תקפיץ לי איזה פריווילג על הווק

נכון להיום הסרטון הכי נצפה אי פעם שהיה לשידור מהקונגרס האמריקאי – הוא הסרטון המדובר של ראשי האוניברסיטאות האמריקאיות יושבות בשימוע ובו נציגת הרפובליקנים של מדינת ניו-יורק אליס סטפניק שואלת את ראשות האוניברסיטאות של הארוורד, MIT ופן (המדורגות בין חמש האוניברסיטאות הטובות בארה”ב ובטופ 10 במוסדות האקדמאיים העולמיים) האם גינוי של אנטישמיות וקריאה לרצח עם של יהודים, הם חלק מקוד התנהגות של מוסדותיהם.

הנשיאות של אותן אוניברסיטאות ענו אחת אחר השניה תשובות מתחמקות, מסתייגות ואמביוולנטיות, שהקרשנדו של כל התשובות – היה הציטוט המפורסם של ליז מקגיל, נשיאת אוניברסיטת פן, שנשאלה ‘האם קריאות לרצח עם של יהודים מפר את קוד התנהגות של פן?’ ותשובתה של מקגיל היתה ‘זה תלוי בקונטקסט’.

הדיון הזה בקונגרס האמריקאי לא עסק רק באנטישמיות, מלחמת חרבות ברזל, הפגנות פרו-חמאס בקמפוסים או איסלאם מול יהדות. הסיבה שבגללה הוא התפשט כמו אש בשדה קוצים ברחבי הבלוגספרה היתה שהוא בעצם היווה את אחת ההוכחות הנחרצות ביותר לפשיטת הרגל המוסרית של השמאל-פרוגרסיבי-סו-קולד-ליברלי, ויחד איתה גם לנפילה במעמדן המיתולוגי של אותן אוניברסיטאות “אייבי-ליג” יוקרתיות.

מי שרוצה לקבל המחשה עד כמה התהפך העולם הדיכוטומי של שמאל מול ימין, ליברלי מול שמרני בעקבות ה-7.10, ועוד יותר בעקבות אותו שימוע מדובר, מוזמנת לצפות במערכון של ארץ נהדרת, שעד עכשיו היתה מאד מוטה שמאלה במפה הפוליטית, למול המקבילה האמריקאית שלה, שבאופן מובהק נוטה לשמאל-הדמקורטי בהתייחסות הסאטירית שלה לאותו שימוע. ארץ נהדרת בחרה להגחיך את נשיאות האוניברסיטאות במערכון הוגוורטס המדובר, שמציג כיצד פרופסורים שונים של בית הספר לקוסמים אינם מגנים קריאה לרצח עם של בוץ-דמים. לעומתם, המערכון של SNL בחר דווקא להגחיך את אליס סטפניק, הרפובליקנית, דווקא בגין היותה רפובליקנית, והפכו אותה לקפריזית, צעקנית ובהמית. כנראה שחֲזָרָה על השאלה ‘האם קריאה לרצח עם מפרה את קוד התנהגות?’ היא באמת התנהגות אגרסיבית מדי כאשר היא נשאלת שלוש פעמים ברצף.

הדוגמא הזו של השימוע מקונגרס היתה רק הצצה לקצה הקרחון שעליו התרסקה הספינה הפרוגרסיבית – קרחון ה-WOKE .WOKE הינה תנועה שקיימת כבר יותר מ-12 שנה, והחלה בכלל כזרם שהיה מזוהה עם האוכלוסיה השחורה בארה”ב, ושנבע מתוך אידאולוגיה מאד מושרשת ועמוקה של אוכלוסיה שהרגישה מקופחת, מופלית לרעה ונטולת שיוויון הזדמנויות בחברה האמריקאית. התנועה תפסה תאוצה ורוח גבית עוד יותר עם עליית תנועת

Black Life Matters) BLM) בעקבות רצח ג’ורג’ פלויד (שנחנק למוות ע”י ברך של שוטר בעת מעצר) ועוד יותר עם עלייתו של טראמפ לשלטון שייצג את כל מה שנחשב סכנה לדמוקרטיה בפי ליברליים, שוחרי זכויות אדם. עם הזמן הורחבה התנועה מעבר לשוויון הזדמנויות לשחורים והיא דוגלת גם באקטיביזם נגד סקסיזם והפליה לרעה של להט”בים. לכאורה, הכל חומרים טובים.

