לפני שבועיים פתחנו כאן בשיח על עולם המיניות המקודשת, ועל הפגיעות שמתרחשות בו.
מיכאל פינקל, מנחה סדנאות בארץ בעולם, החליט לעצור את כל הפעילות שלו, לחפש בהירות
ולחשוב איך ממשיכים מכאן
מיניות
מצד אחד, "תסמונת המושיעה" גורמת לי לחשוב שאסור לי לנטוש את הטור הזה. מצד שני, הגוף לא משקר
האם פלואידיות מגדרית היא אג'נדה גלובליסטית, או שמא התפתחות טבעית של מרחב הבחירה האישי שלנו והשלה נוספת של הגדרות שכבר לא משרתות אותנו? גבי ניצן בטור אישי
בהמשך לכתבה שפורסמה בבראשית בשבוע שעבר על פגיעות מיניות במרחבי המיניות המקודשת, אורית פיול אור מספקת התבוננות רכה ונבונה על הדרך לריפוי ושלום בין המינים.
לאחרונה מלבלב בישראל שדה חדש. יש בו יופי רב, אבל הוא גם כר פורה לבלבול, טשטוש גבולות וחוסר אחריות – ושדה ציד חופשי לטורפים מיניים
הפעם הראשונה שגמרתי היתה בגיל 22. זה היה במגע שלי בדגדגן. הייתי בזוגיות אז, אבל זה קרה דווקא בזמן עינוג עצמי. בקשר קודם שלי, נהגתי לזייף אורגזמות. עד היום כמעט לא שיתפתי את זה. התביישתי…
על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות
"אני לא מבין מה דפוק בתשוקה המינית שלי בזמן האחרון" אמר לי אתמול חבר. הוא שיתף אותי בתסכול מול התשוקה המינית שלו בסטוצים…
לקח לי שנים להבין שהציפייה שלי מגברים לפתיחות רגשית לא שונה מהותית הציפייה שלהם ממני לפתיחות גופנית