ברוכים הבאים למופע של טרומן

השנים האחרונות הביאו רבים מאיתנו להתפכחות מכאיבה בקשר לבסיס הדמוקרטיה בישראל – הממשלה והכנסת. ההחלטה לצאת להצביע כבר הרבה פחות מובנת מאליה

“הבחירות הגורליות” העומדות להתרגש על ישראל ממחישות אולי יותר מכל את התהליך שאירע לי ולרבים אחרים בשנים האחרונות. יש משהו פואטי בלהיות צופה כמעט נייטרלי ביריד הרעשני שבימים עברו היה מסעיר את הלב במערבולות של תקווה ואכזבה. מבחינתי, זה אפילו משעשע לחזות במפלגות “השמאל” תוקעות שוב בשופרי ההפחדה בניסיון נואש להתגבר על אחוז החסימה האימתני. למרבה הצער והאירוניה, זו התחמושת היחידה שנותרה באמתחתן לאחר שמכרו בזול את התוכן האידיאולוגי והמוסרי שלהן. 

אין לי כל כוונה לקרוא כאן לאנשים לא ללכת לקלפיות. מימושה של זכות ההצבעה, כמו כל זכות אחרת, נתון לשיקולו הבלעדי של כל אדם ואדם, וברור שאף אחד לא ראוי לגנאי אם החליט כך או אחרת. מה עוד שזו תהיה טעות לטעון שבלתי אפשרי להשיג יעדים חשובים דרך המערכת הקונבנציונלית; כל מי שהיה מעורב פעם בפעילות פוליטית כלשהי מכיר בוודאי את ההשפעה האפקטיבית שיש ללחץ ציבורי על הליכים מסויימים, ויודע איך לפעמים פוליטיקאי קשוב אחד יכול לעשות הבדל גדול בחייהם של אזרחים רבים. מנגד, אי-הצבעה אינה מעשה של אדישות וזלזול, ובוודאי שהיא אינה מעידה על עיוורון. להפך, היא ביטוי דמוקרטי של אי-אמון מושכל, כזה הנובע דווקא מהכרה בטבעה של המציאות הפוליטית בכללה… 


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

מורה נבוכות לבחירות הממשמשות

אילו קולות נחשבים כשרים? כמה בוחרות ובוחרים צריך כדי לעבור את אחוז החסימה? מה הסיכונים והתועלת בהצבעה למפלגה קטנה? מה קורה אם לא מצביעים? מה יהיה אחוז ההצבעה במגזר הערבי, ואיך זה ישפיע?

הבחירות בפתח. לפי הסקרים, עד כמה שזה אומר משהו, התמונה נראית מאד צמודה, ומי שמנסים לקבל החלטה האם כדאי להצביע ולמי, רצוי אולי שיתוודעו תחילה לכללי המשחק. וכללי המשחק בישראל הם מסובכים. מאוד.

המורד מקמלוט

אחרי שדיווחנו כאן על ריצתו לנשיאות של רון דסנטיס מטעם המפלגה הרפובליקנית, מפציע בובי קנדי ג'וניור בתור הקלף הפרוע של הדמוקרטים. האם המירוץ הבא לנשיאות ארה"ב יתקיים בין שני מתנגדי גלובליזם, או שגם הפעם מדובר בשועל בתחפושת אפרוח?

אחרי שדיווחנו כאן על ריצתו לנשיאות של רון דסנטיס מטעם המפלגה הרפובליקנית, מפציע בובי קנדי ג’וניור בתור הקלף הפרוע של הדמוקרטים. האם המירוץ הבא לנשיאות ארה”ב יתקיים בין שני מתנגדי גלובליזם, או שגם הפעם מדובר בשועל בתחפושת אפרוח?

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]