הבעיה היא ש-WOKE, בדומה לקומוניזם בפי מרקס, הפך מהר מאד מאידאולוגיה עם כוונות נעלות לשיוויון ואחווה לסוג של נשק דורסני ואמצעי להשתלחות, השמצה, גינוי, החרמה ושיימינג פומבי, במציאות המימלא אובר-פוליטיקלי-קורקטית האמריקאית, אנשים שהשתמשו ב-virtue signaling (איתות פומבי שנועד להתפאר בנאורותה המוסרית של חברה), כמה הם מחבקים ומאמצים את ערכי הגיוון וההכלה של אוכלוסיות מקופחות ומיעוטים בתור מנוע מכירות לכל דבר.

וכך יצא שבארה”ב, בדגש על המתרס הדמוקרטי-שמאל-ליברלי, נוצר סוג של מקארתיזם כלפי כל מי שלא התיישר מול העמדות הנאורות והנכונות. אם אינך מקפיד להצהיר על עצמך כפמיניסט, משתתף נלהב במצעדי גאווה, מתנגד מובהק של טראמפ ומגנה את כל מי שלא, אתה פרימיטיב, חשוך, נבער, אלט-רייט ואף אויב של עתיד הציוויליזציה המערבית.

הממשל הפדרלי והבורסה האמריקאית לקחו את זה לשלב הבא, כאשר החילו את חוקי תקנות ה-ESG על תאגידים אמריקאים בדירוג הבורסאי שלהם. ESG הם ראשי תיבות של – סביבתי, חברתי ומפוקח (environmental, social, governance), וזה אומר שבדירוג האשראי, כל חברה תימדד לא רק בביצועים שלה ברמת הרווח/הפסד, עלויות תפעול מול רווח נקי ודיבידנדים, אלא בכמה מצבת כח האדם שלה והבכירים שלה באים מרקע אתני מגוון, ומה אחוזי איוש משרות לנשים. יד ביד החברה תתנהג בצורה יותר אקולוגית לפי כללי קיימות (להלן סביבתיות) ואף תכונן תהליכי פנים-ארגוניים והדרכות כדי להטמיע את הלך הרוח הזה בארגון (להלן – Governance).נכון להיום כשמסתכלים על מדד S&P ועל דאו-ג’ונס, נמצא שדווקא כל החברות המונפקות שאימצו את ESG בתור תו איכות, תיפקדו פחות טוב בשערי המניות שלהן. יתרה מזו, כפי שהדגמנו בכתבה בבראשית שהוקדשה ל-ESG, התברר שלתאגידים החזקים יש שפע מעקפים ולולאות בתוך השיטה, ואילו חברות קטנות קורסות בשל הצורך לבנות מנגנון מורכב ויקר.

מאותה תפיסת עולם של ESG ו-ווקיזם, כאשר ביידן רץ לנשיאות ב-2020 הוא הכריז שהוא מעוניין בסגנית נשיא בתור השותפה שלו לריצה. לא עניין אותו מי תהיה אותה ‘סגנית’ ומה יהיה עברה המקצועי, הכשרתה או נסיונה, כל עוד מדובר בנקבת אדם. ובמסגרת הבינגו לנאורות חברתית, ביידן בחר את קמילה האריס שעל הדרך היא ממוצא הינדי ואפרו אמריקאי. למרבה הצער לא נמצאה מועמדת שבנוסף לכל אלה תהיה גם ג’נדר-פלואיד ובעלת ניוון שרירים.

חברות אמריקאיות כמו דיסני ונטפליקס חרטו על דגלן את הצהרות הווקיות עד לרמה שבה כל החלטה קריאטיבית לגבי התכנים שנעשו בכל סדרה, סרט או זיכיון בחמש-שש השנים האחרונות, היו כפופים לתפיסת העולם הזו כאילו אין דרך אמנותית, יצירתית, שיוויונית או מכלילה לייצג תפיסות עולם הומאניות אלא אם יש בקאסט של הסדרה או הסרט שפע מסחרר של שחקנים ממוצא אפרו-אמריקאי, לטיני, אסייתי, הינדי ולפחות דמות אחת בעלת אוריינטציה מינית להט”בית. תפיסת העולם של דיסני ונטפליקס היא שכל סדרה, חרף עלילתה או מקום התרחשותה, צריכה להיות מלוהקת לפי צ’ק ליסט ידוע מראש, כך שבסופו של יום מארג הדמויות יראה כמו דאון-טאון אל.איי גם אם הוא מתרחש בפלך של ההוביטים או על פלנטה רחוקה. כך קרה שאמזון, במסגרת הפקת הענק היקרה בהיסטוריה, של שר-הטבעות, בחרו ללהק דמויות של אלפים (במקור הספרותי יצורים חיוורים, בלונדינים עם אור בוהק בלבן) עם שחקנים אפרו-אמריקאיים.

