“דני, זה הסוף, זה הסוף”
איציק אלגרט (69) נחטף מביתו בניר עוז ב-7 באוקטובר והוא נמצא כעת ברשימת החטופים שאמורים להשתחרר בשלב א' של העסקה עם חמאס. נפגשנו לשיחה עם אחיו דני אלגרט, מורה להיסטוריה בתיכון מראשון לציון - ממובילי מאבק משפחות החטופים ששבת רעב ימים ארוכים מול הכנסת - והוא נושא מאז טלאי צהוב ועליו הכיתוב 7.10
“אני הולך עם טלאי צהוב ועליו 7.10 מאותו רגע שהגעתי לניר עוז, שלושה ימים אחרי השואה. היה לי פלאשבק, דז’ה-וו ממחנות ההשמדה בפולין, כאשר ביקרתי שם כקצין משטרה בכיר לשעבר במסגרת קבוצת ‘עדים במדים’. מה שראיתי בניר עוז היה פשוט מחנה השמדה טוטלי, מראות שלא חוויתי בפולין. לא האמנתי. אין אף מילה אחרת בשפה העברית שיכולה לתאר את מה שהאנשים האלה עברו. אחד מתוך ארבעה חברים בניר עוז נרצחו או נחטפו. כל הבתים נשרפו או ניזוקו. הריחות, ההריסות וגם השקט שהיה שם – הקיבוץ נראה מחנה השמדה לכל דבר ועניין. הוא נראה לי הסמל המובהק של הפקרת מדינת ישראל; הצבא כלל לא הגיע לשם, לא נורתה שם אפילו ירייה אחת. אני משער שזו גם הסיבה, שבנימין נתניהו לא ביקר שם עד היום. הוא מפחד.
“אי-אפשר להתכחש לעובדה, שמי שעשה בפועל את מה שעשה הוא חמאס. הם אלה שהתעללו, הם אלה שרצחו, הם אלה ששרפו, הם אלה שאנסו. השאלה מי איפשר להם לעשות זאת? ומי שאיפשר זו ממשלת ישראל, אותה מדיניות שהיא נקטה במהלך כל השנים האחרונות; היא זו שחימשה את חמאס, היא שטיפחה אותו והיא שנתנה לו את המעמד הבכיר ביותר בין הפלסטינים. הקונספציה של הממשלה היתה: אנחנו נטפח את חמאס, נקנה את השקט שלו בכסף, בעובדים, במעמד וחמאס יספק את הסחורה. אפשר לטפח אויב אבל חייבים גם להיזהר ממנו, כי הוא עדיין אויב. כלומר, אשמתה של הממשלה כפולה: היא גם טיפחה את האויב וגם לא נשמרה מפניו.
“ממשלת ישראל טעתה בקונספציה שלה, כי היא לא הבינה מה המניעים ומה האידיאולוגיה של חמאס, שכלל אינם קשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. חמאס הוא פלג של האחים המוסלמים, פלג של הטרור האסלאמי הבינלאומי, שלמעשה כלל לא קשור ישירות לישראל. האויב הגדול ביותר של הרשות הפלסטינית זה חמאס ולהפך – חמאס רואה גם בפלסטינים וגם ברשות הפלסטינית אויב גדול מאוד. ולכן אין כאן עניין של סכסוך ישראלי-פלסטיני; יש ליקוי מאורות של ממשלה, שלא הבינה מה עומד מולה. והממשלה הזאת הפקירה את בטחון אזרחיה כי רצתה שקט. היא רצתה שלטון ללא הפרעות.
