סוד כמוס לפרה ולסוס

ממציא האיברמקטין זכה בפרס נובל. פרופיל הבטיחות שלה גבוה מאוד. היא זולה להפליא. דווח שנשיא ארה”ב ומלכת אנגליה טופלו בה בהצלחה נגד קורונה. אז למה היא הוסרה מהמדפים והוגחכה כתרופה לסוסים? 

בתחילת 2020, הקורונה היתה עדיין בגדר מגיפה חדשה ומסתורית, קבוצות של מדענים ברחבי העולם באופן לא מתואם התחילו לחשוב על פתרונות יצירתיים. בין היתר העלו את השאלה האם יתכן שאחת מאלפי התרופות הטובות והמוכרות תתגלה כיעילה גם כנגד נגיף הקורונה? אחד הדברים הבולטים באותה תקופה היה היעדר מוחלט של הנחיות לשיטות טיפול כלשהן. כל מי שנמצא מאומת לנגיף נשלח לבידוד כפוי בביתו, ללא טיפול וללא תרופה. המקרים הקשים אושפזו בבית החולים, שם מתו רבים מהם במחלקות קורונה מבודדות ועמוסות עם צוותי רפואה מותשים ומעט מאד כלים לטיפול. על כך העיד בסנאט פרופ’ פיטר מקולואו, אחד הרופאים המוערכים ביותר בעולם שהעזו ויצאו כנגד הממסד. 

בתחילת הדרך נחקרו תרופות ותיקות (כמו איברמקטין, תרופה ותיקה כנגד טפילים, והידרוקסיכלורוקווין, תרופה ותיקה למלריה) על ידי קבוצות חוקרים שהעלו את ההשערה שהן יהיו יעילות כנגד קורונה. הנשיא דונלד טראמפ לדוגמה טופל על ידי פרופסור ולדימיר זלנקו בתרופות אלו בשילוב עם ויטמינים, במה שלימים כונה “פרוטוקול זלנקו”. כזכור, מצבו השתפר פלאים בתוך ימים ספורים וכדרכו, הוא יצא עם הכרזה נרגשת לאומה. פורסם גם שהמלכה אליזבת’ שלקתה באחרונה בקורונה טופלה באמצעות התרופות הללו, למרות שהן מעולם לא אושרו כתרופות לטיפול בקורונה. עם הזמן, הרופאים שתמכו בשימוש בתרופות אלה הוקצו והוגחכו, המידע המדעי על התרופות ואופן פעולתן צונזר והושתק, עד שהן הורדו מהמדפים.

בחודשים הראשונים של המגיפה נערכו בארגון הבריאות העולמי ובארגון הבריאות האמריקני לבואם של חיסוני ה-mRNA לקראת תחילת 2021. בסופו של דבר, כשהחיסונים הגיעו הם אושרו באישור חירום, שלפי כללי ה-FDA ניתן אך ורק בהעדר אלטרנטיבה הולמת. במילים אחרות, אם היתה בנמצא תרופה יעילה הרי שהיה קשה לקבל אישור בחירום על החיסונים. 

כל אזכור של התרופה בפלטפורמת YouTube מהווה הפרה של כללי הקהילה. ערכי הויקיפדיה של ד”ר קורי ושל התרופה שונו כדי להדגיש שהיא אינה מאושרת כנגד קורונה. התרופה הורדה ביד מכוונת מהמדפים בכל העולם, וכאשר איש המדיה ג’ו רוגן טען שנטל את התרופה ומצא אותה יעילה ביותר, הוצגה האיברמקטין בלעג כתרופה לסוסים, זאת משום שיש לתרופה גם גרסה וטרינרית

תרופות גנריות ותיקות, קרי אלה שהפטנט עליהן כבר פג, הן חסם כלכלי בפני חברות התרופות. ולכן, כל תעשיית הפארמה נעמדה על הרגליים האחוריות ומנעה בכוח, ממניעים כלכליים, כל מחקר בתרופות זמינות קיימות. כתוצאה מכך, רק בסוף שנת 2021 אושרה תרופת הקורונה הראשונה הלא היא הפקסלוויד של חברת פייזר. עד אז התרופה הבולטת שאושרה לשימוש על ידי ה-FDA האמריקאי היתה רמדסיביר (REMEDESIVIR) של חברת גיליאד, במקור, תרופה אנטי-ויראלית כנגד נגיפי האבולה והמרבורג. רמדסיביר מאופיינת בתופעות לוואי קשות למטופליה, ועל פי פרסומים שונים, בפועל, יותר מ-50% מהמטופלים בה במחלקות הקורונה מתו. 

לעומת זאת תרופה אחרת בלטה בקרב החוקרים הלא ממסדיים בכל העולם, ושמה הלך לפניה – איברמקטין. (IVERMECTIN). מדובר בתרופה ותיקה מאוד, עוד משנות ה-50, שיוצרה במקור על ידי חברת מרק (Merck) ואולם הפטנט עליה פג מזמן. התרופה יועדה כנגד טפילים כגון סקביאס, וניתנו ממנה יותר ממיליארד מנות לאורך השנים. פרופיל הבטיחות שלה גבוה במיוחד, והיא נחשבת לתרופה השנייה שממציאה זכה בפרס נובל לאחר הפניצילין. לאורך השנים עלתה הסברה שלתרופה הזאת סגולות אנטי-ויראליות. בפרוץ מגיפת הקורונה, קבוצת חוקרים באוסטרליה ביצעו מחקר בתרופה על תרביות של הנגיף, וגילו תוצאות מרשימות. כמה מחקרים אחרים בוצעו לאורך החודשים הראשונים של המגפה בתרופה, והתוצאות היו מרשימות באותה מידה. 

אחד המחקרים האלה בוצע בישראל על ידי פרופ’ אלי שוורץ מנהל המחלקה הטרופית בבית החולים שיבא. פרופ’ שוורץ הכיר את התרופה ואת המחקר שבצעו בה באוסטרליה, וביצע מחקר מבוקר לבדיקת היכולת של התרופה להקטין את העומס הוויראלי של הנגיף. המחקר הראה תוצאות מרשימות, והקטין משמעותית את זמן העומס הנגיפי, כך שתקופת המחלה התקצרה. פרופ’ שוורץ טען שעצם זה שאפשר לקצר את הבידוד (שבאותה עת עמד על 14 יום), הוא נתון מאד משמעותי למשק. 

ד”ר פייר קורי, מומחה עולמי ברפואה דחופה, הפך לקול העולמי בדבר השימוש באיברמקטין. סנטור רון ג’ונסון העלה את ד”ר קורי לדבר מול הסנאט האמריקני שם סיפר קורי על “תרופת פלא” כפי שקרא לה, שמרפאת מדינות וערים שלמות ברחבי העולם, אבל שהממסד משום מה מתעלם ממנה. הוא הקים את ארגון ה-FLCCC, וזה הפיץ חומרים רבים על אודות התרופה, מחקריה וסגולותיה. בזכות פועלו, התרופה בסופו של דבר אושרה בארצות הברית על ידי המרכז לבקרת מחלות, אך הממסד הרפואי עמד על שלו ויצא נגדה באופן גורף. נציגיו טוענים שוב ושוב שהתרופה אינה יעילה כנגד קורונה ושמעולם לא נבדקה בטיחותה במענה לקורונה. חברות התרופות, ובראשם “מרק” מפתחת התרופה המקורית, יצאו במערכה כנגד השימוש בתרופה. מרק אגב ייצרה והוציאה תרופה משלה לקורונה לפני חודשים אחדים, ויש הטוענים לדמיון מסוים בינה לבין איברמקטין. “מעולם לא בוצע מחקר מסודר בתרופה זו”, כך נטען על ידי מוסדות ארגון הבריאות העולמי. כל אזכור של התרופה בפלטפורמת YouTube מהווה הפרה של כללי הקהילה. ערכי הויקיפדיה של ד”ר קורי ושל התרופה שונו כדי להדגיש שהיא אינה מאושרת כנגד קורונה. התרופה הורדה ביד מכוונת מהמדפים בכל העולם, וכאשר איש המדיה ג’ו רוגן טען שנטל את התרופה ומצא אותה יעילה ביותר, הוצגה האיברמקטין בלעג כתרופה לסוסים, זאת משום שיש לתרופה גם גרסה וטרינרית. 

