להשוות או לא להשוות, זאת השאלה

אימוץ המדע כבסיס להסתה ולאפליה היה מוטיב מרכזי בתעמולה הנאצית. אימוץ ה"אמת המדעית" לטובת תעמולה אנטישמית מופיע בכל סרטי התעמולה. גם אלברט איינשטיין הוכפש על ידי התעמולה הנאצית כמכחיש מדע וכמי שהמדע שהוא מקדם הינו מדע כוזב

הבה נשווה:
חוקי נירנברג התקבלו ב-15 בספטמבר 1935 וכללו שלושה חוקים:

1. חוק הדגל
2. חוק אזרחות הרייך
3. החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני

חוק אזרחות הרייך קבע כי רק לבעלי דם גרמני, התנהגות נאצית ותושבי גרמניה תינתן אזרחות גרמנית. החוק יצר בין לילה שלושה מעמדות – “אזרחי הרייך” (Reichsbürger), “נתיני הרייך” (Staatsangehörige) וזרים (Ausländer – תושבים שאינם אזרחים). בין שאר הזכויות שנשללו מהיהודי, שהינו נתין ולא אזרח, היא הזכות להגנה משפטית. הצעד הראשון אל מימוש האידיאולוגיה הנאצית היה…



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

מקריבים את הילד למוֹלך

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

סתמו או שנסתום לכם

האינטרנט שבראשית ימיו גילם הבטחה לחופש ביטוי חסר תקדים, הפך בשנים האחרונות לזירת צנזורה רוחשת: מעצרו של מייסד טלגרם בפריז, "תיקי טוויטר" שחשפו מעורבות כבדה של הממשל ברשתות החברתיות, "חוק השירותים הדיגיטליים" של האיחוד האירופי ואפילו אצלנו יצירתו הפואטית של שר התקשורת שלמה קרעי "החוק לסגירת האינטרנט". היעד הבא לפיצוח: התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, שעדיין מבטיח חופש דיבור ללא הגבלה

האינטרנט שגילם הבטחה לחופש ביטוי חסר תקדים הפך בשנים האחרונות לזירת צנזורה רוחשת, והיעד הבא למתקפה הוא נשמת אפו: התיקון הראשון לחוקה האמריקאית

אין‭ ‬לנו‭ ‬בג‭”‬צ

אבל יש לנו בג"פ: בית דין גבוה ששומר על הפרוצדורה, ולאו דווקא על זוטות כמו יושר, חובת מוסר, חובת הגינות, חובה להימנע מפגיעה בזכות האדם לפרטיות או בזכות לחופש

אבל יש לנו בג”פ: בית דין גבוה ששומר על הפרוצדורה, ולאו דווקא על זוטות כמו יושר,
חובת מוסר, חובת הגינות, חובה להימנע מפגיעה בזכות האדם לפרטיות או בזכות לחופש

בליגה של “אפריקנים ובריונים כמו פוטין”

עד לא מזמן נמנעו מוסדות המשפט הבינלאומיים בהאג לפעול נגד מדינות המזוהות עם גוש המערב, גם כשביצעו פשעים ברורים. הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד בכירים בישראל עשויה לרמז שהחמאה כבר לא מרוחה בצד שלנו

עד כה נמנעו מוסדות המשפט בהאג לפעול נגד מדינות המערב. הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד בכירים בישראל עשויה לרמז, שהחמאה כבר לא מרוחה בצד שלנו

למה לארץ הכי מסובכת בעולם אין חוקה?

מרגע הקמת המדינה עלה הצורך לחוקק חוקה לישראל, וכמוה השאלה איזו סמכות תינתן לבית המשפט כרשות מאזנת למחוקקי החוקים. ומאז ועד היום, כולם עוסקים בניסיון להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. עכשיו תורו של בג"צ

אירית ינקוביץ מפשטת את השפה המשפטית סביב השאלה החמה ומוצאת את הסיבה לכל מחדל כאן – החיפוף

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]