“אין לנו אסטרטגיה לטיפול במגיפה הבאה”

כך ענה השר ניצן הורוביץ לפעילת מחאה במלון הילטון. ולמה שתהיה לממשלה אסטרטגיה? ממילא היא רק ממלאת הוראות מגבוה

ניצן הורוביץ: "אין לנו אסטרטגיה לטיפול במגיפה הבאה"

כנס ארגון הבריאות העולמי WHO נפתח ביום שני השבוע בתל אביב ובמהלך שלושה ימי קיומו דנו בו 25 שרי בריאות ולא פחות מ–50 ראשי מערכות בריאות ממדינות אירופה בעניינים וסוגיות רבים ומגוונים. הבכיר שבנציגים הוא ראש הארגון תאודרוס גברייסוס. בכנס הזה העבירו מידע חשוב מיד ליד, והתקבלו החלטות שונות שתהיה להן השפעה על כל אחת ואחד מאיתנו, אבל מעטה של סודיות אפף אותו. ממשלת ישראל מצאה לנכון להדיר אותנו, האזרחים, מהמידע הזה. האם נחתמו בהילטון הסכמים בין מדינתיים משמעותיים שמקדמים את חזונו המוצהר והידוע של העומד בראש הארגון? אין לנו שום דרך לדעת זאת. הפגישות סגורות וממודרות. המסמכים, אם יש כאלה, לא יוצאים החוצה. אבל את החזון של מארגני הכנס אנחנו מכירים היטב: ממשלה גלובלית, משרד בריאות עולמי שהוא שגברייסוס – לא רופא אלא פוליטיקאי בעל עבר אפל – עומד בראשו, מעמד שמקנה לו סמכויות כפיה ואכיפה על ממשלות של כל החברים בארגון.

ההשלכות של חתימת אמנה כזו על עצמאותה של מדינת ישראל הן אדירות. ובכל זאת, משום מה, השרים הרלוונטיים ובכירי מערכת הבריאות שלנו לא מבינים מה רוצים מחייהם עשרות פעילי המחאה שהתכנסו סביב המלון וניסו לאתגר אותם בבואם ובצאתם.

אחדים מהם, אגב, הצליחו לא רע.

אלה נווה, אפידמיולוגית, מפעילות ועדת החקירה האזרחית, השתחלה ביום שני השבוע יחד עם קבוצת פעילים בניחותא ללובי של מלון הילטון. החברים העלו שידור חי מהלובי וכעבור זמן מה עבר שם לתומו שר הבריאות ניצן הורוביץ, שהוא גם נשיא הכנס. הם שוחחו איתו כמה דקות כשהוא מצולם בלייב. הורוביץ הבין היטב שמדובר באנשים שמתנגדים לו, למעשיו ולדעותיו. הוא השיב באריכות ובפתיחות לשאלות שהוצגו לו, ונראה שליו למדי לאורך הראיון.

כתב “בראשית” יריב המר תיעד את הראיון הזה ופירשן חלק מתשובותיו של הורוביץ, בעמוד הפייסבוק שלו. וכך כותב יריב המר: “…מה שהדהים אותי זה התשובות שלו. לפי התשובות נראה שהוא עצמו לא מאמין בכלל במדיניות ההרסנית אותה קידם. נראה כאילו הוא פוליטיקאי שסתם נגרר לסיטואציה וזרם, ואז נזרק בבושת פנים מתפקידו. הוא נראה מאוד מתוסכל.” והמר מציע: “…בואו נראה חלק מהשאלות ששאלו את הורוביץ, מה הוא ענה, ואיך הוא היה עונה (לפי דעתי ודמיוני החופשי), אם היה מאמין במדיניות שלו עצמו.

שאלה: האם יש לכם אסטרטגיה לטיפול במגיפה הבאה, וכיצד היא תהיה שונה מהפעם הקודמת?

תשובה: אין לנו אסטרטגיה כזאת. אם אתם חושבים שלרן בליצר יש תוכנית, אז תדברו איתו. מה אתם רוצים ממני?

