אני לא סטוץ של עצמי
המיניות שלנו היא קודם כל שלנו. אז כדאי שנלמד לגעת בעצמנו
התעוררתי לפנות בוקר מחלום קשוח על אובדן של מישהו יקר. כל הגוף שלי היה מכווץ. הנחתי יד אחת רכה על הבטן, יד שניה רכה על החזה, ורגע רק הרגשתי את העור שלי. כמה נעים, החמימות של הגוף שלי, המגע הרך הזה שאני כל כך אוהבת ומכירה. תוך כדי, גם הגוף שלי לאט לאט נרגע.
אבל אז הידיים רצו להמשיך לגעת, ללטף, להרגיש את הגוף, אז המשכתי. ליטפתי את הבטן, את החזה, המשכתי לצידי הגוף, עטפתי אותו וליטפתי את הבטן. ירדתי עם המגע לאט לאט לאורך הגוף, חשתי כל פיסת עור בדרך. השתהיתי, נשמתי, הרגשתי. היה לי נעים ביד הנוגעת, היה לי נעים בעור הננגע. “איזה מזל שיש לי את זה מתי שאני רק רוצה” חשבתי לעצמי “זמין לי פה כל הזמן”. המחשבה הזאת לא הגיעה במקרה באותו בוקר של מגע, זה קרה אחרי שיום קודם קמתי עם תחושת תסכול וגעגוע למגע – דווקא של מישהו אחר…
כתבה בלעדית למנויי בראשית
להמשך קריאה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
***
לא משנה אם נפתח היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, אנחנו נמצא את אותו תמהיל של חדשות וידיעות שנעות על הספקטרום הצר בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים על ההשתלה האחרונה של קים קארדשיאן.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע כשכולם מתבוננים על העולם החיצון דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך? התשובה מובנת מאליה, ונכון – היא לא כזאת יפה.
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם ובצדק “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור. אנחנו קוראים לך להצטרף אלינו ולחיות בידיעה שבזכותך קיים בתקופה הזו אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות