האישה העצובה שמאחורי ג’יין רו
לפני כמעט 50 שנה, העתירה שהוגשה בשמה איפשרה לנשים בארה"ב לעבור הפלות חוקיות. השבוע, עם ביטול הפסיקה ההיסטורית, אפשר לקרוא את סיפור חייה ולהשליך אותו על מאות אלפי צעירות בנות זמננו
הלב שלי צנח כשקראתי שבית המשפט העליון של ארה”ב החליט לבטל את הפסיקה ההיסטורית של רו נגד וויד מ–1973 ושלל את זכותן החוקתית של נשים להפסיק היריון. קשה להסביר את תחושת חוסר האונים והאימה שהרגשתי. רבות מרגישות כך בעקבות פסיקה מבהילה זו. מתוך ייאוש ודחף להבין את המציאות האפלה ניגשתי לחקור קצת את העניין, ובמקום למצוא נחמה, מצאתי סיפור עצוב שהתחבא בתוך פסיקה היסטורית. קצת כמו בובת בבושקה של דיכאון. אמא שלי שאלה למה אני כל כך מוטרדת מהעניין? הרי זה לא נוגע אלי אישית. הפסיכולוגית שאלה למה זה מטריד אותי כל כך שאמא שלי שאלה אותי למה אני מוטרדת (והנה עוד בובת בבושקה). וכשאני ניגשת לברר עם עצמי בלי אימהות ופסיכולוגיות למה אני מוטרדת, אני יכולה רק להניח שזה החלקיק הזה בנפש או בגוף שמחבר את כולנו וההבנה שהפסיקה הזו מבשרת על רוח רעה מאוד שאין לדעת לאן תנשב. ואני יודעת שצריך להגיד מטריושקה ולא בבושקה.
אז כשחקרתי מצאתי די מהר את נורמה מקורווי שהיא למעשה “רו” מאותה פסיקה היסטורית משנת 1973. ו–וויד הוא הנרי ווייד, התובע המחוזי של דאלאס בזמנו. באמריקה כאשר מגישים פסיקה בשם אלמונית, מכנים אותה “ג’יין רו” סטייל “ג’ון דו” היותר מוכר. סיפורה של מקורווי הוא חתיכת טרגדיה מזעזעת. נדמה שהיא בדיוק הדמות שגם היום תהיה הכי פגיעה מול איסור ההפלות. אביה נטש אותה כשהייתה צעירה…
תגובות