loader image

פרשת השבוע – פרשת פנחס

בראשית - פרשת פנחס

הפעלה מקרית של הרדיו בזמן נסיעה השבוע הביאה לידיעתי את העובדה שישראל מצויה בעיצומו של מִפְקַד אוכלוסין. הייתי נוטה להתעלם כהרגלי מתשדיר השירות הממשלתי, אלמלא הסתיים התשדיר במשפט מהיר בקולה המתקתק של הקריינית שהבהיר כי השתתפות במִפְקַד היא חובה על פי חוק, ואלמלא הזכיר לי התשדיר כי גם בפרשת השבוע, פרשת פנחס, מופיע מִפקד אוכלוסין.

משה ואלעזר הכהן מצווים למנות את “כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל׃” (במדבר כ”ו, ב). היה לנו כבר מִפקד כזה, בראשית הנדודים בתחילת ספר במדבר, ואז הקדשתי את הטור כאן לכשפי הסטטיסטיקה. הפעם אני רוצה להרהר במשמעות הרוחנית של המִפקד עצמו. מקור ההשראה לשאלה הוא לא אחר מאתר המִפקד הממשלתי…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

בשבילה גיבורים מתים

בשבוע שבו שר המשטרה של ישראל נכנס בכוח להר הבית עם 1,500 מתפללים יהודים חשוב לזכור: ירושלים הוכתרה כעיר קדושה הרבה לפני שניכסנו אותה, ומאז ועד היום שלוש הדתות הגדולות (או ארבע אם סופרים את היבוסים) עושות שימוש ציני באלוהים מתחלפים כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו בין חומותיה. זה ייפסק ביום שהמאמינים יבינו את מה ששלמה המלך ניסה להסביר לשווא: אין באבנים יותר קדושה מאשר בקוציו של דרדר או ברעמתו של חמור

רגע אחרי שבן גביר ו-1,500 יהודים עלו בכוח להר הבית, אירית ינקוביץ מסיירת בירושלים הקדומה ומדגימה כיצד שלוש הדתות הגדולות עשו שימוש פוליטי וציני באלוהים מתחלפים, כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו (וזורמים) בין חומותיה

מאמר למנויים. התחבר/י. או הירשמ/י.

ההבדל בין משה למרים הוא כמו בין קו לעיגול

החוויה האהובה על התודעה הרבנית-רדיקלית שלי היא למצוא תימוכין לרעיונות ניו-אייג’יים בכתבים עתיקים. יותר מכל, עושה לי נעים לגלות שורשים של פמיניזם רוחני במקורות שנחשבים למעוזי הפטריארכיה. כשזה קורה בחפיפה לפרשת השבוע של יום ההולדת העברי שלי, פרשת “בשלח”, זה משמח אותי במיוחד.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]