אני לא סטוץ של עצמי
המיניות שלנו היא קודם כל שלנו. אז כדאי שנלמד לגעת בעצמנו
התעוררתי לפנות בוקר מחלום קשוח על אובדן של מישהו יקר. כל הגוף שלי היה מכווץ. הנחתי יד אחת רכה על הבטן, יד שניה רכה על החזה, ורגע רק הרגשתי את העור שלי. כמה נעים, החמימות של הגוף שלי, המגע הרך הזה שאני כל כך אוהבת ומכירה. תוך כדי, גם הגוף שלי לאט לאט נרגע.
אבל אז הידיים רצו להמשיך לגעת, ללטף, להרגיש את הגוף, אז המשכתי. ליטפתי את הבטן, את החזה, המשכתי לצידי הגוף, עטפתי אותו וליטפתי את הבטן. ירדתי עם המגע לאט לאט לאורך הגוף, חשתי כל פיסת עור בדרך. השתהיתי, נשמתי, הרגשתי. היה לי נעים ביד הנוגעת, היה לי נעים בעור הננגע. “איזה מזל שיש לי את זה מתי שאני רק רוצה” חשבתי לעצמי “זמין לי פה כל הזמן”. המחשבה הזאת לא הגיעה במקרה באותו בוקר של מגע, זה קרה אחרי שיום קודם קמתי עם תחושת תסכול וגעגוע למגע – דווקא של מישהו אחר…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות