השר והמוסר

גברתי הנכבדה,

גם את וגם אני מורגלות בשפה המשפטית, אבל הפעם במחילה מכבודך, אכתוב בשפה שאינה משפטית. בחרתי לכתוב את המכתב בשפה זו מהטעם הפשוט שהיא ברורה ופשוטה ובסיסית לעומת השפה המשפטית. זו, עם כל פיתולה והתפלפלויותיה, גם בעניינים פשוטים ויסודיים, מרחיקה אותנו לא פעם מהאמת הפשוטה. כמו לדוגמה האמת הזאת: “זה לא מוסרי שעבריין יהיה שר בממשלה”. 

צפיתי בך ובעשרת חברייך במופע הלהטוטנות המכונה “קרקס דרעי”. ראשית, משתתפת בצערך, אני בטוח לא הייתי עומדת בדיון בן שש שעות בלי להגיד את המילים המפורשות: “עבריין”, “מורשע בפלילים”, “מינוי לא מוסרי”. לשבת ככה כל כך הרבה שעות ולהיות כה מנומסת. קשה. נאמרו אלפי מילים, אבל לא המילים הנכונות. האיש שהיה מונח על המנגל בדיון ההוא הוא עבריין סדרתי. האם באמת יש צורך בדיון כל כך ארוך ומתפלפל כדי להסביר מדוע הוא לא יכול להיות שר?

אחת הבעיות עם נימוס יתר, כך למדו הוריי והוריהם במאה הקודמת באירופה, היא שכשאתה מתחמק מלכנות פשע בשמו המפורש אתה בעצם הופך להיות חלק ממכבסת מילים שנותנת לו לגיטימציה. ראי כמה פשוט: מי שהורשע בגניבה הוא גנב ומי שהורשע ברצח הוא רוצח. נימוס אירופי לא מקנה למעשים נופך לגיטימי, להפך. הוא נותן לגיטימציה לציבור להפוך את הגנב למודל לחיקוי תרבותי. “תראו”, אומר היושב בקפה עם חבריו “כמה הם מתפתלים ומחרטטים בשביל שדרעי לא יהיה שר. מה אמרתי לכם – האיש מלך.” וכך, באמצעות דיונים אינסופיים ואלפי מילים לא מדויקות, הופך העבריין למלך.

התרשמתי עמוקות מהידע העמוק והאינסופי של השופטים ואף של עורכי הדין בציטוטי פסיקה וחקיקה. באמת מופע מרשים. מאידך, כשחברה צריכה כל כך הרבה מראי מקום וציטוטים כדי לומר את המילה הפשוטה “עבריין”, משהו ביסודותיה משובש ואפילו רקוב. יש עוד מילים שחסרו לי באותו דיון והאמת, הן חסרות לי בכל פסקי הדין של בית המשפט העליון בשנים האחרונות. מילים כמו “מוסרי”, “צודק”, “אתי”. לדעתי, קרקס דרעי הוא פועל יוצא של בריחת מערכת המשפט מהמילים הברורות הפשוטות והיסודיות הללו. 

בהנהגתך, מערכת המשפט זנחה כל היבט של מוסר ואתיקה ככלי עבודה לגיטימי וישיר. המילים האלה נעשו “מילים גסות” שאסור לעשות בהן שימוש. דנתם במשך שעות בטכנאות-משפט, חיפשתם ואיתרתם בנרות חוקים ותקנות בשולי המשפט שיאפשרו לכם לקבל החלטה אחת פשוטה וברורה כשאינכם יכולים לומר את המשפט המתבקש: “זה לא מוסרי שמי שהורשע בפלילים יהיה שר בממשלה”. ולמה אינכם יכולים לעשות שימוש במילים הפשוטות האלה? כי הרחקתם את המשפט מהמוסר ומהאתיקה, רוקנתם אותו מכל מה שמוסרי ונצמדתם ל”חוקי” עד שהמילה “מוסר” ומשמעותה כמעט ונעלמו ממערכת המשפט. פעלתם בכזה פחד וחשש מכך שהמשפט יהיה פחות קונקרטי, מזה שמישהו, חס וחלילה יפרש את המילה “מוסרי” שלא כמו שאתם סבורים שצריך לפרש, עד שלקחתם את יסודות המשפט אל מחוזות האבסורד. 

