מורה נבוכות לבחירות הממשמשות

הבחירות בפתח. לפי הסקרים, עד כמה שזה אומר משהו, התמונה נראית מאד צמודה, ומי שמנסים לקבל החלטה האם כדאי להצביע ולמי, רצוי אולי שיתוודעו תחילה לכללי המשחק. וכללי המשחק בישראל הם מסובכים. מאוד. 

בואו נתחיל מהבסיס; כל אזרח/ית מגיל 18 שגר/ה בארץ זכאים להצביע, ויש היום כ-6.5 מיליון בעלי זכות הצבעה. אבל לא כולם מצביעים. עד שנת 2000 שיעורי ההצבעה היו מעל 70%, אבל לאחר מכן צנחו, ובסדרת הבחירות האחרונה הם היו מתחת ל-65%. ואז, מדובר על בין 4 ל-4.3 מיליון מצביעים. כל מי שהצביע למפלגה, אפילו אם היא לא עברה את אחוז החסימה, נספר כקול כשר. כך שמי שהצביע בבחירות הקודמות לכלכלית של זליכה או לרפא של ד”ר אבני נחשב כקול כשר, למרות שהם לא עברו.

אחוז החסימה נקבע כ-3.25% מסך הקולות הכשרים. מה זה אומר? שכל קול כשר, גם אם הלך למפלגה שלא עברה לבסוף את אחוז החסימה, השפיע על הרף הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס. בסדרת הבחירות הנוכחית מאז 2019 הרף הדרוש כדי לעבור הוא כ-140,000-150,000. מדובר ב-4 מנדטים. חלוקת המנדטים היא כמות המצביעים לכל מפלגה חלקי סך הקולות שהצביעו למפלגות שעברו. מכאן נולדה התפיסה שבטח שמעתם עליה ולפיה מתן קולות למפלגות הקטנות הוא טעות כי בתכל’ס, הם “נשרפים” ומחזקים את הצד השני.

כל 50,000 קולות מעלים את הרף של אחוז החסימה ב-1,625 קולות. לפעמים זה בכלל לא משמעותי, כמו בבחירות 2021. אבל בבחירות 2019 מועד א’ חסרו לימין החדש של בנט ושקד בסך הכל כ-5,000 קולות. אם בנט ושקד היו עוברים, נתניהו היה משיג את ה-61 המיוחל שלו ולא היינו בחמש מערכות בחירות. 

כלומר, הצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה משפיעה בהחלט במקרים שבהם יש הרבה מפלגות גבוליות. במערכת הבחירות הזאת יש לא מעט מפלגות קטנות שיש סיכוי שיקבלו לפחות יותר ממנדט אחד, כגון: הכלכלית של זליכה; ישראלית חופשית של אלי אבידר; צעירים בועטים של הדר מוכתר; חופש כלכלי של אביר קארה. כל אחת מהן נמדדות בסקרים המפורסמים. אבל יש מפלגות נוספות שבכלל לא נספרות כמו – אומץ, הפיראטים, עלה ירוק ועוד, אותן הסקרים בכלל לא בודקים. ולהזכירכם, רפא של אריה אבני הביאה 17,000 קולות, שזה חצי מנדט.

במערכת הבחירות הנוכחית, הציונות הדתית ועוצמה יהודית התאחדו, ויהדות התורה נותרה מאוחדת. אבל הן לא השכילו להתאחד עם הבית היהודי ועם איילת שקד. לפי הסקרים, איילת שקד תקבל כ-100,000 קולות, וייתכן שאלה יהיו בדיוק המנדטים שנתניהו יצטרך כדי להקים ממשלת ימין יציבה לארבע שנים. לעומת זאת, שקד גם עשויה להפתיע ולעבור.

אז אם אתם בעד ממשלת נתניהו, די סביר שתצביעו לאחת ממפלגות הגוש, או שתצביעו לשקד ותנסו לעזור לה לעבור. 

אבל אם אתם נגד ממשלת נתניהו, אתם תצביעו למפלגה מחוץ לגוש, או למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה. כי אז ההצבעה שלכם בכל מקרה מעלה את הרף לעבור, ומקשה על שקד להיכנס לכנסת ולתת את המנדט ה-61 לנתניהו, עם החרדים, סמוטריץ’ ובן-גביר.

