בן-אדם, לך לעזה
שנת 1992 הייתי חייל שמשרת בעזה. רציתי להיות קרבי, הכי קרבי, וכשהלכתי בסמטאות של מחנה הפליטים שאטי ונכנסתי לאנשים הביתה ועצרתי אותם והסגרתי אותם לידי השב”כ, זה לא נראה לי מוזר בכלל. היו לנו ג’יפים ואבירים ומכשירי קשר וקסדות ומדים ונשקים, ואנחנו היינו שם כדי להגן על המדינה, או לפחות ככה נאמר לנו ובזה האמנו. בדיוק כמו שחיילים כמוני צעדו בעזה, בחאן יונס וברפיח, ובכל מחנות הפליטים ברצועה, מאז יוני 1967, שבו כבשו כוחות צה”ל את הטריטוריה הקטנה והאומללה הזו מידי מצרים ומימשו בכוח את ההחלטה להקים בליבה, מכל המקומות בעולם, התנחלויות. ובלי לתת זכויות פוליטיות לתושבים הערבים, כן? איים של אזרחי ישראל לכל דבר בים של פלסטינים, שמחציתם גורשו לשם ב-ב1948 וכולם כפופים להחלטות ולגחמות של הממשל הצבאי של מדינת ישראל. אז אני הייתי רק חייל אחד בן 19 וקצת, ולא היתה לי שום הבנה פוליטית או אנושית של הסיטואציה.
זו הבעיה עם סדר קיים, כל סדר קיים: אנשים מתרגלים אליו והוא מתחיל להיראות להם טבעי. אולי זה הצד הפחות נעים ונוח של האופי האנושי הסגלתני. שימו אנשים בדיקטטורה מספיק זמן, והרעיון של דמוקרטיה ייראה להם כמו חלום בלהות, ומשטרה חשאית ברחובות…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות