ארץ קטנה עם שפן
אנחנו סיכה קטנה בגלובוס, אבל יש לנו שלושה נכסים שערכם העולמי רק עולה. עכשיו צריך רק לחמם יחסים עם הכוחות העולים הודו, סעודיה וטורקיה. מכשול קטן אחד בדרך: ניאלץ כנראה לעשות שלום
העולם שלנו שרוי בכאוס וישראל היא סיכה קטנה שתרה אחר הדרך הנכונה כדי לשרוד ולצאת חזקה יותר מהמשבר. כשר החוץ החדש של ממשלת הצללים, אני שמח לפרוש כאן בפניכם את האני מאמין שלי בכל הנוגע למדיניות החוץ הרצויה למדינת ישראל.
ראשית, קצת רקע. בשנים האחרונות ראינו שינוי מגמה במצב העניינים המדיניים (ולא רק) בעולם בשלושה תחומים מרכזיים; הראשון, ניסיון לאתגר את ארצות הברית כמעצמה השולטת היחידה. השני, שינוי המשטרים ברחבי העולם לריכוזיים יותר. השלישי, התערבות בוטה של תאגידים ושל הכסף הגדול לצורך שינוי של אורחות חיינו באמצעים טכנולוגיים. מאזן הכוחות משתנה ומתהווה מחדש: סין ורוסיה חברו למדינות ה-BRICS ואופ”ק וביחד הם מהווים מחצית מהתוצר העולמי וכן שני שלישים מאזרחי העולם. המלחמה באוקראינה ואיום הפלישה של סין לטייוואן הגדירו אף הם מחדש את הצדדים – מצד אחד ארה”ב, אירופה וברית נאט”ו, ומהצד השני סין ורוסיה. באוקראינה מתנהלת זירת מלחמה אמיתית (הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השניה), ואילו בשאר חלקי העולם החלה למעשה סוג של מלחמה קרה שיש בה התחמשות אבל היא משולבת במלחמה כלכלית בדמות סנקציות ושימוש במשאבים ככלי לחץ.
תגובות