הנה לכם שעשועון לימי החורף הקרירים: בפעם הבאה שאתם מעלעלים בשירות הסטרימינג שאליו אתם מנויים, נסו למצוא סדרה אחת בודדה שנטפליקס או דיסני הפיקה בחמש השנים האחרונות, שבה כל הדמויות המרכזיות הן לבנות וסטרייטיות. ספוילר: לא תמצאו ולו אחת שכזו. סדרות ששלטו במדדי הרייטינג והפופולאריות בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים כמו חברים, סיינפלד, בוורלי הילס 90210, דארמה וגרג, פרייז’ר, משתגעים מאהבה – הן בגדר זן נכחד. אין היום גושפנקא תרבותית או “מנדט מוסרי” לייצר סדרות שכאלה, כי עצם קיומו של קאסט לבן-סטרייטי פירושו מידור והעלבה כלפי ציבור המיעוטים האמריקאי, וזאת למרות שמרבית הסדרות הפופולאריות שמניתי כאן זכו לפופולריות עצומה מחוץ לארה”ב, בקרב מגוון מאחד רחב של לאומים ומגזרים אתנים כאלה ואחרים. לא על אף, אלא בגין מה שהם היו – סדרות שעסקו בתוכן ורגש ולא באג’נדות של הכלה וגיוון תרבותי.

הצנזורה הווקית מתקיימת לא רק בהווה אלא חותרת גם כנגד העבר, וכך קרה שמרתה קאופמן, היוצרת של הסדרה ‘חברים’, תרמה מיליון דולר לעמותה למען זכויות של שחורים והתנצלה בפומבי על כך שהסדרה חברים (שצולמה בניינטיז!) לא היתה מספיק מגוונת ומכלילה מבחינת גיוון אתני. המיינדסט של Woke הושרש כל כך עמוק לתוך הלקאה עצמית ופומבית, שיוצרים, כמו קאופמן (היהודיה) מוצאים את עצמם מתנצלים על התנהגות עבר שאינה תואמת את תפיסות התרבות החברתיות-אתיות של ההווה.

את התנהגות האפולוג’טית הזו של קאופמן אפשר לראות בתור התמה השולטת של הסרט הכושל You people, בנטפליקס, סרט שלם שנסוב סביב הקונספט שבו ג’ונה היל (שגם כתב) יוצא עם בחורה שחורה, ואבא שלה, בגילומו של אדי מרפי מסרב לקבל את הרומן הזה, כי מגיע לבתו חתן שחור-אסלי. סרט הבורקס האמריקאי הזה לא מפסיק להרתיח ולעצבן, כשהדמות של מרפי מטיחה ללא הפסקה האשמות כלפי הדמות של ג’ונה היל, על כך שהוא לעולם לא יבין מה זה להיות מיעוט מקופח ונרדף, כי אבות אבותיו לא היו עבדים או כי סבו לא סבל מאלימות משטרתית. והקטע הכל כך מקומם בסרט הזה הוא שהדמות של היל, כמו במציאות, היא ממוצא יהודי. לשמוע אדם שחור מטיח האשמות באדם יהודי, שהם לא יודעים מה זה להיות מיעוט נרדף, זו חתיכת אבן ענקית לזרוק בוילה מזכוכית. בסרט היל והוריו בשום שלב לא עונים למר מרפי שהם יודעים בדיוק מה זה להיות מיעוט שכזה, אלא עסוקים בלהתרפס, להתנצל ולגמגם על עוולות שאנשים אחרים, בעלי גוון עור דומה לשלהם, עשו בעבר לאנשים בעלי גוון עור דומה לשל מרפי ובתו. וזו המציאות שאנחנו חיים בה היום. המציאות האפולוגטית שבה יהודים צריכים להצדיק את עצמם שהם מכירים בסבלם של אחרים. כאילו שלצבע עור או למוצא יש איזשהו קשר לאמפתיה בסיסית אנושית, חוש צדק ומוסר.