לקראת סוף שנת 2020 התכנסו חוקרים רבים מטעם ארגון האיברמקטין הבריטי BIRD (קבוצת חוקרים שהתאגדו כדי לעשות מטה-אנליסיס על התרופה), וסקרו יחד מאות מחקרים שבוצעו בתרופה כנגד קורונה עד אז. הם הוציאו הודעה משותפת חד משמעית ולפיה האיברמקטין יעילה כנגד הנגיף, למניעת תחלואה קשה ותמותה, ואפילו יעילה כאמצעי מניעה. ד”ר קורי סיפר על מחקרים שבוצעו למשל במקסיקו סיטי, שבהם כל מי שנמצא מאומת לקורונה קיבל מיד חפיסת כדורים של איברמקטין כאמצעי מניעה, וכתוצאה מכך מהלך המחלה נפסק באופן מיידי. תוצאות דומות התגלו בפרו ובהודו. עם הגיע גל הדלתא, במקביל לתחילת מבצע החיסונים בהודו, התחלואה יצאה משליטה, אך הודות לשימוש באיברמקטין הצליחו ההודים לעצור את הגל. 

בישראל לא ניתן להשיג את התרופה דרך קופות החולים, והרופאים מונחים שלא להמליץ עליה. אבל לאור הפרסומים, התפתח מעין שוק שחור לאיברמקטין, במחיר גבוה בהרבה מהמחיר המקורי של התרופה (שהיא זולה במיוחד). רבים ממי שנטלו את התרופה מדברים בשבחה. רובם מספרים כי בתוך שעות ספורות מלקיחת הכדורים הראשונים נעלמו מרבית הסימפטומים, ובתוך יומיים לכל היותר בדיקת ה- PCR או האנטיגן יוצאת שלילית. 

כמה מהשאלות שנותרו פתוחות: כיצד היה נראה הטיפול במגיפת הקורונה במדינת ישראל אם התרופה היתה ניתנת באופן גורף כטיפול מקדים? ומדוע רופאים בחרו ובוחרים למנוע מחולים תרופה מצילת חיים בשיאה של מגיפה לא נודעת?

שאלה נוספת היא מדוע לאור המחקרים שבוצעו בתרופה (מעל 10,000) ארגון הבריאות העולמי מסרב להכיר בה, ואף מממן מחקרים שיוצאים כנגדה? ד”ר טס לאורי, מנהלת BIRD וה-Yellow Card הבריטי (שעוקב אחר תופעות הלוואי של החיסונים), מסבירה שכדי לאשר שימוש בתרופה ה-FDA מבקש לבצע ניסויים קליניים עתירי תקציב ורק חברות תרופות גדולות לרוב מסוגלות לבצע כאלה מחקרים. חברות התרופות, כאמור, לא מעוניינות שתרופות גנריות יאושרו – משיקולים כלכליים. ה-FDA שמופקד על אישור התרופות לא מבצע את המחקרים בעצמו ומסתמך על כך שחברות התרופות יבצעו את המחקרים ונשען על המידע שמסופק על ידן, כשברור לכל שמדובר ב”חתול ששומר על השמנת”. 

התרופה איברמקטין היא רק דוגמה אחת מני רבות לתרופות גנריות שהתבררו כיעילות במצבים מסוימים כנגד נגיף הקורונה. מניעת תרופות באופן גורף ובוטה כל כך היא בבחינת קנוניה גלובלית שראוי שתיחקר באופן יסודי. נראה כי חיים רבים היו יכולים להינצל אם התרופות הללו היו מאושרות.