים. רק עד לפני 200 שנה אנרכיה הייתה תנועה חברתית לגיטימית שהלכה וגדלה והשפיעה רבות על הגיאו-פוליטיקה הגלובלית. חברי התנועה לקחו חלק במהפכה הצרפתית, במרד הקטאלוני נגד השלטון הפשיסטי של מלך ספרד, ואף הצליחו לכונן שלטון אנרכיסטי אוטונומי על אדמתה של אוקראינה למשך 4 שנים, עד לתבוסתם לכוחות הסובייטים בשנת 1921.

השינוי המשמעות קרה יותר מהכל דווקא בגלל כוחה ההולך וגדל של התנועה, שכן רעיונות אנרכיסטיים הקוראים לחופש מרודנות השלטון, יהיה אשר יהיה, היוו תמיד סכנה ממשית על גורמי הכוח הקיימים. וככל שרעיונות אלה הלכו והתפשטו, כך הלך וגדל הסיכון. אז מה עושים שלטונות נגד מערכת רעיונות שמאיימת על הקיום שלה? את הדבר היחיד שהם יכולים לעשות – להפוך את אותם רעיונות ללא לגיטימיים, וכידוע במלחמה על שליטה וכוח – כל האמצעים כשרים. בשנת 1886 התפוצצה פצצה במהלך הפגנה שלווה של ארגוני פועלים בשיקגו באירוע שנודע בתור “האירוע בהיי-מרקט”. אף על פי שלא הייתה אף ראייה המקשרת אותם לאירוע ולמרות ביקורת ציבורית רבה על אופן ההתנהלות של המשפט, הואשמו באירוע 7 דמויות ידועות בתנועה האנרכיסטית. 4 מתוכם הוצאו להורג בתלייה, אחד התאבד בכלא, והשאר ריצו מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח. האירוע בהיי-מרקט הוא רק אחד מתוך רבים שהתרחשו בשתי המאות האחרונות, בין אם תחת שלטונות דמוקרטיים, שלטונות קומוניסטים או שלטונות פשיסטים, אשר מדגים כיצד הארקונים של זמננו משתמשים באלימות וכאוס כדי למתג את אלו המבקשים חופש מאותה אלימות בתור אנשים מסוכנים. בשפת הפסיכולוגים יש לתכסיס הזה שם, קוראים לו השלכה. גם בתרבות הפופלרית היום, רעיונות אנרכיסטיים מקושרים שוב ושוב לדמויות אלימות וכאוטיות. קחו לדוגמה את הדמות וי (V) מהסרט וי לנקמה (V for Vendetta), או דמות הג’וקר מסדרת הקומיקס והסרטים באטמן. חיבורים מעין אלו מקשרים במוחם של הציבור הרחב את הרעיון של אנרכיה עם אלימות, והופכים את אותם רעיונות למשוללי לגיטימציה ומאיימים.

הסרט V is for vendetta: האנרכיסט הכאוטי

עד עכשיו דיברנו על אנרכיה כתנועה חברתית, אבל למעשה אנרכיה היא לא רק רעיון פילוסופי הקורא לחברה ללא מדינה. אנרכיה במובן הרחב יותר שלה היא ניסיון להתבונן בטבע ולנסות לחקות את דרך הפעולה שלו. כלומר, כל גוף אורגני, בין אם זה צמח, חיה, או בן אדם פועל באנרכיה, ללא שליט או אדון שאומר להם מה לעשות. אף אחד לא צריך להגיד לעץ אורן שהוא אמור לגדול לגובה מסויים ולהוציא איצטרובלים כדי שהוא אכן יגדל לגובה מסויים ויוציא איצטרובלים. כל התאים המרכיבים את העץ ממלאים באופן טבעי את תפקידם, ומתוך ההרמוניה של הפעילות המשותפת שלהם נוצר העץ. גם בחברה שלנו אנרכיה באה לידי ביטוי בכל פעם שאנשים משתפים פעולה ויוצרים משהו משותף ללא שום שליטה חיצונית, בין אם מדובר ביצירת אומנות, במערכת יחסים, או בסטארטאפ.

בחודשים האחרונים מאז אותה שבת שחורה היינו עדים להתארגנות האנרכיסטית אולי הגדולה (והיפה) ביותר שידעה החברה בישראל. הטראומה מאירועי הטבח, וחוסר האמון בממשלה שנוצר בעקבותיו, הובילו מאות אלפי אנשים לצאת מהבית ולהתגייס ללא שום הוראה מלמעלה וללא שום מנגנון מובנה, רק מתוך רצון חופשי אמיתי לעזור בין אם בלהכין סירים ולשלוח לחיילים, ליצור מרחבי ריפוי ושיקום לנפגעים, להציל חיות בית, לרכוש ציוד ללוחמים ולשלוח אותו לחזית ועוד אינספור דוגמאות שהוכיחו כמה נפלא אנשים יכולים לעבוד ביחד כשאף אחד לא פוקד להם מה לעשות בתוך מבנה של שכר ועונש ריכוזיים, כשהעשייה מתרחשת מתוך רצון לעזור לזולת. בדיוק כפי שתיאר את זה זנו היווני, שכנראה ידע דבר או שניים.