הסיסמא השגורה בפי מתנגדי ווק בארה”ב, היא Go-woke-go-Broke. מה שבמציאות דפקטו נכון.

דיסני נכון להיום איבדה כ-50 אחוז מנתח השוק שלה – ונמצאת בקריסה מתמדת מאז אמצע 2022. שווי השוק של החברה צנח בתקופה הזאת כמעט בחצי – מ-400 מיליארד דולר ל-190 מיליארד דולר. 2023 היתה שנה קטלנית ביותר לדיסני עם הפקות בעלות הכנסות נמוכות וביקורות צוננות. מובן שיש לכך הסברים רבים, אבל נתוני הצפייה מצביעים על כך שלצופים מתחיל להיגמר הכוח לשעת חינוך בתשלום.

מותג הבירה באדוויזר איבד בשבוע אחד! כ-27 אחוז מנתח השוק שלו, לאחר שמחלקת השיווק השיקה קמפיין לבירה הנודעת בהובלת דילן מולבייני, טראנסג’נדר, שהגיעה לתהילת עולם לאחר שפרסמה בטיקטוק את תהליך הטרנספורמציה שלה מגבר לאישה, ואף הגיעה למעמד שראיינה את ביידן, לרגל חגיגות שלושה חודשים כאישה.

קהל הלקוחות הנאמן של באדוויזר, שברובו (68 אחוז) הינו גברים בגילאיים 21-38, סירבו לקבל את זה שהמותג האהוב שלהם, שעד לאותו קמפיין היה מזוהה עם ערכים של קלילות, הומור, גבריות וחבר’ה, דוחף להם פתאום לגרון אג’נדות מגדריות פרוגרסיביות. תנו לראות בייסבול בשקט.

בין אם אתם סולדים או מסכימים עם התנהגות של קהל הלקוחות של באדוויזר, מדובר במהלך של התאבדות שיווקית, כי נתח השוק של באדוויזר בקרב קהילת הלהט”ב הינו כאחוז-שניים, מה שאומר שמנהלת השיווק שהיתה חתומה על המהלך הזה (והתפטרה מאז), למעשה בחרה את “הגדלת” נתח השוק המצומצם ממילא של הקהילה הלהט”בית של המותג שלה על חשבון ריחוק והזרה של הקהל הדומיננטי הקיים שלה. הכל בשם נאורות מדומיינת של הכלה וגיוון שאינם קשורים לדי.אנ.איי של מותג מבוסס מזה עשרות שנים. לא כל פחית בירה צריכה להיות מניפסט.

נחזור רגע לאותו דיון בקונגרס שזכה עד עתה לכמיליארד צפיות ברשת – הסיבה הגורפת שבגללה נשיאות האוניברסיטאות הסתייגו, התחמקו והתמהמהו מלתת תשובה חד-משמעית ונוקבת וסירבו להוקיע אנטישמיות וקריאות לרצח העם היהודי מהקמפוס שלהם נובעת מכך שזו תהיה הודאה בכך שנתנו חופש ביטוי מוגזם, בוטה ושערורייתי להפגנות פרו-חמאס ופלסטין במשך כחודשיים. קריאות הצהלה של from the river to the sea ושאגות ‘אינתיפאדה’ לא נתפשו בשום שלב כאקט שמעודד אלימות, הסתה או קריאה למחיקת העם היהודי מאדמתו. כי במציאות הווקית הפרוגרסיבית, ישראל היא למעשה הכובש-הלבן האכזר והנחת המוצא של המדריך-לווקיסט-המתחיל היא קודם תתמוך בחלש ובמוחלש. אם ישראל היא מדינה עם צבא מוסדר וחזק, אז להלן הפלסטינים וארגון הטרור העומד בראשם, הם אוכלוסיית מיעוט מוחלשת ומקופחת. העובדה שאותה אוכלוסיית מיעוט עורפת ראשים של תינוקות, טובחת בבאי פסטיבל מוזיקה שמעולם לא הרימו עליהם יד או נשק ואונסת נשים בברוטליות, עדיין לא משנה את התפיסה שמדובר במיעוט מוחלש שיש לעמוד לצדו ולצדד בצדקתו למול הכובש הלבן הפריוויליגי, הלא הם היהודים האירופאיים הקולניאליסטים.