“מה שנקרא ‘רוח המפקד’ – רוחו של נתניהו – חלחלה ועברה בכל המערכות שישרו איתה קו מתוך חוסר אחריות, חוסר מנהיגות וחוסר יכולת אמיתי לעמוד מולו ולומר, ‘המלך הוא עירום’. כן חביבי, המלך עירום, קורה כאן משהו שאתה לא רואה, משהו שאתה לא שם לב אליו. יש כאן באמת אשמה מקיר לקיר – כל הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג הביטחוני – כל האנשים האלה ששתקו. הם ראו מה קורה אבל שתקו, או העדיפו לעצום עיניים. קוראים לזה ‘קונספציה’, כוח עליון אבסטרקטי שקבע כי זו הדרך הנכונה. אבל המערכת התריעה שיש בעיה בקונספציה, מלמטה כלפי מעלה, וברגע שמישהו ניסה לערער עליה – הוא עף מתוכה.
“בסופו של דבר הגיע ה-7 באוקטובר. ה-7 באוקטובר לא היה הפתעה. כשאתה עם כובש ששולט באנשים אחרים, בחיים שלהם, מהר מאוד אתה נגוע בשררה ובעיוורון. אתה הופך להיות ‘אדון כל העולם’ וחושב שלא יקרה לך כלום. וברגע שאתה חוטף מכה, אתה אומר: ‘וואו, מה קרה? הקונספציה קרסה’. הקונספציה קרסה יום אחרי מלחמת ששת הימים, כשהחלטנו לא לוותר על השטחים הכבושים ולא לצאת משם. שם קרסה הקונספציה. ישעיהו ליבוביץ’ אמר למחרת, חבר’ה צאו מהשטחים, זה האסון הכי גדול שקרה למדינת ישראל. ולא שמענו בקולו.
“והפיאסקו נמשך. איך שמנהלים את המדינה מאז ה-7 באוקטובר עוד הרבה יותר גרוע. הרבה הרבה יותר גרוע. ההפקרות נמשכת וזה עוד אחד האסונות הכי גדולים שקרו במדינה. ישראל הסירה אחריות מאזורים עצומים בשטחה. כל הצפון וכל הדרום והנגב המערבי הופקרו משליטתה; אנשים עזבו את ביתם, נטשו אותם. זו פעם ראשונה שהמדינה נמצאת במצב שבו חבלי ארץ שלמים נטושים ועזובים, ופליטים מחפשים בית בכל רחבי הארץ. והממשלה מתגאה שהיא סידרה להם בתי מלון. אבוי להצלחה שכזאת.
“שלא לדבר על כמות החיילים שנהרגו במלחמה הזאת. כמות מטורפת. והם נהרגו לא בגלל שהיו צריכים להיהרג. הם ממש הופקרו. כששולחים חייל להילחם בעזה ולא נותנים לו את כל ההגנה שהוא צריך, כי יש חטופים בשטח ואי-אפשר לספק לו חיפוי אווירי או ארטילרי, ואז שולחים אותו לבצע ‘פעולות כירורגיות’ כדי לא לפגוע בחטופים – הוא מופקר. מצד אחד מפקירים את החיילים ומצד שני מנסים לחלץ את החטופים בעזרת לחץ צבאי, ועל הדרך בעצם הורגים אותם. יותר מ-40 חטופים כבר נהרגו כתוצאה מהכשל האבסורדי הזה”.
את מי ביבי רוצה לחסל?
“מה אפשר היה לעשות? ב-8 באוקטובר, ברמה המיידית, הייתי קודם כל מנסה לחפש דרך איך להוציא את האנשים שלנו משם, כדי שהחטופים האלה לא יהיו אבן רחיים – לא על הצבא, לא על המדינה ולא עלינו. החטופים היו צריכים לחזור מיד הביתה. וכשהחלה הפעימה הראשונה והחזירו חטופים – היו חייבים להמשיך. מי הפסיק את התהליך? ממשלת ישראל. למעשה אנחנו לא מימשנו את הפעימה האחרונה של אותה עסקה. חמאס היה מוכן לתת חטופים אחרים במקום אלה שהיו ברשימה – אנשים במקום אנשים – אבל אמרנו ‘לא, אנחנו לא נקבל אותם’. וכנראה חלק מאלה שהיו אמורים להשתחרר באותה פעימה כבר לא בין החיים. יצאנו קרחים מכאן ומכאן. למה זה קרה? יהירות? טיפשות? לא. רק אינטרסים. ראש הממשלה לא היה יכול לסבול את העובדה, שבמשמרת שלו קרה אירוע כזה והוא הולך לאבד את השלטון. זה היה מעל ומעבר למה שהיה מסוגל להכיל. וזה אומר שהדבר היחיד שעניין אותו היה איך להחזיר את המנדטים שהוא איבד ב-7 באוקטובר.