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

אביב העב”מים

בשנים האחרונות ידיעות על חוצנים עברו מבלוגים של תמהונים לכותרות בניו יורק טיימס ולהודעות רשמיות של הפנטגון, אבל האדמה לא רועדת והאנושות לא מחשבת מסלול מחדש. האם הרנסנס החייזרי הוא מניפולציה של תעשיות הנשק? פסיכוזה המונית? שיגרנו את הספקן הכי גדול שלנו, מני אביב, לעקוב אחר אבק הכוכבים, והוא חזר מגרד בפדחתו. וזה המון

בשנים האחרונות ידיעות על חוצנים עברו מבלוגים של תמהונים לכותרות בניו יורק טיימס ולהודעות רשמיות של הפנטגון, אבל האדמה לא רועדת והאנושות לא מחשבת מסלול מחדש. האם הרנסנס החייזרי הוא מניפולציה של תעשיות הנשק? פסיכוזה המונית? שיגרנו את הספקן הכי גדול שלנו, מני אביב, לעקוב אחר אבק הכוכבים, והוא חזר מגרד בפדחתו. וזה המון

למה לארץ הכי מסובכת בעולם אין חוקה?

מרגע הקמת המדינה עלה הצורך לחוקק חוקה לישראל, וכמוה השאלה איזו סמכות תינתן לבית המשפט כרשות מאזנת למחוקקי החוקים. ומאז ועד היום, כולם עוסקים בניסיון להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. עכשיו תורו של בג"צ

אירית ינקוביץ מפשטת את השפה המשפטית סביב השאלה החמה ומוצאת את הסיבה לכל מחדל כאן – החיפוף

לא דובים ולא יער

היום, כשהעולם חרד מפני מלחמת עולם שלישית, קשה להאמין שעד 2016 הרעים היו אל–קעידה, והדוב הרוסי היה פריט נוסטלגי מהאייטיז. אבל כשדליפה מקמפיין הבחירות של הילארי קלינטון חשפה חומר מביך, נרקם ספין שהאשים את הרוסים בפריצה לשרתי המפלגה ובהתערבות מסיבית בבחירות בארה"ב, ומכאן והלאה הכל כבר היסטריה

היום, כשהעולם חרד מפני מלחמת עולם שלישית, קשה להאמין שעד 2016 הרעים היו אל–קעידה, והדוב הרוסי היה פריט נוסטלגי מהאייטיז. אבל כשדליפה מקמפיין הבחירות של הילארי קלינטון חשפה חומר מביך, נרקם ספין שהאשים את הרוסים בפריצה לשרתי המפלגה ובהתערבות מסיבית בבחירות בארה”ב, ומכאן והלאה הכל כבר היסטריה

לא תיאוריה, פרקטיקה

גם בעולם הקנוניות צריך לעשות סדר: מי הם הקונספירטורים, אלה שזוממים לבצע פשע, או מי שחושדים בהם? איפה נולד המושג "תיאוריית קונספירציה"? ואיך נדע להבדיל בין חשד סביר לקנוניה ובין התרופפות ברגים במוח?

דניאל שרון התחקה אחר מקור המושג ‘תיאוריות קונספירציה’ ומצא שם, איך לא – קונספירציה

הולדת המדת

דתות עושות לגבי ניצן חררה, במיוחד ה"מדת". הכירו את עשרת הדיברות שלה; אם תזהו אותן תדעו שמישהו מנסה להרדים את התודעה ולצמצם את החופש שלכם

איך תדעו אם מישהו מנסה להרדים לכם את התודעה? הכירו את 10 הדיברות של “המדת” – פסיכוזת ההמונים שהשתלטה עלינו בתקופת הקורונה

הסבירות למנות חתול לשר החקלאות

מאחורי ההתפתלויות המשפטיות סביב "עילת הסבירות" עומדת שאלה אחת ויחידה: האם ממשלה יכולה לחוקק כל חוק מופרך או מושחת שיעלה על דעתה, ללא כל מנגנון ביקורת?

מאחורי ההתפתלויות המשפטיות סביב “עילת הסבירות” עומדת שאלה אחת ויחידה: האם ממשלה יכולה לחוקק כל חוק מופרך או מושחת שיעלה על דעתה, ללא כל מנגנון ביקורת?

להתעלות אל מעבר לרציונל

מה ההבדל בין "מדע גדול" לפסאודו מדע? האם האינטלקט הוא כלי או יעד סופי? איך יתכן שרוב המוחות הגדולים של המדע שאפו להגיע אל מעבר לגבולות השכל? ומה האלטרנטיבה לחברה טכנולוגית טוטליטרית?

קטעים מספרו של פרופ’ מתיאס דסמט, העוסק בהונאות ובמניפולציות שעושים מוסדות ותאגידים, שמנהלים את העולם במטרה להביאו לטוטליטריות דיגיטלית. בעתיד, הוא טוען, בני אדם ינוהלו על ידי טכנוקרטים והאפליקציות שלהם

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

החיים, עכשיו במבצע!

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.

פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.

[login_fail_messaging]