תנועת הווק מעולם לא התעניינה במורכבות. אין מקום בקופסת הרעש שלה, נניח, לעובדה שבקרב האוכלוסיה היהודית, ישנם יהודים יוצאי ארצות ערב ואפריקה, ולא מדובר רק ב”קולניאליסטים אירופאיים” פריווילגים. או שבקרב אותם “קולניאליסטים אירופאיים” ישנה אוכלוסיה ענפה של שורדי שואה וצאצאיהם. או שיש הבדל תהומי בין פלסטיני חף מפשע לבין טרוריסט רצחני של חמאס.

בתוך הראייה הצדקנית הווקית של ילדים בני 18-20 שבקושי יודעים איפה ממוקמת ישראל על המפה ובוודאי לא קראו יותר משורה באיזה סטורי על המדינה היהודית בארץ ישראל, או על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומבחינתם השואה היא משהו שקרה אי שם לפני שההיסטוריה באמת התחילה.

לווקיזם יש חוקים מאוד פשוטים, כמו לפאשיזם, חוקים שיחסכו מתומכיו את חוסר הנוחות שבחקירה אמיתית. לכן הוא יתמוך בכך שבראש זיכיון הוליוודי תעמוד גיבורה נשית במקום גיבור גברי, בלי קשר לאינהרנטיות של הדמות לסיפור. וכך גם ווקיות תדגול בגאווה בפמיניזם ומאבקן הצודק של נשים לזכויות ולהעצמה, כל עוד לא מדובר בנשים יהודיות שנאנסו בשם “לוחמי צדק” שמגיעים מהמתרס המקופח.

ווקיזם יוקיע כל הפרת זכויות אדם של ישראל כפעולה שטנית בלתי נסלחת, אבל כאשר בסוריה ובלבנון, ערבים הורגים זה את זה ברבבות זה לא מעניין, וכאשר בתימן יש מלחמת אזרחים מתמשכת למעלה משמונה שנים (בסיוע נשק אמריקאי כמובן) אף אחד באו”ם לא יכריז על קטסטרופה הומניטרית, למרות שמניין ההרוגים שם חצה כבר את ה-370 אלף.

אחוזי ההרשמה לשנה הבאה להרווארד צנחו ב-17 אחוז, פילנטרופים יהודים מסרבים להמשיך לתרום לאותן אוניברסיטאות, והקונגרס האמריקאי, בהובלתם של נציגים רפובליקנים, הקים וועדת חקירה לגניזת כספי סבסוד פדראליים באותם מוסדות ובהלוואות הסטודנטים המשוייכות אליהם, עד אשר ישובו להבין מה לכל הרוחות מנחילים לסטודנטים הפוקדים את הקמפוסים בשם “השכלה גבוהה״

כי בדומה לפשע בארה”ב, כל עוד בני מיעוטים פוגעים בבני מיעוטים זו עוולה בסיסית, פלילית ותו לא, אבל כאשר מדובר במישהו לבן-פריוולגי אשר פוגע בבן מיעוטים, מדובר במעשה עוולה של חוסר צדק היסטורי.

הווקיזם, שכמו הרבה שטויות התחיל במלוא הכוונות הטובות והטהורות, הפך בינתיים לסתירה תרבותית אחת גדולה ומעוותת, משטרת חשיבה צרת מוח וצדקנית. לוחמי הווק מגנים הלכה למעשה על זכויות אדם רק כאשר הדבר מתיישב בכפיפה אחת עם איזשהי תפיסה נעלה של נאורות שמשתבצת בצורה נוחה בקווים המדומיינים שמפרידים באיבחת סכין בין פריווילג לקורבן. מה נתפש כראוי ומוצדק. במציאות ווקית, ברור שהפיכת פסק הדין של רו נגד וויד בדבר מתן זכות חוקתית לקיום הפלות היא דבר שלא ייעשה, הרי My body My choice, אבל כנשאלו מפגנים נזעמים ברחוב מה ההבדל בין זה לבין כפיית חיסונים על אנשים אשר מסרבים להתחסן נגד קורונה, הם נעמדו באלם ואמרו בצורה מגומגמת “זה לא אותו הדבר”.

