פאשיזם עכשיו
בשנתיים האחרונות, חופש התנועה וחופש הדיבור ועמם הזכויות הטבעיות ביותר, תוייגו כסכנה שיש למגר אותה, כאילו היו נגיף שמוצאו מעטלף סיני ולא יסודותיה של הדמוקרטיה המודרנית
הרומן המופתי “לבד בברלין” של הנס פאלדה נפתח בתמונה קורעת לב: האֶם, אנה, מקבלת מברק שנושא את בשורת מותו של בנה בחזית המזרחית. היא בולמת את פיה בכוח פן יגיעו צלילי בכיה לאוזני השכנים. הבעת אבל וכאב נחשבה לסטיה חמורה מהאידיאל הנאצי ומהדרישה להקרבה הירואית למען היטלר והאומה. אם לא די בכך, הרי שהאב האבל, אוטו, חייב להתייצב באותו בוקר בבית החרושת, שכן תחת ערכי השלטון, אובדנו של בן משפחה אינו מהווה עילה מספקת להיעדרות מהעבודה ולפגיעה בכלכלה הלאומית. הרומן מספר את מעשה המרי האובדני של בני הזוג שמחלקים במחתרת פתקים ובהם דברי כפירה ברייך ובקודשיו, ובד בבד מצליח לתאר את המציאות הקודרת של גרמניה הנאצית טוב יותר ממדף שלם של ספרי היסטוריה עבי כרס.
פאשיזם איננו רק משטר טכני של דיכוי, רדיפה ומעקב. זה קודם כל מערך ערכי וחברתי שמושתת על עיצוב אינטנסיבי של התודעה. הוא מנכס לחלוטין את גופו ואת רוחו של האדם, וכל ניצוץ של עצמאות…
תגובות