תשובה שהייתי מצפה ממי שמאמין בעצמו: למדינת ישראל יש תוכנית פעולה סדורה לטיפול במגיפות, שאינה תלויה בזהות שר הבריאות. אנו מעדכנים אותה מפעם לפעם בתיאום עם ארגון הבריאות העולמי. אני חושב שכך מדינה אחראית צריכה לנהוג.

שאלה: אנחנו נפגענו קשות ממדיניות התו הירוק. האם תחזירו את המדיניות הזאת במגיפה הבאה?

תשובה: אבל אין עכשיו מגבלות בכלל. תצאו מזה כבר. הקורונה כבר לא מעניינת. זה נגמר. מה אתם רוצים ממני?

תשובה שהייתי מצפה ממי שמאמין במדיניות שלו: החיסון היה מציל חיים, ובזכותו ניתן היה להסיר את המגבלות. אנחנו לא יכולנו להרשות לעצמנו שאנשים שלא התחסנו ידביקו את אילו שהתחסנו. אני מבין את הכאב, אבל זאת היתה הבחירה האישית של כל אזרח.

שאלה: מה הולך לקרות עכשיו בכנס? אילו נושאים הכי מטרידים אותך חוץ מהקורונה?

תשובה: תקציבים למשרד הבריאות… (ולאחר התעקשות של השואלת) אנחנו רוצים להזריק רעל בתוך הכוסות של משתתפי הכנס. נו באמת, מה אתם חושבים? טיפול במצבי חירום.

תשובה שהייתי מצפה ממי שהוא נשיא הכנס: הכנס מהווה גולת כותרת לאישור האסטרטגיה של הארגון בתחום הבריאות הדיגיטלית, טיפול בחיסונים ומוכנות למגיפות וכן התמודדות ספציפית עם מחלות מסוימות.

גם ערן בריל, אקטיביסט וממקימי תנועת אפשר, הגיע להילטון ודיווח ותיעד בעמוד הפייסבוק שלו אירועים שהתרחשו מסביב למלון. “…טוב, אפשר להגיד שהיה ערב די פורה” מדווח בריל. “שני לייבים של חברי המשלחת ברחוב, מובכים מהיותם מצולמים, מתועדים וזוכים מאיתנו להערות ישירות על חלקם בפשעים, וגולת הכותרת – מפגש ישיר עם מזכ”ל ה- WHO, שם נכנסתי בו ישירות על הפשעים שלו ושל הארגון הבזוי שלו.”

בריל נותר בשטח אחרי המפגש עם גברייסוס. הוא אומר שהסתובבו שם כל מיני דמויות שיצאו ובאו מתוך הכנס והיתה לו תחושה שעוד ימצא משהו לתעד. ואכן, לקראת סוף האירוע הוא נתקל בפרופ’ ארנון אפק. מומחה לפתולוגיה ולמנהל רפואי. אפק כיהן כמנכ”ל משרד הבריאות בשנים 2014 עד 2015 ומכהן כיום כמשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, מנהל בפועל של ביה”ח הכללי שיבא, תל–השומר ומנהל המחלקה למינהל רפואי בשיבא. יש לו עוד המון תפקידים ותארים ובריל מציין ש”עם כל התארים והתפקידים הבכירים האלה, האיש פשוט חי בעולם מקביל, מנותק מהמציאות באופן מטריד. זו הצצה מצוינת לאיך ‘הם’ רואים את הסיפור בצד שלהם – אנשי הממסד האטומים והמשוחדים באופן חסר תקנה”. בריל מעמת את אפק עם המידע שהצטבר מאז תקופת הקורונה על מקרי מוות, תופעות לוואי קשות שלקו בהן המתחסנים, ותוקף אותו על העמדה המתבצרת האטומה והלא קשובה של המערכת לנוכח הנתונים ההולכים ומצטברים. ופרופ’ אפק בשלו: “… בניגוד לך, אני יודע את העובדות… אני מדבר כמנהל בית חולים… תראה מי היה מאושפז בחיסון השלישי, לפני החיסון ואחרי החיסון. …אף אחד לא מת (כתוצאה מהחיסון) …התשובה היא שאתם פשוט החלטתם משהו ואתם לא רוצים להקשיב לעובדות… ” בריל מעמת אותו עם העלייה בשיעורי התמותה בשנה האחרונה, ואפק משיב: “…התמותה בתקופת הקורונה עלתה בגלל הקורונה!… אף אחד למיטב ידיעתנו לא נפטר מהטיפולים הרפואיים”.

קרן אשכנזי, פעילת מחאה ותיקה מנס ציונה, דיווחה לבראשית: “הגעתי לכביש הגישה להילטון וארבעה שוטרים מיד ניגשו אלי ומנעו ממני לעלות לעבר המלון. הם טענו שאסור להיכנס עם שלטים. ביקשתי להראות לי הנחייה כזו בכתב, הם התעלמו.”

אשכנזי נוהגת לשדר חי בפייסבוק כשהיא מפגינה, אבל הפעם בחרה לעמוד בצומת עם השלט “פושעי הקורונה לדין” משום שהיתה שם לדבריה תנועה ערה.

“הגיעו עוד חבר’ה, ללא שלטים אבל הם כנראה זוהו כמפגינים ולא נתנו להם אפילו לעבור לכיוון הפארק. ראיתי מפגינים שהגיעו מוקדם, נכנסו לאזור המלון ואפילו לתוכו אבל הם גורשו משם בהמשך וירדו לכיוון הצומת”.

מפגין מול מלון הילטון. (צילום: זיו קינן, עיתונות אזרחית)

השלט שאשכנזי הניפה היה בגודל שני מטר על מטר, ועליו הכיתוב: ”מצילים את המדינה, נלחמים בשחיתות”. באותה שעה לא היו בסביבה יותר מעשרה מפגינים ולכן היה חשוב לה להקפיד על נוכחות בולטת.

כלי התקשורת הממוסדת, למותר לציין, הוזמנו פנימה ולא גילו כל עניין בקומץ המפגינים. הסיקור התקשורתי של האירוע התמצה בהודעה על קיומו הקרב ובא, על פתיחתו, על הכבוד הרב שנפל בחלקה של מדינת ישראל לארח אותו, ובכמה פנינים מפי נשיא המדינה הרצוג ויו”ר הארגון.

למרבה ההפתעה, ערוץ 7 הוא היחיד מהתקשורת הממוסדת שהעניק במה למידע הנוגע לכנס ומוסתר מהציבור. הערוץ קיים ראיון עם פרופ’ רצף לוי, חבר סגל אוניברסיטת MIT בבוסטון, מומחה לניהול וחיזוי סיכונים בגופי ממשל ומערכות בריאות. לוי חבר במח”צ, ארגון רופאים למען זכויות אדם בקורונה.

הוא מוחה נמרצות על כך שהכנס מתקיים בהעדר שקיפות מול הציבור. “ארגון הבריאות העולמי הוא ארגון כושל שנגוע בשחיתות, ארגון שלא תיפקד בשנתיים שלוש האחרונות בניהול משבר הקורונה”, קובע פרופ’ לוי בפתח דבריו. הוא מציין כי “אמנם מדובר בארגון המשתייך לאו”ם, אך הוא ממומן על ידי ארגונים פרטיים שהאינטרסים שלהם לא ברורים בלשון המעטה ובוודאי שלא ברור למה הם קשורים לאינטרסים של אזרחי מדינת ישראל”.