והנה ידיעה טריה שהגיעה לדסק הווק שלנו: ג’סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה ודוגמן ותיק של פוליטיקלי קורקט, כונן בימים אלו תקנה שבמסגרתה יש להוסיף טמפונים לשירותי הגברים בפרלמנט הקנדי. כי טרודו אחרי הכל הוא שוחר זכויות אדם, נאור וליברלי, במיוחד עבור הציבור החשוב של גברים אשר חווים מחזור פעם בחודש. אבל לצד המאבק החשוב של הוספת טמפונים לשירותי הגברים בבניין הפרלמנט, אותו טרודו גם סיפח והלאים חשבונות בנק וכספי תרומות של קהל המוחים של שיירת החירום שהציבו הפגנה שקטה, נטולת אלימות על אונטריו בראשית 2022. ואף ביטל מיליון מפגינים חוקיים כקומץ אלים ונאצי שלא ראוי לשום זכויות. למה? כי הם הכי לא ווקים.

כאשר גרטה טונברג, האייקון של הדור הנוכחי למאבק במשבר האקלימי, הצטלמה ביחד עם ארבע חברותיה בתמיכה בחמאס ובפלשתינאים אחרי השבעה באוקטובר, מאבק האקלים לרגע מצא את עצמו באור המגוחך של הווק עצמו. כפועל יוצא הכריז אל גור, המיליארדר, סגן נשיא ארה”ב לשעבר, ותומך אקלים נלהב, על וועידת האקלים האחרונה COP28, ככישלון.

אחוזי ההרשמה לשנה הבאה להרווארד צנחו ב-17 אחוז, פילנטרופים יהודים מסרבים להמשיך לתרום לאותן אוניברסיטאות, והקונגרס האמריקאי, בהובלתם של נציגים רפובליקנים, הקים וועדת חקירה לגניזת כספי סבסוד פדראליים באותם מוסדות ובהלוואות הסטודנטים המשוייכות אליהם, עד אשר ישובו להבין מה לכל הרוחות מנחילים לסטודנטים הפוקדים את הקמפוסים בשם “השכלה גבוהה” (שלא לומר איכותית ויוקרתית).

נשיאת אוניברסיטת פן, מקגיל, וגם נשיאת MIT, סאלי קורנבלהט, פרשו מתפקידם, בהוראת חבר ההנהלה של מוסדם בעקבות לחצים ציבוריים (אירוני, כי זה בדיוק מה שתנועת הווק עשתה עד היום למטרותיה, שיימינג והלקאה פומבית) ואילו קלאודין גאי, נשיאת הרווארד היא היחידה שנשארה בתפקידה בעקבות אותו שימוע ידוע לשמצה, אך במקביל לכהונתה נפתחה חקירה בחשד שהעתיקה ורימתה במרוץ להישגיה האקדמאיים וכשרותה של עבודת הדוקטורט שלה.

הווק, שהחל כתגובה עממית אותנטית ונחוצה לאלימות נגד שחורים, הפך כבר מזמן לאופנה, לסמל סטטוס ונשאלת השאלה האם יום אחד, כמו שהיום אנו מביטים באופנה של שנות השמונים עם השיער המנופח, הז’קטים עם כריות כתפיים, צבעי הנאון מוגזמים והאיפור מופרז, מצחקקים איך אנשים חשבו שהדבר הזה יפה או אסתטי – האם אנשים יסתכלו על התקופה הזו שבה אנחנו חיים בעשור האחרון, עם הטהרנות הצדקנית המוגזמת ויגידו לעצמם “באמת הם היו ככה?! באמת ככה אנשים חשבו שהתנהגות אתית וערכית עובדת?!”

ויש, למרבה השמחה, תפיסות חברתיות וחינוכיות שעומדות יפה ברוח הזמן, כמו זו של ז’אן ז’אק רוסו, אבי האמנה החברתית ומחלוצי זכויות האדם המודרנים:

“כל מה שחודר להבנה האנושית מגיע אליה דרך החושים, התבונה הראשונה של האדם היא תבונה חושית; היא-היא המשמשת בסיס לתבונה השכלית. מורינו הראשונים לפילוסופיה הם רגלינו, ידינו, עיננו. כל אימת שממירים את אלו בספרים, אין מלמדים אותנו להשתמש בתבונתנו אלא בתבונתו של הזולת. מלמדים אותנו להאמין רבות ולעולם לא לדעת דבר.”