האביר השחור שולף אקדחים

“הציפור חופשייה,” צייץ אילון מאסק ב-28 באוקטובר, עם היוודע דבר השלמת העסקה לרכישת טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר. דרך החתחתים הארוכה שהחלה כששה חודשים לפני כן הגיעה לסיומה לאחר שבית המשפט בדלוור הציב אולטימטום בפני מנכ”ל “טסלה”: להגיע להכרעה עד סוף אוקטובר או לשאת בעול התביעה שהגישה נגדו חברת טוויטר. השתלטותו הרשמית של המיליארדר על ענקית המדיה החברתית לוותה בסדרה של מהלכים דרמטיים ובראשם הסילוק המיידי של כמה מבכירי החברה, ביניהם המנכ”ל וסמנכ”ל הכספים. כמו כן הודיעה ההנהלה החדשה על שורה של “צעדי ייעול” ובכללם פיטורים המוניים ודרישה מהעובדים הנותרים להאריך את שעות העבודה על מנת לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו להחלת השינויים המיועדים בפלטפורמה.

הסערה הגדולה המתחוללת סביב הפרשה מאז חודש אפריל קיבלה השבוע מנת דחף אדירה. כצפוי, פוליטיקאים ועיתונאים מן המחנה הליברלי הביעו שאט נפש לשמע הבשורה וכמה ידוענים הודיעו על עזיבת הפלטפורמה. “סכנה ישירה לדמוקרטיה,” הגיבה הסנטורית אליזבת’ וורן. שון קינג, פעיל בולט בארגון “Black Lives Matter” ואושיית טוויטר פופולרית, טען: “זה לא עניין של ימין נגד שמאל, אלא של עליונות לבנה.” הוא הזכיר את העובדה שמאסק הדרום-אפריקני גדל “תחת משטר האפרטהייד כבנו של לאומן לבן.” אפילו הנשיא ביידן התייחס השבוע לרכישת הפלטפורמה “שמפיצה שקרים ברחבי העולם,” והוסיף: “אין יותר עורכים באמריקה.”

על מנת להפיג את חששות המפרסמים הגדולים, פנה אליהם מאסק באופן ישיר מעל בימת טוויטר והסביר שרכישת החברה נועדה לשמר את “כיכר העיר הדיגיטלית,” המאפשרת שיח פתוח עם מגוון רחב של דעות. “אולם,” הוא ציין, “אין זאת אומרת שטוויטר צריכה להפוך לזירה מופקרת שבה אפשר לומר כל דבר בלי לשאת בהשלכות.”

“האיש העשיר בעולם”, שהיגר לארה”ב בתחילת שנות התשעים, היה מזוהה במשך שנים עם המפלגה הדמוקרטית. אולם כוכבו בקרב הקהל “הפרוגרסיבי” החל לדעוך בעקבות ביקורתו על מדיניות הקורונה “הפאשיסטית” ויציאתו הגלויה נגד הנהגת חובת החיסונים. הוא עורר זעם רב כאשר תמך במאבק נהגי המשאיות בקנדה ולאחרונה אף הוסיף חטא על פשע בקריאתו הפומבית לשאת ולתת עם רוסיה למציאת פתרון של שלום למלחמה באוקראינה.

כך הפך מנכ”ל “טסלה” לציר של מחלוקת בין המחנות הפוליטיים הממוסדים, כאשר האחד מאדיר אותו כאביר חופש הדיבור הנאבק במלתעות הצנזורה, והשני רואה בו אוליגרך אגוצנטרי שעלול להפוך את הענק הטכנולוגי ל”בור שופכין של מיס-אינפורמציה”. מהאגף הליברלי נשמעות טענות על כך שמאסק מתכנן להשיב את חשבונותיהם של דמויות מובילות מן הימין כגון דונלד טראמפ ואלכס ג’ונס, ובכך להכשיר את טוויטר כ”גן עדן לגזענים ובורים”. 