ביבי אמר שהמלחמה תסתיים רק כאשר חמאס יניח את נשקו, ייכנע וישחרר את החטופים. שם הבנתי שהוא לא מתכוון להציל אותם. התוכנית של נתניהו היא להביא את כל החטופים ללא רוח חיים. הוא מעדיף אותם בשקיות שחורות, כך שאפשר יהיה להאשים את חמאס ברצח ובאכזריות, מאשר שיחזרו במשקל 40-30 ק”ג ויספרו את הסיפור שלהם. הוא מעדיף שהחברה הישראלית, או יותר נכון המצביעים שלו, לא יראו את תוצאות המחדל הגדול שלו.
“כבר בנאום הראשון שלו הבנתי, שהוא בעצם מחפש איך לצאת מהאירוע, ולא איך להיכנס אליו. נקודת השבר שלי היתה כשנסעתי לארה”ב לצפות בנאום ראש הממשלה בעצרת הכללית של האו”ם. הוא אמר שהמלחמה תסתיים רק כאשר חמאס יניח את נשקו, ייכנע וישחרר את החטופים. שם הבנתי שהוא לא מתכוון להציל אותם. התוכנית של נתניהו היא להביא את כל החטופים ללא רוח חיים. הוא מעדיף אותם בשקיות שחורות, כך שאפשר יהיה להאשים את חמאס ברצח ובאכזריות, מאשר שיחזרו במשקל 40-30 ק”ג ויספרו את הסיפור שלהם. הוא מעדיף שהחברה הישראלית, או יותר נכון המצביעים שלו, לא יראו את תוצאות המחדל הגדול שלו.
“כשהבעתי את מחאתי חברי כנסת דתיים תקפו אותי. ח”כ חנוך מילביצקי אמר לי: ‘אני בכנסת ישראל כדי לשמור על מדינת ישראל מפני אנשים כמוך’. לי הוא אמר את זה! אני, ששירתי במשטרת ישראל, במערך החבלה של המשטרה 30 שנה. והוא, עוד מעלתו, שומר על המדינה מפניי. הוא גם שמר על המדינה ב-7 באוקטובר, נכון? הוא וחבריו נרדמו בשמירה וכשהעירו אותם הם התגנבו לזייף פרוטוקולים.
“יש משהו בטענה שמשפחות חטופים שצועקות חזק נענשות על כך, ומשפחות שיושבות בשקט ולא מבקרות את הממשלה מקבלות איזשהו תיעדוף. אני רוצה להאמין שלא, אבל אני לא יכול להתעלם מתגובות של אנשים, שהם מה שנקרא ‘ביביסטים’ כאלה ואחרים. כשאני מעלה משהו נגד ראש הממשלה בטוויטר או ברשתות אחרות, תוקפים אותי: ‘בגללך אחיך לא יחזור הביתה. אתה אשם’. מה ההיגיון? אם אני תוקף את ראש הממשלה, חמאס צריך להיות מבסוט, נכון? אז חמאס צריך להחזיר את החטוף. ואם אני תוקף את ראש הממשלה והוא לא מחזיר אותו, אז מה – הוא ישאיר אותו שם?
