בחירתה של נדיה
חתלתול רחוב אחד הציל את נפשה של נדיה, שנכלאה בברזיל על לא עוול בכפה. ואז עמדה בפני ברירה: חופש או החתול
אני שוכבת על מיטת הטיפולים שלה בחדר העבודה הקטן שמשמש אותה אצלנו בכפר. יש בינינו חיבה הדדית, גם היא מאוד אוהבת בעלי חיים. אני אצלה בטיפול ומתגלגל לנו דיבור על הג’ונגלים של ברזיל, ולהפתעתי נדיה אומרת לי: “כן, אין על ברזיל”. “היית שם?” אני שואלת בהפתעה, היא לא נראית לי הטיפוס. נדיה צוחקת. כן, כמעט שלוש שנים. “מה?” אני קוראת בהפתעה ומתרוממת לחצי ישיבה. “כן, ומתוכן שנה בכלא”, היא ממשיכה בנונשלנטיות, כאילו הזמנו עכשיו שתייה בבית קפה, ודוחפת אותי בעדינות אחורה, בחזרה לתנוחת הטיפול. ונדיה מתחילה לספר לי סיפור מטורף שנשמע לי כלקוח מסדרה בנטפליקס ויש בו מילים ומשפטים כמו בלדרות סמים (שלא בידיעתה), הרואין, קוקאין, כליאה של שנה בכלא נשים בסאן פאולו בברזיל, וכאלה. היא מספרת איך אחר כך יצאה מהכלא אבל בגלל הקורונה היא היתה חייבת להישאר שם עוד ועוד, בלי יכולת לחזור הביתה. על היאוש, הגעגוע העז לילדיה ולאיש שלה שחיכו לה בבית בצפון הארץ. וכמה היתה חסרת תקווה, ולאילו סרטים נפשיים נכנסה, ומי הציל את המצב ועזר לה להחזיק את הראש מעל המים? גור חתולים אחד קטן מאוד, רזה מאוד וחולה, מצער בעלי חיים בסאן פאולו, שנתן לה תקווה ואהבה עד לחזרתה לארץ.
כתבה בלעדית למנויי בראשית
להמשך קריאה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות