באיזה צד אנחנו במלחמת העולם השלישית?
האיראנים יודעים מי אחראי להתקפה האחרונה באספהאן, האמריקנים גם, אנחנו צריכים רק לנחש. אז ננחש שזה אנחנו. השאלה היא מה המשמעות של צעד כזה בעידן שעל סף מלחמת עולם. יריב המר מנסה לפרק בזהירות את הפלונטר ומוצא בבסיסו שני צירים, וביניהם ארץ אחת קטנה עם חלוק
מזג האוויר סוער, רוחות עזות מנשבות בארץ, רוחות מלחמה מנשבות מסביב למדינת ישראל, וכדאי לנו לשים לב גם אליהן. בשבוע שעבר בוצעה התקפת מל”טים באספהאן שבאיראן. בתחילה דובר על התקפה שבוצעה משטח אזרביג’אן, אך במהרה התברר שמדובר במל”טים שהוברחו על ידי קבוצת כורדים לשטח איראן. לאיש אין ספק שישראל עומדת מאחורי התקיפה, ואף פורסם שבכיר אמריקני הודה בכך. ככל הנראה הותקף על ידי המוסד הישראלי מבנה של “המרכז האיראני לחקר החלל”, שם היתה תחמושת אסטרטגית שישראל רצתה למנוע מאיראן להשתמש בה, כך לפחות רמז נתניהו בתגובתו לאירוע. איראן איימה על ישראל שתגובה תגיע בהמשך, ורוסיה הזהירה מפני “סערה אזורית”.
התקפת המל”טים בוצעה יממה לאחר הפיגוע הקטלני בערב שבת ליד בית הכנסת בירושלים, בו נרצחו שבעה בני אדם, הפיגוע הרצחני ביותר מאז 2011. נתניהו הודיע שה”תגובה תהיה מדודה” וכאמור למחרת התרחשה התקיפה באיראן. ביום חמישי שקדם לאירוע ישראל ביצעה פעולה של סיכול פיגוע נרחב בג’נין, בו נהרגה חולייה גדולה של הג’יהאד האיסלאמי, בהם שמונה מחבלים ואזרחית אחת. בתגובה הודיעה הרשות הפלסטינית על הפסקת התיאום הביטחוני, ובמקביל מעזה נורו (ועדיין נורות) רקטות. ואז קרה הפיגוע הגדול. אנחנו נמצאים בסיומה של שנה מתוחה בשטחי הרשות, שם מתנהל מבצע “שובר גלים” מאז גל הפיגועים של לפני שנה בדיוק. יום יום מתבצעות פעולות סיכול ולכידת חברים בארגוני הטרור על ידי צה”ל. על פי הנתונים הרשמיים, צה”ל הרג מאז יותר מ–165 פלסטינים, בהם 146 חמושים, וכן נפצעו יותר מ–250 איש ואישה. בנוסף התקיים מבצע “עלות השחר” נגד הג’יהאד האיסלאמי בגדה בחודש יוני, שבמהלכו צה”ל הרג 50 מחבלים והג’יהאד ירה מעל 1,100 רקטות לשטח ישראל. לפיד אמר אז “שהמבצע הצליח וההרתעה הושבה”, אבל היום כולנו מבינים שארגוני הטרור ממשיכים את תכנון הפיגועים, בחסות איראן.
“קיימות שלוש זירות מרכזיות שעלולות להצית את האש שתביא למלחמת עולם: רוסיה ואוקראינה, סין וטייוואן, ישראל ואיראן”
התגובה החריפה הפעם של הרשות נראית מעט חריגה, שכן מבצע עלות השחר התקבל יחסית בשקט מצד הרשות וגם מצד חמאס. “חיסול חוליות מחבלים” בגדה, ובעיקר בג’נין, הוא דבר שבשגרה בשנה האחרונה, ורק לפני חודש וחצי, בסוף דצמבר, זה קרה שוב. אבל הפעם נראה שמשהו השתנה בעוצמת התגובה. לעומת זאת, התגובה הישראלית של תקיפה באיראן אינה חריגה בשנים האחרונות. לדוגמה זכור הפיצוץ באתר הגרעין בעיירה נתנז לפני שנתיים, ומאז אחת לכמה חודשים יש פיצוץ מסתורי באיראן או כנגד כוחות או תחמושת איראנית. בסוריה, לדוגמה, ביולי האחרון התרחש פיצוץ בעיר ליד טהראן. אבל הפעם נראה שההתקפה גורמת בעולם לדאגה מפני הסלמה איזורית. לראיה, בעת ביצוע הפעולה בג’נין שהה שר הביטחון יואב גלנט בארה”ב לרגל חגיגת ברית של נכדו. מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן וגם ראש ה–CIA, ביל ברנס, שהו בישראל בעת הפעולה באיראן. נראה שישראל וארה”ב מתואמות מאד בתקיפה המסוימת הזאת.
בחודשים האחרונים איראן סוערת בעקבות מחאת החיג’אב. בחודש ספטמבר מצאה את מותה הצעירה מהסה אמינה, לאחר שנעצרה ועונתה על ידי סיירת ההדרכה של ממשלת איראן, משום שלדעתם לא לבשה את כיסוי הראש כראוי. מותה הטראגי הפך לסמל המחאה, והפגנות ענק פרצו ברחבי המדינה. האיום על המשטר היה גדול, התגובה היתה גדולה אף היא ואלימה: עד כה כ–450 מפגינים נהרגו, בהם 60 קטינים. האינטרנט והרשתות החברתיות הושבתו ברחבי המדינה על ידי השלטונות בניסיון להחליש את המחאות. בתגובה לפעולות הממשלה נגד המפגינים, ארה”ב הטילה סנקציות נוספות על איראן. כמובן שהמחאה אותנטית ומוצדקת, אך ברחבי הרשת ישנם גם הטעונים כי טביעות האצבע של זרועות הביון האמריקניות ניכרות גם שם, כפי שקרה בעבר במקומות שבהם האינטרס האמריקני היה לזרוע חוסר יציבות במקום מסוים.
“נראה שישראל נדרשת עתה לבחור צד בתמורה לחופש פעולה ולהסכם עם הסעודים. לאחרונה ערכו הצבאות אימון רחב היקף משותף כהכנה לאירוע תקיפה באיראן, והשבוע נתניהו נפגש עם מקרון נשיא צרפת כאשר על הפרק הקמת גוש נגד איראן. נתניהו אמור להיפגש בעניין זה גם עם נשיא ארה”ב, ביידן, בקרוב”
בנובמבר 2022, אמר הנשיא ביידן שהסכם הגרעין עם איראן מת. לפני חודש הוצא להורג בכיר בממשל האיראני המחזיק באזרחות בריטית, דבר שהעלה את חמתה של הממלכה. בלינקן הודיע לפני שבועיים שהסכם הגרעין אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשל, וגם באיחוד האירופי יש התקררות מכל עניין ההגעה להסכם. ואולם סבא”א, ארגון המפקח על תוכנית הגרעין, הודיעה בשבועות האחרונים שבידי האיראנים 70 ק”ג של אורניום מועשר ל–60% וטון המועשר ל–20%, כאשר נדרשת העשרה של 90% לשימוש לצרכי נשק. רגע האמת מתקרב.
ודאי תשאלו מהי הסבירות שמתרחש סביבנו בימים אלה שינוי גיאו–פוליטי משמעותי שמוביל לעימות ישיר בין ישראל ואיראן? והאם זוהי הסיבה האמיתית להוצאת כספי בנקים זרים מישראל, כפי שדיווח נשיא בנק ישראל לראש הממשלה בחזרתו מדאבוס? על מנת לענות על השאלה הזו יש לבחון את המתרחש בנקודת מבט רחבה יותר וממבט–על. כבר כתבנו כאן יותר מפעם אחת שנראה שבעולם נערכים לקראת אירוע אפשרי של מלחמת עולם שלישית. בחודש אוקטובר התנצחו ביידן ופוטין, ונשיא ארה”ב אמר בפומבי ש”פוטין לא מתבדח, זו הפעם הראשונה שיש סיכוי לארמגדון מאז משבר הטילים בקובה”. מלחמת עולם שלישית, אם תפרוץ, תהיה שונה מקודמותיה בכך שיהיה בה שימוש בנשק גרעיני ולא קונבנציונלי. כרגע, המלחמה מתנהלת בשני מישורים – צבאי וכלכלי. קיימות שלוש זירות מרכזיות שעלולות להצית את האש שתביא למלחמת עולם: רוסיה ואוקראינה, סין וטייוואן, ישראל ואיראן.
“ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג’ונסון פרסם שבשיחת טלפון עם פוטין, האחרון איים עליו בשיגור טילים על אנגליה”
בזירה הראשונה, לאחר שרוסיה סיפחה את המחוזות הפרו–רוסיים במזרח אוקראינה בדונבאס, ביצעה אוקראינה פעולת מנע בצפון באיזור חרקוב, שגרמה לרוסים להסיג את כוחותיהם לאחור. הרוסים גייסו כוחות מילואים ומאות אלפי חיילים ערוכים לבצע פעולה צבאית גדולה בחודשי החורף, לפי שר הביטחון האוקראיני לקראת סוף פברואר. למרבה המזל החורף השנה חם שם יותר מהרגיל, והפעולה מתעכבת, אבל הרוסים מפגיזים באופן יום יומי תשתיות באוקראינה וכמחצית מהמדינה שרויה ללא חשמל סדיר. כ–10 מיליון פליטים עזבו את המדינה דרך הגבול עם פולין, ועוד מיליונים חיים כפליטים בתוך גבולות המדינה. כרגע המערכה היא במרכז אוקראינה באיזור הערים זפוריזיה ובחמוט.
מצד אחד, איראן מספקת לרוסיה מל”טים בחודשים האחרונים, ובכך העלתה את חמתם של האמריקנים וככל הנראה הובילה לשינוי המדיניות כלפיהם בוושינגטון. מצד שני, לאחר חודשים ארוכים של תחינות, העבירו הגרמנים 88 טנקים כבדים מסוג ליאופרד לאוקראינים. האמריקנים שוקלים אף הם להעביר טנקים מסוג אברמס לאוקראינה, וכבר התבקשו על ידיה לספק טילים מתקדמים, מטוסי F–16, ואפילו צוללות. לפני כמה ימים, באירוע זיכרון למלחמת העולם השניה, ציין פוטין שלראשונה מאז המלחמה רוסיה מאוימת בידי טנקים גרמניים. בנאט”ו ובמערב מתעקשים שהדרך לסיים את המלחמה היא רק בנסיגה מוחלטת של רוסיה לשטחים שלפני 2014 (כולל קרים שנכבשה אז). במקביל להסלמה הזו, נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ שהודיע על ריצתו לנשיאות, קורא לצדדים לסיים את המלחמה באמצעות משא ומתן, כדי למנוע היווצרות של מלחמה גרעינית. ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג’ונסון פרסם שבשיחת טלפון עם פוטין, האחרון איים עליו בשיגור טילים על אנגליה.
“שוב ושוב ישראל מתקיפה, לטענת גורמים זרים, מטרות איראניות ושיירות שמובילות תחמושת לסוריה ולחיזבאללה, ולצורך כך ישראל צריכה את שיתוף הפעולה של הרוסים”
וישראל? לעת עתה היא נזהרת ויושבת על הגדר – למרות הביקורת מצד זלנסקי, היא לא מצדדת באוקראינים באופן אוטומטי. בתחילת המלחמה הגיע ראש הממשלה לשעבר בנט אל פוטין, במה שהוא טוען כניסיון לגישור בינו לבין זלנסקי. ראש הממשלה לשעבר לפיד היה היחיד בישראל שיצא בפומבי בגינוי של רוסיה, ומיד חטף נזיפה מהרוסים. למעשה בכל תקופת המלחמה, ישראל היתה יותר בצד האוקראיני, ואפילו שלחה בית חולים נייד למדינה. בה בעת היא נזהרה מאוד שלא לעורר את חמתו של הדוב הרוסי. הסיבה היא המצב הרגיש מול איראן, שמנהלת מלחמת פרוקסי (דרך שליח) מול ישראל בסוריה ולבנון. שוב ושוב ישראל מתקיפה, לטענת גורמים זרים, מטרות איראניות ושיירות שמובילות תחמושת לסוריה ולחיזבאללה, ולצורך כך ישראל צריכה את שיתוף הפעולה של הרוסים. לרוסיה יש טילי הגנה נגד מטוסים ברמה מתקדמת, והפעלת ההגנה הזאת בסוריה תסכן משמעותית את פעילות הסיכול הישראלית. ארה”ב מבינה זאת היטב, אבל לפי מוסף “ידיעות אחרונות” מהשבוע האחרון, נראה שישראל נדרשת עתה לבחור צד בתמורה לחופש פעולה ולהסכם עם הסעודים. לאחרונה ערכו הצבאות אימון רחב היקף משותף כהכנה לאירוע תקיפה באיראן, והשבוע נתניהו נפגש עם מקרון נשיא צרפת כאשר על הפרק הקמת גוש נגד איראן. נתניהו אמור להיפגש בעניין זה גם עם נשיא ארה”ב, ביידן, בקרוב.
