נתניהו הוא הקוסקוס שאמא לא בישלה לך
שליטים משתמשים בשיטה של כל מנהיג־כת שמכבד את עצמו: ניצול חרדת הילדות הראשונית שלנו. בואו נלמד מהמאסטרים איך עושים את זה
אני מצטער. לא נעים להודות, אבל בגלל הסבים שלי שבאו מהונגריה והסבים שבאו מליטא אני אשכנזי. וגם, סליחה ממש, אבל כן, אני חילוני. כלומר יש לי אלוהים אבל אין לי שום עניין בהלכה היהודית, וכל העניין הזה של דת מאורגנת לא מושך אותי בשום צורה. ואופס, אני גם שמאלני בן שמאלנים. כן, כן, רוצה ריבונות לפלסטינים, זכויות אדם, מדינת רווחה ומצביע פעם אחרי פעם מלפיד ועד הסוף שמאלה. ואני גם קיבוצניק לשעבר. שיט.
צירוף התכונות הזה הופך אותי למסוכן. בנימין נתניהו עובד על זה בחריצות כבר 30 שנה ולמרות אשכנזיותו הזוהרת הצליח להפוך את החבילה הזאת שאני מסתובב איתה למשהו מאיים, משהו שנוא, משהו שאפשר בעיניים נוצצות לצאת לרחובות או לקלפיות כדי להילחם בו. ועכשיו כשבן גביר, וסמוטריץ’ ודרעי וגולדקנופף ומירי רגב איתו מלא על מלא, ברור לי יותר מאי פעם שבעיני ישראלים רבים, בגלל החבילה הזאת אני לא הקשיש טוב הלב שפגשתי הבוקר במראה כשצחצחתי שיניים…
בתנועת הבית שלנו יש מקום לשמאלני הקשיש כמו גם לימני הנמרץ כמו גם לאמצעי שיושב רגל פה רגל שם. שם אפשר לתקן תקלות עברו ולהרגיש בשפע שיש. שפע רגשי, שפע אהבה, שפע חמלה וקבלה, שפע הקשבה.