כל הכתבות
קחו את הילד, תחזירו לי אותו בגיל 18
יותר ויותר גנים ומעונות מרושתים במצלמות מעקב שבולשות אחרי תנועת הגננות. אבל שום מצלמה לא מופנית אל ההורים, ואל האחריות שלהם
לא קדוש, כן מעונה
עמרם בן-אוליאל, נער גבעות, הודה בהצתה רצחנית ונשלח לכלא. ההרשעה כולה מבוססת אך ורק על הודאתו, שנגבתה לאחר עינויים, באישור מלמעלה. השיטה הזו מקובלת כבר שנים בחקירה של עצירים פלסטינים, אבל העובדה שעכשיו היא אושרה גם כשמדובר בחשוד יהודי אולי תהיה צעד ראשון בדרך לפסילת הנוהג הרודני הזה
תתחילו הכי לאט שלכם ואז תורידו
ב-1986 גילה הסופר האיטלקי קרלו פרטיני שהולכים לפתוח סניף של מקדונלדס סמוך למדרגות הספרדיות ברומא. המדרגות האלה הוקמו בשנת 1725 והיוו מקום מפגש של אמנים וסופרים אירופאים רבים לאורך ההיסטוריה.
עד שיגיעו הצרפוקאים
מדי שבוע יעביר כאן עמׂר בוגר (מומחה מדופלם בהתנהלות לא כלכלית ומספר 5 מיליארד ברשימת עשירי העולם), מדריך לחיים ללא מסגרת אשראי. והשבוע: איך להציל את טבריה מעצמה
טונה, מחוץ לפחית
הוא לא רק אחד היוצרים והמבצעים המוכשרים בישראל –
הראפר טונה הוא שריד אחרון לרוק’נרול אמיתי שלא מפחד
ממחאה אלא טורף אותה בלהט
דג ממולא
זוכרים את סיפור הילדים “סיר הסירים” מאת אלונה פרנקל? ספר חינוכי שמלמד ילדים לעשות קקי בסיר ולא בחיתול. הספר יצא לאור בשנת 1975 וזו אולי הסיבה שאחרי שהילד מסיים את עשיית צרכיו בסיר, הספר מסתיים בשורות המלבבות: “‘שלום פיפי! שלום קקי!” אמר נפתלי. ‘להתראות בים!’ אמרתי אני, אמא של נפתלי והורדתי את המים.” בשנות ה-70 זו היתה הנורמה: נשפוך את הביוב לים, הוא כבר יספוג את הכל, הוא כל כך גדול, עד כדי כך גדול כשכאשר נבוא ונרחץ בו להנאתנו, לא נרגיש בכלל בדבר.
שיר במגירה – יוסי בבליקי
מדי שבוע, שיר של כותב/ת – מבצע/ת שעדיין לא מצא לחן, בפרסום בכורה טרנס גלקטי. השבוע: יוסי בבליקי
לא יעלה על הדעת
אנחנו לא צריכים להיאבק בתחושת התלישות והניתוק מהחברה, שהיא עכשיו אולי החוויה המכוננת של כל מי שערים למציאות כפי שהיא, אנחנו צריכים לקבל ולחבק אותה. היא אמיתית, היא אותנטית. היא הבית האחרון שנשאר לנו, לפחות עד שההצגה הנוכחית תסתיים.
