“לא יניחו למשבר טוב להתבזבז, ואם לא יהיה משבר הם ייצרו אותו”

אפרת פניגזון נפגשה עם חברת האיחוד האירופי והפרלמנט הגרמני כריסטין אנדרסון לשיחה מרתקת על גלובליזם, הנדסת תודעה ואקטיביזם אזרחי

אפרת וכריסטין

צפו בראיון המלא >>


מה בשיחה?

2:30 – רקע, ילדות, תעמולה גרמנית בשנות ה-70
6:00 – המשבר הפיננסי של 2007-8
10:40 – ההתרסקות הכלכלית הצפויה ושינויים מונטריים
20:00 – התמודדות עם השמצה, הגחכה, והכפשה
23:10 – יוזמת האמון והחופש נגד ה-WHO
34:00 – WHO – שינויים בתקנות הבריאות הבינלאומיות ואמנת המגיפות, פוליטיקה באיחוד האירופי מול פוליטיקה מדינית
39:40 – התנגדויות ל-WHO
41:10 – הגברת המודעות הציבורית למאבק על השתלטות ה-WHO ואיך להשפיע על הציבור הלא מודע
46:00 – הפצת מיס/דיסאינפורמציה ודברי שנאה והקרב על חופש הדיבור, כולל נזקי ״חיסון״ הקורונה
59:40 – איך להגן על חופש הביטוי והמחשבה
1:02:40 – ערי 15 דקות/גטואים, ערים חכמות
1:09:50 – “גלובליטריאנים” – מי הם הכוחות מאחורי הארגונים הגלובליים – הפורום הכלכלי העולמי/ה-WHO/האו״ם?
1:12:00 – למה האג׳נדות הללו יוצאות לפועל בדמוקרטיות המערביות?
1:15:00 – קריאה לפעולה מפי כריסטין


ספרי לנו קצת עלייך ועל עבודתך, על הרקע שלך בפוליטיקה בגרמניה ובאיחוד האירופי.

 עד 2019 הייתי אמא במשרה מלאה וטיפלתי בשלוש הבנות הנפלאות שלי. תמיד התעניינתי בפוליטיקה, אפילו כילדה. אני עדיין זוכרת שבילדותי גרנו קרוב לגבול עם גרמניה המזרחית. היתה אז תחנת טלוויזיה מחתרתית, זה נקרא הערוץ השחור. זה היה כמו מופע תעמולה של ממשלת גרמניה המזרחית. ומה שהם פחות או יותר עשו בה זה להראות קטעים מן הטלוויזיה הגרמנית המערבית, שנתנו להם פרשנות חדשה. מסגרו אותם, הסבירו לאנשים מה הם ראו בסרטונים מן המערב. הייתי אז בת תשע או עשר ופשוט צפיתי בתוכנית הזאת בכל יום שני בערב, לא מפני שהאמנתי בכל דבר שהם אומרים, אלא מפני שזה ריתק אותי כבר אז, איך אפשר לקחת את המציאות ולסובב אותה כך שתתאים לנרטיב שלך. הגזלייטינג, המסגור – פשוט הייתי מוקסמת מאיך שזה נעשה בפועל.

אז מה גרם לך להיכנס לפוליטיקה?

זו היתה הגנה עצמית. עד שנות התשעים, למעשה, הרגשתי שאני חיה בדמוקרטיה. כשאני חושבת על שנות השמונים – היו אז עיתונים, מגזינים שונים שגם אם כיסו את אותו סיפור, עשו זאת מזוויות שונות. הם הסיקו מסקנות שונות. אז למעשה היו מספר היבטים לכל נושא ונושא. ומתוך כל ההיבטים האלה שהוצגו לי, יכולת לגבש את הדעה שלי. יכולתי להחליט שאני רואה את הנושא כך או אחרת, ולבחור את הדרך שלי. זה השתנה דרמטית בשנות התשעים, אבל לא הייתי כל כך מודעת לזה אז כי גרתי בארצות הברית. אבל כשחזרתי, זה היה פשוט מוזר ומאז החמיר משנה לשנה.

ומה שבאמת פגע בי קרה בשנת 2007, כשהתחולל משבר הסאב-פריים בארצות הברית והשפיע על כל רחבי העולם. כל הכלכלות כשלו, נקלעו למיתון גדול והיתה מהומה. נתקלתי בכל כך הרבה סיפורים או אירועים שלא ממש חשבתי עליהם עד לאותה נקודה. זה היה כמו רגע ההתעוררות שלי. התחלתי להבחין בגזלייטינג שמתרחש, במסגור הזה שעובד על האנשים, שהפוליטיקאים משקרים להם. הפוליטיקה כבר לא היתה קשורה לשירות העם. היא כבר לא באה לשרת את האנשים ולהגשים את מה שהעם רוצה.

אירופה דאגה אז להציל את הבנקים. משבר האירו פגע מאוד ביוון באותו זמן, היו שם אנשים ממש רעבים שלא יכלו למשוך יותר מ-60 אירו, שלא יכלו לקבל את התרופות שלהם. למשלמי המיסים הגרמנים נאמר שאנחנו חייבים להציל את העם היווני המסכן שאין לו יותר כסף. אבל, למעשה, המטרה לא היתה הצלת העם היווני אלא הצלת הבנקים הגרמניים וצרפתיים. ובכן, גם לממשלת גרמניה לא היה כסף. אז הם לקחו הלוואה, נניח מהדויטשה בנק, ונתנו את הכסף לממשלת יוון במקום לתת את הכסף הזה לעם היווני, כדי שהם יוכלו לקבל את כל מה שהם צריכים. אז ממשלת יוון החזירה את הכסף לדויטשה בנק, כדי להיפטר מן החוב שלה לבנק. אז, למעשה, את החוב שלקחה ממשלת יוון שילמו משלמי המיסים היוונים ומשלמי המיסים הגרמנים. וכל זאת כדי להציל את הבנקים. כדי לוודא שהמימון העולמי לא יקרוס.

את חושבת שנראה את זה שוב קורה? מומחי פיננסים רבים אומרים שאנחנו לקראת התפוצצות הבועה ולקראת עוד קריסה כלכלית.

כן, אני חושבת שכן. הם לעולם לא יניחו למשבר טוב להתבזבז. ואם לא יהיה משבר, הם ייצרו אותו. עכשיו יש לנו את משבר שינוי האקלים. כולנו הולכים למות וכל האג’נדה הזאת, וזה הולך לעלות טריליונים לכל המדינות, ומשלמי המיסים בהן ישלמו אותם. כשמסתכלים אחורה על נגיף הקורונה, משלמי המיסים נדחקו במידה רבה ונאלצו לשלם סכומי עתק. עכשיו, כשהמלחמה משתוללת באוקראינה ומחירי האנרגיה פשוט מרקיעים שחקים, שוב את החשבון משלמים משלמי המיסים. הממשלות עסוקות בהוצאת הכסף ממשלם המיסים.

אנשים כבר לא יודעים איך להסתדר בחיי היום-יום, אבל הפוליטיקאים מדברים על טריליונים כי כולנו הולכים למות ממשבר האקלים או מן הקורונה או ממשהו אחר. זו פשוט דרך מאוד יעילה לסחוט את משלמי המיסים. זו תהיה פחות או יותר הדרך לכפות מטבע דיגיטלי על כל האנשים, כי אם יש דבר אחד שהבנקים באמת חוששים ממנו כרגע הוא מזומן. למה? כי כל עוד יש מזומנים, תמיד קיימת האפשרות של משיכה היסטרית של כספים שלבנקים בפועל אין.

אבל אם כבר אין מזומנים, ולשם הם מכוונים, אין צורך להתמודד עם ריצות אל הבנק בניסיון למשוך כסף. אז הכסף שיש לנו הופך לאט-לאט לספרות, אין ערך פיזי שתומך בטריליוני הטריליונים של דולרים, או של כל מטבע אחר. ומה יקרה אם לא נציית? פשוט יסגרו את חשבון הבנק שלנו, זה קרה לא מזמן. היו בקנדה אנשים שעמדו על החופש שלהם, על זכותם שלא להזריק לזרועותיהם חומר לא ידוע, אז סגרו את חשבונות הבנק שלהם. כשלא יהיה מזומן, יוכלו פשוט לחסל אותנו בהפעלת מתג. זה פשוט מאוד.

כריסטין נואמת מעל בימת האיחוד האירופי

אני רוצה להתייחס לנאום שלך בפרלמנט האירופי. כתבתי עליו כתבה בעיתון שבו אני כותבת ובו גם יפורסם הריאיון הזה, עיתון “בראשית”. השמעת שם דברים נוקבים וקשים. האם תוכלי לספר לנו כמה מילים על היוזמה הזאת של “אמון וחירות“?

כן, זה פחות או יותר מכשיר שנציבות האיחוד האירופי המציאה, ובאמצעותו הם מנסים נואשות לקיים את אשליית הדמוקרטיה. באמצעות הכלי הזה אזרחים יכולים ליזום מהלכים. אולם כשאזרחים שמעו והבינו שהדרישות לאפשר מהלך כזה גבוהות כל כך, הסף גבוה כל כך, רוב היוזמים התייאשו. אני חושבת שכדי שאזרחי אירופה יניעו מהלך יש צורך במיליון חתימות משבע מדינות שונות, והן צריכות לייצג בערך 25% ממדינות האיחוד. אז זה ממש מסובך ובאמת לא קל להגיש עתירה. אבל בואי נניח שהכל פשוט מסתדר ועמדנו בכל הדרישות. ואם באמת יתמזל מזלנו, ייתכן שנציבות האיחוד האירופי אפילו תבחר את העצומה שלנו ותזכה להגיש אותה לנציבות האיחוד האירופי. כאן זה נגמר. אין דרישה מנציבות האיחוד האירופי ליישם את העצומה או להוביל אותה לכדי חקיקה. שום דבר. זה מהלך מסובך, אבל הצהרתי בלבד.

תראי מה קורה עכשיו, איך מנסים לתפוס את סמכויות השלטון ולשלול את הריבונות מן המדינות החברות ב-W.H.O. דבר כזה לא אמור לקרות במדינות דמוקרטיות, אלו דברים שקורים רק במשטרים טוטליטריים, נכון? או בדיקטטורות. אבל עושים את המהלך הזה בתוך הדמוקרטיות שלנו.

רוב האנשים אינם מודעים כלל למה שה-W.H.O עושה, שהכוונה היא להעביר תיקונים לתקנות הבריאות הבינלאומיות עד נובמבר השנה. ובתוך תקנות הבריאות הבינלאומיות יש כמה הפתעות ממש רעות. למשל, שמזכ”ל ה-W.H.O יכול להיות באמת השליט של העולם במקרה של מגפה. זה פשוט מבריק. הם מחליטים מתי יש מגפה והופכים להיות מנהלי העולם. גם ההגדרות מהי מגפה משתנות דרמטית. בעוד כמה שנים אולי נראה שלושה מקרים בשתי מדינות שונות.

מה שאנחנו רואים בסין הולך להיות העתיד שלנו. לא בעוד 30, 40 או 50 שנה מהיום. זה קורה עכשיו, בזמן שאנחנו מדברות. קחי, לדוגמה, את נושא הגבלת התנועה בערי 15 הדקות. בכל “עבירה” בהתחלה יגבילו את החופש שלנו רק ליומיים, ולו רק כדי ללמד אותנו לקח. ואם זה לא יעבוד, אולי בפעם הבאה זה יהיה לחמישה ימים. אם גם אחרי זה לא נישבר, אני מניחה שפשוט נמות ברעב כי אחרי שמונעים מאיתנו את חופש התנועה, אין מה לעשות. זה בדיוק הרעיון של הגטאות האלה, של 15 דקות נסיעה.

מי לדעתך הוא הכוח המניע? האם הכוח המניע זה ה-W.H.O (ארגון הבריאות העולמי) הכפוף לאו״ם? האם זה ה-WEF (הפורום הכלכלי הבינלאומי) כולל כל הפעולות והאג’נדה שלהם?

אין לי מושג. באמת שאין לי מושג. הייתי קוראת להם “אליטות” כי האנשים בתפיסה הגלובלית הם גם המובילים. אבל המונח הזה לא ממש הולם. אז זו מיזנתרופיה עולמית. זה מה שהם. כל מה שאני יודעת זה שיש מישהו מאחורי זה כי הם מקריאים את אותו תסריט. ואנחנו צריכים להילחם בזה, וזה בעצם החלק המפחיד באמת בכל זה. זה קורה בכל המדינות, בייחוד בדמוקרטיות המערביות. אם זו הייתה רק מדינה אחת או שתיים לאזרחיהן היתה, מן הסתם, ציפייה ותקווה שבסופו של דבר תתערב מדינה דמוקרטית שלישית ותנסה להפסיק את ההתנהלות האנטי דמוקרטית הזאת. אבל ההתנהלות הזאת קורית היום כמעט בכל דמוקרטיה מערבית.

מי את חושבת שיחלץ אותנו?

מובן שאף אחד כי לא צפון קוריאה לא סין ולא רוסיה יבואו לבסס מחדש את הדמוקרטיות של המדינות המערביות. מי שנקרא לעשות זאת ומחובתו לעשות זאת הם רק אזרחיה של אותה מדינה. הם ורק הם, צריכים לקבל אחריות לדמוקרטיות שלהם. את זה עלינו לעצור. זה תלוי רק בנו, האנשים. ואם לא נעשה את זה, לא יהיה אף אחד אחר. אין סיכוי. האנרגיה לריבונות ולעצמאות נמצאת אצל כל אחד מאיתנו, באנשים.

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

״אנחנו לא צריכים חוק אקלים, אבל אם נגזר עלינו, לפחות שיהיה חכם ולטובתנו״

יונתן דובי הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לאקלים של אוניברסיטת בן-גוריון. בראיון לבראשית הוא מסביר למה אין מקום להיסטריית ההתחממות הגלובלית, טוען שהתקשורת נגועה בבורות קולוסאלית, שכמות תופעות הטבע הקיצוניות על הפלנטה ירדה בעשורים האחרונים, שהמעבר לאנרגיה סולרית מתרחב בעיקר בגלל לובינג של היצרנים למרות שהיא עדיין לא בשלה להחליף את התשתיות הקיימות ואולי לעולם לא תהיה, ומבקש מהורים לקחת אחריות ולהגן על ילדיהם מפני פיתוח חרדות שווא

אפרת פניגזון בראיון מיוחד עם פרופסור יונתן דובי, האיש שמשבר האקלים גורם לו לצחוק ולבכות גם יחד. צפו בראיון המלא

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]