בעת הורדת הגיליון לדפוס התקבלה התמונה הקשה הזו: שוטרים מרתקים פעיל מחאה שהפגין נגד הכנס, ברמת אביב, תוך שימוש באלימות בלתי סבירה בעליל

עוד אומר לוי למראיינו בערוץ 7 כי “האמנות המדוברות שצפויות להיחתם בכנס נותרות עלומות ותוכנן אינו ידוע לאיש מאזרחי ישראל או לחברי הכנסת. ולכן שכל אזרח ישראלי ישאל את עצמו האם הגיוני בעיניו שניתן לארגוני האו”ם דריסת רגל בניהול מערכות הביטחון של ישראל. ברור לכולנו שהתשובה היא לא רבתי. זה לא פחות מדאיג כשיש מגמה שנותנת לארגון הבריאות העולמי ובעלי אינטרסים זרים השפעה לניהול מדיניות בריאות בישראל, בפרט במשברים כפי שחווינו בשנים האחרונות”.

פרופ’ לוי שב ומדגיש את החשש מהאינטרסים שעומדים מאחורי הגופים הכלכליים שמממנים את ארגון הבריאות העולמי, ארגונים שכוללים יצרני פארמה. “אני לא מבין למה ישראל צריכה להכפיף עצמה למסגרת כזו ובוודאי בדרך כזו שבה אין שקיפות ופיקוח”.

אירית ינקוביץ’

חסינות ישראבלוף

שר הבריאות ניצן הורוביץ העניק, משום מה, חסינות דיפלומטית לאורחי כנס ה-WHO בישראל. יש רק בעיה קטנטונת: אין לו שום סמכות לכך


כדי ששר יהיה מוסמך להתקין תקנה מסוימת, הוא חייב לקבל הסמכה בחוק עצמו, הסמכה שהיא חלק מהחוק ואושרה על ידי המחוקק – דהיינו על ידי הכנסת. כל חוק קובע בעיקר בסיומו מי יהיה השר המוסמך להתקין תקנות מתוקפו של החוק.

חוק המקרקעין למשל קובע בסעיף 168 שלו כי שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

זו לא תהיה הפתעה לבשר, שהחוק המכונה חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) מקנה לשר החוץ ולו בלבד את היכולת להעניק חסינות מהליכים משפטיים לעובדיו של ארגון בינלאומי המגיע לישראל. ומהי החסינות המוענקת על ידי שר החוץ? גם זה כתוב בחוק. שר החוץ מוסמך להעניק חסינות וזכויות יתר דיפלומטיות וכן חסינויות וזכויות יתר המוענקות על-פי אמנות בין-לאומיות שישראל צד להן. באיזו חסינות מדובר? חסינות מוחלטת, מתביעות, מצווים שיפוטיים, מהליכים משפטיים, הכל מכל וכל.

והנה נודע לנו במערכת העיתון, כי שר הבריאות הוציא בחתימת ידו צו ובו הוא מעניק חסינות לכל באי הכנס ה – 72 של ארגון הבריאות העולמי המתארח במלון הילטון בתל אביב בין התאריכים 12/9 עד ליום 15/9. לא התעצלנו ובדקנו האם לשר הבריאות יש סמכות להוציא צו שכזה? מסתבר שלא, אין לו שום סמכות לכך. כפי שפורט לעיל, החוק עצמו מסמיך את שר החוץ בלבד להעניק חסינויות יתר מתוקף אמנות בינלאומיות.

ולכן הוצאנו לשר הבריאות מכתב ובו שאלנו הכיצד הלה הוציא צו חסינות ללא כל סמכות בחוק?
אז שאלנו. שר הבריאות לא טרח להשיב.


אהבתם את הכתבה? הצטרפו לבראשית וביחד נחזיר את השפיות והאמת למיינסטרים (חודש ניסיון מתנה!)

מה זה עיתון בראשית?
עיתון בראשית קם בתחילת שנת 2022 במטרה ליצור תקשורת ששמה את האדם הקטן במרכז התמונה. העיתון אסף תחתיו חבורה של אנשי תקשורת שהתייאשו מאמצעי התקשורת הקיימים אחרי שהבינו שהם אינם קיימים בשביל לשרת אותנו, אלא את בעלי הכסף וההשפעה. לעיתון אין משקיעים גדולים או מפרסמים שאומרים לו מה להגיד (ומה לא) והוא נתמך לחלוטין על הקוראים והתומכים שלו.

כתבות שאולי יעניינו אותך

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]