מסע מחוף לקוף
נורה תבור היתה תל-אביבית אופיינית שחשבה שכדי להגיע לנהריה צריך ויזה. ביקור אחד ביודפת שינה את חייה, את חייהם של בעלי חיים רבים - ובצעדים צנועים גם את העולם
״אולי הפעם תכתבי לנו את הסיפור שלך? הסיפור שלך ושל יער הקופים”, מבקשים ממני העורכים בעיתון. וזה מיד מעלה בי רגשות סותרים; הרי אני מרגישה שהיער הוא אני ואני היא היער. אין פה שניים בכלל. רק אחד. אחד שמשתקף במראות שונות. וגם – מאיפה בכלל אתחיל, מאיזו נקודה בביוגרפיה שלי? כל כך הרבה זוויות יש לסיפור של היער…
ואז אני מבינה שזה בכלל לא משנה איזו זווית אבחר כדי לספר את הסיפור, כי ממש כמו בחיים, כל צעד מגלה את הצעד הבא. והצעד הבא עכשיו הוא פשוט לכתוב עלי ועל יער הקופים יודפת.
מבחינתי, סיפור היער ואני הוא סיפור הגורל שלי…
תגובות