בגזרת סין–טייוואן העניינים מתוחים מזה זמן רב, מאז שדוברת הקונגרס לשעבר ננסי פלוסי נסעה לבקר באי כדי להיפגש עם אנשי תעשיית השבבים שם. נשיא סין ג’ינג לי שי צלצל לביידן והודיע לו שארה”ב משחקת באש. מאז סין מעבה את כוחותיה בסמוך לאי, וערכה מספר תרגילים רחבי היקף. ארה”ב מצידה הפעילה מהלך חסר תקדים של סנקציות כנגד תעשיית השבבים הסינית ובכך למעשה שיתקה את התעשיה בסין. במקביל, המצב הכלכלי וגם מחאת הקורונה האדירה שפרצה בסין איימו על יציבות השלטון, וגרמו לו לבסוף להתקפל ולהסיר את כל המגבלות באופן מיידי. לפי זרועות הביון האמריקניות, התוכנית של סין היתה לנסות לספח את טייוואן ב–2027. אך בשנה האחרונה היא הקדימה את תוכניותיה ל–2025. בנאט”ו הצהירו לא מזמן שהם צריכים לעבוד ביחד עם יפן, דרום קוריאה והפיליפינים כדי לחזק את הגזרה הסינית. ארה”ב כבר הקימה עם אנגליה ואוסטרליה את ברית AUKUS כדי להתמודד מול הסינים. ההתרחשויות מהירות ורבות. כיבוש טייוואן על ידי סין, לפי שעה, בלתי אפשרי במצב הנוכחי, לשם כך ארצות הברית תצטרך להיות חלשה בהרבה. אך עד כה ארצות הברית לא לקחה חלק במלחמה ברוסיה ולא נחלשה, למעט אינפלציה ועלייה במחירי האנרגיה. ארצות הברית ייצאה עד כה 100 מיליארד דולר, ונזהרה שלא להעניק לאוקראינים את כלי הנשק המתקדמים שהם מבקשים. נראה שגם רוסיה וגם סין הן בעלות אינטרס משותף והן עדיין מעוניינות להחליש את ארצות הברית בשנה הקרובה. איראן עשויה להיות הזירה שבה, הן מאמינות, יוכלו להשיג את המטרה הזו.
המערכה המתנהלת בימים אלה היא לא רק צבאית אלא גם כלכלית, ובקנה מידה חסר תקדים
רוסיה וסין התקרבו מאוד עם עלייתו של ביידן לתפקיד, ולפני שנה הצהירו שלא ניתן יהיה לשבור את הברית ביניהן. המערכה המתנהלת בימים אלה היא לא רק צבאית אלא גם כלכלית, ובקנה מידה חסר תקדים. התגובה המיידית של המערב לפלישה הרוסית היתה הטלת סנקציות כבדות על רוסיה במטרה להקריס את הכלכלה שלה. אבל התוצאה שהתקבלה היתה הפוכה: הרוסים התקרבו לסינים וביחד שתי המדינות פעלו להקמת כלכלה מתחרה למערב. האירופאים ניזוקו עד מאוד מהמלחמה, עקב התלות הגדולה שלהם במקורות האנרגיה הרוסיים. רוסיה היא מקור בלתי נדלה של מחצבים רבים כמו אורניום, והמערב יידרש למצוא חלופה, שככל הנראה תהיה יקרה בהרבה. אחת הסיבות לכיבוש של מזרח אוקראינה היא העושר הרב של האזור באדמה פוריה ובמחצבים, כמו ליתיום, קובלט וניקל.