ומה עם אלה ששוקלים לא להצביע כלל? לא להצביע בכלל מחזק את הבית היהודי, כי זה מוריד את הרף של אחוז החסימה ואת מספר הקולות הדרושים כדי לעבור. 

נעבור עכשיו אל הגוש של לפיד. שם העניינים מסתבכים עוד יותר. מפלגת העבודה לא התאחדה עם מרצ. שתי המפלגות מקבלות בין 4 ל-6 מנדטים בסקרים, כלומר בתרחיש שבו אחוז ההצבעה גבוה (או לחליפין טעות קטנה בסקרים), אחת המפלגות או שתיהן עשויות שלא לעבור. במקרה כזה, הן עלולות לשרוף כ-3 מנדטים שיתחלקו שווה בשווה בין כולם, והמנצחות יהיו הליכוד ויש עתיד. וזה יכול להיות בדיוק מה שנתניהו צריך.

במצב כזה, אם אתם בעד הגוש של לפיד ואין לכם בעיה עם המפלגות המרכיבות אותו, סביר להניח שתצביעו להם. אבל אם אתם לא מוכנים להצביע יותר למפלגות השמאל (נניח בגלל מדיניות שלילת הזכויות שלהם בתקופת הקורונה והבגידה בבוחרים), אז הצבעה למפלגה חדשה שיש לה אולי סיכוי לעבור היא הגיונית כי היא עשויה להחליף את אחת המפלגות המתנדנדות, ולהוות לשון מאזניים.

עוד מפלגה שעשויה להיות מופתעת בבחירות היא ישראל ביתנו של ליברמן, שאמנם אינה בסכנה לפי הסקרים, אבל המלחמה באוקראינה יכולה להשפיע על קהל הבוחרים שלה, יוצאי חבר העמים. 

הלאה. המפלגות הערביות הפתיעו, ובל”ד החליטה לרוץ במנותק מתע”ל-חד”ש של עודה וטיבי. הסיבה היא שהאחרונים הביעו הסכמה עקרונית לשבת עם לפיד בקואליציה. זה משמעותי כי זה מספק ללפיד תרחיש שבו יכול להשיג 61 ולהקים ממשלה – אם כי לא יציבה במיוחד. ללא התמיכה של כל המפלגות הערביות, אין אפשרות ללפיד להקים ממשלה, אפילו ברוטציה. אבל בל”ד עשויה לשרוף בין 50,000 ל-100,000 קולות ולאזן את זריקת הקולות של שקד בימין. 

מדברים הרבה על המשמעות של אחוז ההצבעה במגזר הערבי הפעם, ובהחלט ייתכן תרחיש של אחוז הצבעה נמוך במיוחד. במקרה שכזה, זה יקל על המפלגות היהודיות המתנדנדות לעבור מצד אחד, אבל יסכן את רע”ם ואת חד”ש-תע”ל. מצב כזה גם יכול להעניק לנתניהו את המנדט ה-61. אז אם יש לכם מפלגה קטנה מועדפת, כדאי לכם להצביע עבורה כדי לסייע לה לעבור את אחוז החסימה. יכולות להיות הפתעות והיא עשויה להיות לשון המאזניים במקום המפלגה שתופתע ולא תעבור.

בתרחיש שבו נתניהו יסגור דיל עם המחנה הממלכתי של גנץ, או לחילופין ממשלת אחדות עם לפיד, זה באמת לא יהיה כל כך משנה מה תצביעו – תקום ממשלה. אבל היא כנראה לא תהיה יציבה במיוחד ו”נזכה” לעוד בחירות בשנה הבאה.

סיכום ביניים: ההצבעה תלויה בצד הגדול העקרוני שבו אתם תומכים – גוש נתניהו או גוש לפיד. אם אין לכם צד, אז הצבעה למפלגה קטנה מעלה את אחוז החסימה ומונעת משקד לעבור את אחוז החסימה (ולתת לנתניהו את ה-61 שלו) ומצד שני, הצבעה כזו מעניקה הזדמנות למפלגה חדשה לעבור ולהיות לשון מאזניים – על חשבון אחת ממפלגות השמאל שבסכנה.