כרגיל, הבעיות בדיון הנוכחי טמונות לא רק בתוכנו ובאופיו הדיכוטומי, אלא בעיקר במה שאינו נכלל בו. ראשית, המפיצים הגדולים ביותר של דיסאינפורמציה הינם המדינה ומוסדותיה, בשיתוף פעולה מלא של התקשורת המרכזית, ולא ארגונים קטנים ואנשים פרטיים הנאבקים להשמיע את קולם במרחבי הגו’נגל הקיברנטי. שנית, מעטים מאותם “ליברלים” שחרדים כיום לגורלה של טוויטר מודעים לכך שחרב הפיפיות של הצנזורה לא פסחה על ארגונים ואקטיביסטים שנחשבים פרוגרסיביים לעילא – ובכללם תנועת Occupy Wall Street וארגוני חדשות כדוגמת Anti-Media. האג’נדה המניעה את מנגנוני המישטור של טוויטר – ולמעשה של כל ענקיות המדיה החברתית – אינה “ימנית” או “שמאלית”, אלא ממסדית. השליטה ברסני השיח הציבורי נועדה לשרת את בעלי הכוח ואת האינטרסים האוליגרכיים שלהם ללא קשר לאידיאולוגיה המוצהרת של נציגיהם. עידן הקורונה העניק למשטר “האח הגדול” תירוץ להרחיב את הגדרת המושג “מיס-אינפורמציה” כך שיכלול כל דעה, גם אם היא מקצועית ומגובה בנתונים, שמאתגרת את עמדת הרשויות. 

מאידך, גם מיתוס “אביר חופש הדיבור” לוקה במנה גדושה של נאיביות כמעט בלתי נסלחת, כאילו זכויותינו וחירותנו תלויות בהמיית לבו האקראית של איזה מיליארדר מרדני. אין ספק שמאסק נהנה מתדמית “הילד הרע” והוא עצמו דואג לטפח אותה ביד אמן בהצהרותיו החצופות ובציוציו אפופי המיסתורין. אולם די בהתנהלותו הברוטלית בשבוע הראשון כמנכ”ל טוויטר וביחסו המבזה לאלפי מועסקיו כדי להזים את התקוות המוגזמות שנתלו בו.

למעשה, אין באילון מאסק שום דבר “אנטי ממסדי”. להפך, עסקיו קשורים בעבותות במנגנונים עשירים ועוצמתיים כגון סוכנות נאס”א והפנטגון. לפני כמה חודשים הודיעה חברת SpaceX שבבעלותו על תרומה של אלפי טרמינלים של לווייני “סטארלינק” לאוקראינה, שהיו אמורים לספק לאוכלוסייה המקומית תקשורת אינטרנט איכותית. בפועל “התרומה” הזו שולמה על ידי הממשל האמריקאי והטרמינלים לא נועדו לשמש את האזרחים אלא את הצבא האוקראיני וגדודים קיצוניים כדוגמת “אזוב” במלחמה נגד רוסיה. לוויני החברה מסייעים למבצעים צבאיים, פעולות ריגול והפצצות מל”טים ברחבי העולם וסוכנויות המודיעין הגדולות ביותר, כגון ה-CIA ו- ה-NSA נהנות משירותיהם.

מחול השדים שפרץ בעקבות רכישת טוויטר אולי אינו מפוברק לחלוטין, אבל יותר משהפרשה שינתה את פני המציאות, היא חשפה את הריקבון הקיים ושחררה מן הבקבוק את השדים האוטוריטריים ואת הצביעות. אז כן, ייתכן שבזמן הקרוב כולנו נחזה ברנסנס טוויטרי בזעיר אנפין, ואולי רסני הצנזורה והחסימה יתרופפו מעט. אבל ספק רב אם יהיה בכוחו של אילון מאסק, גם אם ירצה בכך, להפיח חיים חדשים בגוף הגוסס של חופש הדיבור. אחרי הכל, הוא בסך הכל עוד חבר מועדון במועדון המיליארדרים.