והדיון הזה ביום חמישי בעניינו של דרעי, היה ללא ספק שיא האבסורד. גברת חיות הנכבדה, בבריחתכם מהמוקשים “מוסר ואתיקה” אל חיקו החמים של “החוק היבש” את וחברייך איפסתם את המהפכה החוקית ומכרתם בנזיד עדשים את זכויות האדם. אהרון ברק לקח את המהפכה החוקתית רחוק לכיוון ה”אין גבול לביקורת השיפוטית”, ואילו את לקחת את המשפט ואת המדינה הרחק לכיוון השני – “אין בכלל ביקורת שיפוטית”. צימצמת וצימצמת את כוחותיו של בית המשפט העליון ואת כוחך שלך למול המפלצת המבצעת עד שהבאת אותם קרוב מאוד לנקודת האפס. כל כך הופחדת וכל כך פחדת עד שהבאת אותנו לכך שביטול מוחלט של סמכות ביהמ”ש העליון לבקר את הממשלה מצריך כעת מכה קלה בכנף בלבד. יחד עם ביטול הביקורת השיפוטית, מבוטלת גם הדמוקרטיה. לא, זה לא נתניהו, אוקיי, לא רק נתניהו, זה גם את וחברייך. 

את וחברייך אחראיים. הבאנו אליכם את חוק הסמכויות האיום והמתועב שאין בו כלום מטובת המדינה אלא רק טובת הממשלה – ועמדתם לצד הממשלה. הבאנו אליכם את התו הירוק הכפייתי הפשיסטי – ועמדתם לצד הממשלה. הבאנו אליכם את מערכת הבריאות הכושלת, המהנדסת נתונים ומתעלמת מתופעות לוואי איומות של תכשיר פייזר שכלל לא נבדק על ידי מדינת ישראל בטרם הוזרק למיליוני כתפיים – ועמדתם לצד הממשלה.

באנו אליכם, חבריי ואני, וביקשנו כמעט בתחינה, עצרו את הזרקת תכשיר פייזר לפחות לקטינים. השופט שטיין לעג לנו וקנס אותנו. את יודעת כמה ילדים ונערים איבדו את חייהם מזריקות פייזר? בעולם כבר סופרים אלפים. בישראל הספירה טרם החלה. גם בעניין הרה גורל זה, חייהם של ילדים, עמדת לצד הממשלה. עיגנת עמוק בהלכות המשפטיות את האבסורד במסגרתו מומחה ממשלתי תמיד חכם יותר וצודק יותר ממומחה שאינו ממשלתי. הממשלה תמיד צודקת, זה נרטיב שאתם חיזקתם ושאי אפשר לפרוץ גם כאשר הממשלה מבטלת את זכויות האדם וכופה, כן כופה על אזרחים להזריק לגופם תכשיר מזיק וקטלני. 

אז עכשיו נשמעות זעקות שבר מכיוונכם? מה קרה? הרי זהו הבסיס שאת וחברייך הנחתם במהלך שנות הקורונה, וכי למה ומדוע שלא יורחב גם לעניינים אחרים? הנה באה הממשלה הנוכחית ומרחיבה: לא רק מומחה ממשלתי בתחום הבריאות הוא יודע-כל, אלא גם מומחה ממשלתי בתחום המשפט יחליט עבורכם. כשהממשלה קרעה לגזרים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, העדפתם לשבת בקפיטריה מאשר לשמוע אותנו. המפלצת המבצעת הרגילה אתכם אט אט לפחד ממנה ואתם פחדתם. עמדתם לצידה והאכלתם אותה עוד ועוד עד שהיא גדלה כל כך והיתה למפלצת שעכשיו עומדת לבלוע גם אתכם. היא יודעת שאתם מפחדים ממנה פחד מוות, והיא יודעת שהיא יכולה לעשות אתכם הכל. 

בעודך מתפלפלת בין תקנות השבים לחוק העונשין בניסיון למצוא את הסעיף שבאמצעותו תוכלי לרמוז במילים משפטיות מנומסות שדרעי לא יכול להיות שר, חבורת הרשות המבצעת מכשירה מתחת לאפך את חוק הסמכויות הנורא שבאמצעותו יורו לך כשיתחשק להם, לכלוא את עצמך בבית בגלל שפעת. אהה סליחה, שכחתי שאת נשיאה, את פטורה מכלא אזרחי, אבל אנחנו לא נהיה פטורים. ביבי מנופף מולך בדרעי כמו סדין אדום לעיני שור, ובה בעת מאחורי זנבו של השור הוא מכשיר מפעל שלם של סדינים אדומים. דרעי הוא הסחת דעת מהחקיקה האמיתית שביבי התחיל בה, והוא בא לסיים. חקיקה שתהפוך אותו למלך בנימין הראשון. מלך שישן בטיסות טרנס אטלנטיות, מלך שסוגר מדינה מתי שבא לו. מלך שממנה את השופטים ומלך שמפחיד אותם עד שהם משותקים מאימה. הוא מצליח לעשות את כל הדברים האלה כי את וחברייך לא מילאתם את תפקידכם נאמנה. אתם איפשרתם ומאפשרים לו להצליח.