“אני לא רוצה לחשוב שבאמת הגענו לרמה שראש הממשלה במערכת השיקולים שלו, מחזיר חטופים על פי מידת הביקורת שהוא חוטף ממשפחותיהם, או לפי המחנה שלהם. זה טיפה מרחיק לכת. אבל אי- אפשר להתעלם מכך שחמאס שחרר בהתחלה חטוף רוסי וחטופות אמריקאיות, כלומר, בכל זאת לזהות של החטופים יש משמעות. ראינו איזה סרטונים חמאס מפיץ, כן? הוא שחרר סרטונים של חטופים בני משפחות בולטות מאוד במאבק, כמו סשה טרופנוב הרוסי ועידן אלכסנדר האמריקאי, ואחר כך של מתן צנגאוקר ושל לירי אלבג. זאת אומרת שהוא מעביר מסר: ‘חבר’ה, אנחנו רוצים עסקה. בואו תמשיכו ללחוץ על ראש הממשלה שלכם’, כי הוא כנראה צריך את העסקה הזאת יותר מאיתנו. זה אבסורד, כי החטופים הם שלנו, הם שם, אצלם. אולי כך הם מנסים לשרוד, לשחק עם הקלף היחיד שיש להם ביד.
“אבל אנחנו משחקים לידיים שלהם. במקום לומר: ‘אנחנו מסיימים את המלחמה, יוצאים מעזה, משחררים את המחבלים שצריך לשחרר ומצילים את החטופים’, ואז גם כל העולם יתמוך בנו, ביבי חוזר ואומר: ‘לא נפסיק את המלחמה עד שחמאס יחוסל’. את מי הוא רוצה לחסל? את מי שמחזיק בחטופים? אז ממי הוא יביא חטופים? הרי לא יהיו חטופים. הרי מניסיון, ברגע שהופעל לחץ – הם חיסלו חטופים, נכון? אז מה זה הפרדוקס הזה?
“הגענו לסינוואר ולנסראללה וחיסלנו אותם באמבטיה – וזהו? מדינת ישראל עם הצבא הכי חזק במזרח התיכון, אולי אפילו מעצמה גרעינית, טוענת עכשיו שחמאס הוא האיום האסטרטגי על קיומה. ואם היא לא מצליחה להשמיד אותו במשך שנה וחצי, מה יקרה? עוד פעם 7 באוקטובר? עוד פעם נירדם בשמירה? עוד פעם יהיה לנו ראש ממשלה שחומק מאחריות? אז אולי הפתרון הוא להחליף את מי שגרם ל-7 באוקטובר?”
אין ערך לחיי אדם
“אנחנו כבר לא מדינה דמוקרטית. החטופים הם אזרחי המדינה אבל כבודם נרמס והשוויון שלהם נרמס והחירות שלהם נרמסה. הכל נרמס. מחליטים עבורם מי מהם יחיה ומי ימות. תראו את החלוקה הזאת לקטגוריות – ‘הומניטרי’, ‘לא הומניטרי; אחרי 472 יום כולם הומניטרים. אחרי שהחזרנו בחורות צעירות במשקל 38 ק”ג עוד אפשר להגדיר מישהו לא הומניטרי? כל בטחון המדינה מונח עכשיו על כתפיהם של החטופים המסכנים בעזה. אני לא רוצה להיות קיצוני, אבל אנחנו מכירים את ההתנהגות הזאת מתקופות הכי חשוכות של העם היהודי – הסלקציה הזאת, ההחלטה מי יחיה ומי ימות. התופעה שמקריבים אדם לאלים כדי לנצח במלחמה מוכרת גם משחר ההיסטוריה; יש קשר לוגי-סיבתי בין הקרבה לבין איזשהו עתיד מדומיין, בעיקר אצל אנשים שלא סומכים יותר על הצבא, על המדינה, על אלוהים, על אף אחד.