חשוב לזכור שיש סבירות גבוהה שהסקרים בבחירות האלה אינם מייצגים את מה שנראה בקלפי. הן מייצגות תרחיש מאד אופטימי מצד הימין (כ-2.3 מיליון מצביעים, שזה מספר שיא לגוש נתניהו), למרות שקמפיין הליכוד לא ממש מרשים עד כה. הסקרים לא בהכרח מודדים נכון את המגזר הערבי, את הלא מצביעים ואת המפלגות הקטנות שמתחת לאחוז החסימה. להערכתי, יהיו אחוזי הצבעה נמוכים, אבל למרות זאת בהחלט צפויות הפתעות במפת המפלגות.

בקרב הנמנעים מלהצביע, ישנם כאלה שחוששים שהבחירות “במילא מזויפות”, שזה משחק מכור, והם לא באמת משפיעים. אם זה נכון, ואיש כרגע לא באמת יודע זאת, אז אין לנו שום השפעה על כך, ולכן זה לא צריך להיות שיקול נגד הצבעה. אפשר, אגב, לבוא ולשים פתק של מפלגה קטנה וחסרת סיכוי כהצבעת מחאה, כי זה ימנע ממישהו (שעוסק בזיוף הבחירות) להצביע במקומך – הרי יהיה רשום ומסומן שהצבעת. קול כזה יעלה את אחוז החסימה כאמור למעלה ויקשה על המתנדנדות לעבור.

ישנם, במיוחד בבחירות האלה, אנשים רבים שחשים שבעצם ההצבעה מביעים אמון במערכת שכל כך פגעה בנו, שנטשה והפקירה אותנו. הדבר הנכון לדעתם, כאקט של מחאה או “עונש”, יהיה להימנע מהצבעה, ובכך להצניח את אחוז ההצבעה עד לשפל כדי שאי האמון של הציבור במערכת ייצא החוצה והיא תקרוס. ואז, אולי יעלה משהו טוב יותר שיחליף אותה. אבל כשמנסים לשרטט תרחיש כזה, גם אם יגיעו פחות מ-4 מיליון להצביע הפעם, וזה יהיה אחוז הצבעה נמוך ביותר, זה עדיין לא יהיה מספיק כדי ממש להקריס את המערכת ולהעביר את המסר. כרגיל, מי שינצח ירכיב את הממשלה וישכח מהעניין, ובמקרה שלא יהיה מנצח, אז פשוט יהיו עוד בחירות. 

חשש נוסף שעולה ומושמע לאחרונה הוא שבהצבעה למפלגה קטנה כלשהי, אנחנו בעצם שורפים את הקול שלנו ומעניקים אותו במתנה ליתר המפלגות ובכלל זה למפלגת הציונות הדתית של בן-גביר. ונראה שבן-גביר מצליח בבחירות האלה להניע קהלים שנמנעו מלהצביע בבחירות הקודמות ובכך להשיג למחנה של נתניהו עוד מספר מנדטים. ועל כך אני אומר: אם לא בחרתם בצד – גוש נתניהו או גוש לפיד, אז זה לא משנה לכם איך יתחלקו הקולות. שנית, הדרך היחידה של בן-גביר להגיע לעמדת מפתח היא זו שבה נתניהו משיג את ה-61 המיוחל. כאמור, רוב הסיכויים שלו לעשות זאת הם במקרה שהמפלגה של איילת שקד עוברת את אחוז החסימה. כדי למנוע את זה, כדאי להצביע למפלגה שאינה מהגוש של נתניהו. כלומר, להצביע למפלגה או מהגוש של לפיד, או למפלגה קטנה. 

לאחר מכלול כל השיקולים, אני אישית הגעתי למסקנה שאני לא בעד אף גוש: לא הגוש של נתניהו שהביא עליי את הסגרים והחיסונים ולא גוש לפיד שהביא עליי את התו הירוק. אז ברור שאני לא מתכוון להצביע לאף אחת מהמפלגות הקיימות. לא להצביע בכלל, מכל הטעמים שתיארתי, היא בעיניי אופציה לא טובה כי היא מורידה את רף אחוז החסימה ומאפשרת למפלגות מתנדנדות לעבור, ובכלל זה הבית היהודי של איילת שקד. ולכן עליי לבחור במפלגה קטנה שמדברת אל לבי ולקוות שהיא תעבור את אחוז החסימה.