הסינים והרוסים הקימו מערכת בנקאית מתחרה ל–SWIFT והחלו בהקמת קווים להולכת גז טבעי. סין כעת נדרשת לפחם לאחר שאוסטרליה הפסיקה את האספקה. בשנה האחרונה סין רוכשת מאגרים אדירים של זהב. לאחר שהבנק המרכזי העולמי, ה–BIS, שינה מחדש את ההמלצה שלו לבנקים לרכוש זהב, רוב מדינות העולם החלו במהלך, פרט לארצות הברית. סין, רוסיה, הודו, ברזיל ודרום אפריקה חברות בארגון ה–BRICS שהוא מתחרה ל–G7 שבו חברים האמריקנים והמערב. רבות מהמדינות המתפתחות כמו איראן וארגנטינה כבר הגישו בקשה להצטרף ל–BRICS, ונראה שהעולם הכלכלי החדש, או אם תרצו הסדר העולמי החדש, עומד להתחלק לשני גושים גדולים: ארה”ב וברית נאט”ו ומנגד, רוסיה, סין ובעלות בריתן. התוכנית של האחרונות היא להקים מטבע דיגיטלי מגובה בזהב שיהיה בשימוש בקרב המדינות החברות ב–BRICS ובכך לאיים על הדולר. ארה”ב לא יכולה להרשות לעצמה בשום פנים ואופן שזה יקרה, וזאת מבחינתה כבר סיבה אמיתית לצאת למלחמת עולם.
נראה שנעשים מאמצים גדולים בזירה כדי לגייס בעלות ברית מהעולם הערבי לקואליציה האמריקנית, ולוודא שישראל לא תפריע בתמורה לחופש פעולה מול האיראנים ולהסדר בנוסח “הסכמי אברהם” עם הסעודים.
מדינה משמעותית נוספת במשוואה הגדולה הזו היא ערב הסעודית. הממלכה היא בעלת ברית ותיקה של האמריקנים, וב–50 השנים האחרונות מרבית הנפט בעולם נסחר במטבע הדולר, שהפך למטבע הרזרבה העולמי. בשנתיים האחרונות חלה הרעה משמעותית ביחסים בין שתי המדינות עקב הביקורת של ביידן על יורש העצר הסעודי מחמוד בין–סלמאן והאשמתו ברצח העיתונאי ג’מאל חאשוקג’י בשגרירות בטורקיה. מאז, חלה התקרבות בין סעודיה ורוסיה. החיבור של סעודיה עם רוסיה מהווה פגיעה קשה בהגמוניה, בדולר האמריקני וביציבות באיזור. ביידן ביקר בסעודיה לפני חצי שנה וניסה לשכנע את הסעודים לחזור בהם מהברית עם רוסיה אך עד כה נכשל. כעת אנו שומעים שהאמריקנים מבקשים מישראל להרגיע את ממשלת “ימין–על–מלא” כדי שיוכלו להסדיר את היחסים עם הסעודים. אבל לא ברור מה יכול להיות המינוף של ארה”ב על הסעודים שנראה שמסתדרים לא רע בכלל ללא האמריקנים? בתקופת הנשיא טראמפ הבטיח האחרון לסעודים טייסת מטוסים מתקדמים, ויש האומרים שזה קלף המיקוח שעליו האמריקנים בונים.
ובינתיים אצלנו, כשיאיר לפיד נכנס לתפקיד שר החוץ, ההישג המשמעותי הראשון שלו היה הגעה להסכם מים עם ירדן. בכך הוא סידר שקט מהגבול עם הממלכה של עבדאללה. קצת לפני הבחירות חתם לפיד בלחץ אמריקני וצרפתי על הסכם הגבול הימי עם לבנון ובכך טען שהשיג אינטרס נוסף לשמירת השקט בגבול הצפון. לפני כשבועיים התבשרנו שנתניהו נפגש עם עבדאללה מלך ירדן והחל בדיונים על הרחבת ההסכם ל”מים תמורת חשמל”. נראה שנעשים מאמצים גדולים בזירה כדי לגייס בעלות ברית מהעולם הערבי לקואליציה האמריקנית, ולוודא שישראל לא תפריע בתמורה לחופש פעולה מול האיראנים ולהסדר בנוסח “הסכמי אברהם” עם הסעודים.
לסיום הסקירה הגיאו–פוליטית, כמה שאלות שכדאי להרהר בהן: האם האינטרסים האמריקנים יגברו על אלה הישראלים? האם אנחנו ניצבים בפתחה של מלחמת עולם שלישית? האם ישראל מתכוננת למערכה גדולה מול איראן? האם יש לנו אופציה להישאר על הספסל במלחמה הזו?
תגובות