“ערך החיים מצדיק לפעמים הקרבת חיים. אבל הגענו כיום למצב שאח אחד, יוני נתניהו, שחרר חטופים מאנטבה והקריב על כך את חייו, ואח אחר מפקיר את החטופים למען הצלת הקריירה הפוליטית שלו, האינטרס האישי שלו. הייתי מפקד, הייתי מנהל של מערכות גדולות. אין דבר כזה שמשהו קורה בארגון שלך ואתה לא אחראי. והוא מחבק את ההצלחות ומשליך את הכישלונות על מישהו אחר. הוא עסוק בלהחזיר את המנדטים שלו ולא את החטופים. למעשה, ערך חיי האדם הפך להיות שום דבר ולכן אנחנו כבר לא מדינה יהודית. אנחנו לא מקיימים שום חובה יהודית כלפי אזרחיה; אין יותר ‘לא תעמוד על דם רעך’, לא פיקוח נפש ולא פדיון שבויים.
“אז יש לנו ראש ממשלה ‘מר ביטחון’, שבו בזמן עושה הפרד ומשול ומשסע את פלגי החברה הישראלית, ובסופו של דבר מפרק לנו גם את הביטחון וגם את החברה, והגענו למצב שכיום אין למדינה לא ביטחון ולא חברה. אין בעצם כלום. אנחנו צריכים להתחיל לבנות הכל מחדש. הוא קורא לזה ‘מלחמת תקומה’. כנראה שהוא צודק, אלא שלא הוא יביא לנו את התקומה. הוא עשה את השואה ומישהו אחר צריך לבוא ולעשות את התקומה – לא הוא. אי אפשר לחזור על אותן טעויות ולצפות לתוצאות אחרות.
“אחי איציק אמור להשתחרר במסגרת העסקה הנוכחית אבל אנחנו לא יודעים מה מצבו. הוא התקשר אליי בבוקר ה-7 באוקטובר לאחר שנורה בידו, בזמן שהחזיק את דלת הממ”ד. אמרתי לו שיחפש משהו לשים חוסם עורקים, הרוצחים נכנסו פנימה והוא אמר לי ‘דני, זה הסוף, זה הסוף’. הוא נחטף לעזה ושם נותח בידו ואף עבר השתלת עור. חטופים ששוחררו בעסקה הראשונה דיווחו שמצבו טוב, אבל בחודש מרץ שיחרר חמאס שני סרטונים שבהם הודיע על מותם של שבעה חטופים, בהם אחי. בצה”ל ובשב”כ אמרו לנו לא להתייחס אליהם, אבל מאז התברר דבר מותם של שישה מתוך השבעה. אין לנו מידע חד-משמעי מה קורה אתו, אבל יש חשש כבד לחייו. אם הוא יחזור חי – יהיה נס גדול, אבל כבר חזרתי והדגשתי: חברים, אל תביאו גופות בשלב הראשון של העסקה, גם אם זה אחי. מבחינתי צריך להחזיר אותו חי, מת או פצוע ואני מקווה שישב על המצפון של מי שהפקיר אותו, אם עוד יש לו מצפון”.
חבל אבל לא בזה אסקינן, השואה הזו בוצעה במתכוון כדי להשתיק את ההפגנות בקפלן.
אין בזה שום תמימיות , מי שלחץ על ההדק הוא מתוכנו, וחבל.
המוסר נמסר לידי רעים.
העולם נשלט ע”י יוזמי חורבן.
רק אמונה חזקה תחזיק אותנו שפויים.
הרע התחפש לטוב והטוב קבור בקש.
”מי יצילנו מרעה.”’…..
”לעבודה { עבודת השם} ולמלאכה’ ( בנית החיים מחדש).
”אל תגידו בגת ואל תספרו בערי ישראל” … אם גכך הוא הפסוק,
זו לא קונספציה זו קונספירציה.
מזעזע ועצוב וחשוב תודה וסליחה
דני יקר, מייחלים אתך לנס, הלואי שאיציק ישוב בריא ושלם ובקרוב מאוד, עם כולם, ושהמציאות תשנה כיוון.