החיים עכשיו במבצע
ג’וק
יש לי ג’וק בבית.
ולפני שתגידו “ביג דיל, גם לי יש/היו ג’וקים בבית”, אני מבקש להדגיש:
יש לי ג’וק בבית.
היו לי תקופות של ג’וקים בבית. בהרבה בתים, הרבה ג’וקים. היו אלה ימים דוחים, אבל גם ימים פשוטים: מלחמת טריטוריה, חד וחלק, אני נגד צבא גדול ורב, כל האמצעים כשרים ורק החזק שורד. הדילמות היחידות שלי היו בין K-400 לבין מוקש נעל.
אבל עכשיו יש לי ג’וק.
קשה לי לקבוע כמה זמן אנחנו גרים ביחד, כי הוא נכנס לי לתודעה בהדרגה. אני חי במושב, על גבול השדות והטבע, מה שאומר שהבית והחצר שלי אירחו כבר עונה שלמה של “עולם מופלא”: עקרבים, נחשים, תנים, שועלים, נמיות, ארנבות, טרנטולות, נדלים, עטלפים, ינשופים, פילים (רק בודק הקשבה) וכמובן הטווס של השכנים שבואו לא נתחיל לדבר עליו כי אחרת כל מדור־הבכורה שלי ב”בראשית” יהיה גיבוב של קללות, חרפות וגידופים…
תגובות