מה לוקחים בתיק לכלא בהאג?

אם להאמין לתקשורת הישראלית, צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג הם לא יותר ממכה קלה בכנף. אם להאמין לאתרי תעמולה איראניים, נתניהו ובכירי הצבא בישראל משקשקים. למרבה ההפתעה - ואולי לא - האמינות של טהראן במקרה הזה גבוהה יותר

ב-28 באפריל השנה פירסם העיתון האיראני נורניוז את הדברים הבאים: “כלי תקשורת המזוהים עם הישות הציונית דיווחו כי בנימין נתניהו מודאג מהוצאת צו מעצר נגדו על ידי בית הדין הבינלאומי וערער לארה”ב. עיתון מעריב דיווח, בהסתמך על מקורות יודעי דבר, כי נתניהו חש חרדה רגשית עצומה בשל החשש שיוצא נגדו צו מעצר על ידי בית המשפט בהאג. ראש ממשלת הישות הציונית יצר מגעים נרחבים עם השלטונות האמריקאים על מנת למנוע הוצאת צו מעצר נגדו. עוד הודיע ​​העיתון האנגלי טיימס, כי בית המשפט בהאג מתכונן ככל הנראה להוצאת צו מעצר נגד נתניהו ובכירים ישראלים, בהם שר הביטחון יואב גלנט, רמטכ”ל הכבאות הרצי הלוי וכמה גורמי ביטחון במשטר הציוני. בעיתון האנגלי נכתב כי ניתן להוציא צו מעצר כבר בשבוע הבא. נתניהו טען כי החלטות בית המשפט בהאג לא ישפיעו על החלטות המשטר הציוני, אך הן עלולות להפוך לשגרה מסוכנת”.

הרצי הלוי כמובן לא היה מעולם, וכנראה לא יהיה, “רמטכ”ל הכבאות” אבל מי זה לעזאזל נורניוז? ובכן, מדובר בשופר התקשורת של משמרות המהפכה באיראן. הוא זמין באינטרנט לכל מי שמוכן להקדיש זמן לעברית עילגת ונהנה משטיפת מוח, אבל כדאי לשם השוואה לקרוא גם גרסאות ישראליות של שטיפת מוח. כך לדוגמה פורסם באותו יום ב-ynet: “בתדרוך של לשכת ראש הממשלה צוין, כי נתניהו קיים דיונים בהולים לסיכול הוצאת צווי מעצר נגדו ונגד שר הביטחון והרמטכ”ל בעקבות המלחמה בעזה. בכירים בצמרת המדינית והביטחונית טוענים כי הסיכוי לכך קלוש. על רקע ההתנגדות הצפויה מוושינגטון ומלונדון נמסר ל-ynet מהבית הלבן, כי לבית הדין הבינלאומי הפלילי אין סמכות לכך”.

כאן מתרחש הקסם

השאלה המתבקשת היא – מה לעזאזל האמת? שטיפת המוח נוסח ynet שזה קשקוש, ולבית הדין אין כלל סמכות להוציא צווי מעצר נגד נתניהו ואחרים, או שטיפת המוח ברוורס של נורניוז – שזה יקרה בשבוע הבא – וכי נתניהו ו”רמטכ”ל הכבאות” הרצי הלוי בהיסטריה? “השבוע הבא” חלף וזה בינתיים לא קרה, וכך גם בקשתו של התובע, שכרגע היא בגדר המלצה בלבד. אם כך, האם ניתן להוציא צווי מעצר נגד בכירים בישראל? ובכן, התשובה חיובית; דווקא נורניוז מדייק ו-ynet קצת מורח.

לצד בית הדין לצדק בהאג (ICJ) שדן בתביעות בין מדינות – כמו לדוגמה זו שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל – פועל בית דין בינלאומי נוסף העוסק באנשים ולא במדינות. הכירו את בית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC), שבסמכותו לחקור ובמידת הצורך להעמיד לדין אנשים שהואשמו בפשעים חמורים ביותר, העומדים בראש סדר העדיפויות של הקהילה הבינלאומית: רצח עם, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי תוקפנות.

בית הדין הפלילי הוקם בשנת 1998 בכנס של ארגון האומות המאוחדות שנערך ברומא. הוא פועל על פי חוקת רומא, אשר התקבלה בהצבעה שבה תמכו 120 מדינות והתנגדו שבע: סין, עיראק, ישראל, לוב, קטאר, ארה”ב ותימן (הנה לכם משהו משותף בין ישראל ותימן).

כיום חתומות על חוקת רומא 137 מדינות, מתוכן 124 אשררו את החוקה. בין אלו המתנגדות לחוקה – ארה”ב שחתמה עליה בשנת 2000 אך לאחר מכן משכה את חתימתה; רוסיה, שהודיעה בנובמבר 2016 כי אין בכוונתה לפעול לאשרורה, והיא אינה רואה עצמה מחויבת להוראותיה; וישראל שלא מכירה בסמכותו של ICC לדון בענייניה, לאחר שבשנת 2021 הוגדרו ההתנחלויות בחוקת בית הדין כפשע מלחמה.

האם עובדה זו מונעת מ-ICC להגיש כתבי אישום נגד בכירינו? ממש לא. על פי חוקת רומא, התנאי המקדמי לכך שבית הדין יפעיל את סמכותו הוא, שהפשעים לכאורה בוצעו בשטח מדינה שהסכימה לקבל את חוקת רומא. ישראל כאמור סירבה, אבל הרשות הפלסטינית צורפה כצד לאמנת בית הדין, שהכיר בה כמדינה (בפרסומי התובע מטעם בית הדין היא מכונה “מדינת פלסטין”). סירובה של ישראל אינו מבטל את זכויותיה של “פלסטין” – המוגדרת כך או אחרת – להגיש תלונה לבית המשפט הפלילי. לכן האירועים בגזרה שלנו ברי חקירה, וגם ברי שיפוט.

בהתאם לסעיף 15 של חוקת בית הדין כל אדם, קבוצה או ארגון יכולים לשלוח מידע על פשעים לכאורה, או פשעים פוטנציאליים, למשרד התובע של בין הדין. לאחר בחינת התלונה, הוא בודק אם היא בסמכות השיפוט שלו. בשלב הבא נבדק האם יש די ראיות, וכן נבחנים חומרת הפשעים ואינטרס הצדק.

בישיבת הקדם-משפט (ישיבת הדיונים הראשונה), השופטים בוחנים אם הראיות שנאספו נגד החשוד מספקות, כדי להוציא על שמו צו מעצר ולנהל משפט בעניינו. שופטי בית הדין שומעים את הראיות מהתובע, מן ההגנה ומעורכי הדין של הקורבנות, ואז קובעים את פסק דינו. במידה ויוצא צו מעצר – ניתן לעצור אותו ואף חלה על המדינות חובה לעשות זאת, בכל אחת מ-124 המדינות הרואות עצמן כפופות לבית הדין הפלילי הבינלאומי. לו היתה מדינת ישראל מכירה בסמכותו של בית הדין, והוא היה מוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה, גם ישראל היתה מחויבת להסגירו להאג. בעבר, בית הדין לא היסס להוציא צווים נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונגד גנרלים בכירים בצבא הרוסי, ומשכך הסיכוי שיהסס להוציא צווים לבכירים ישראלים בממשלה ובצבא – קטן עד אפסי.

בראש צוות החקירה בסוגייה הפלסטינית, שמתנהלת במסגרת ICC כבר שנים רבות, עומד התובע הראשי של בית הדין הפלילי, כרים אסד אחמד קאהן (ראו מסגרת). ההחלטה הסופית אם להוציא לבכירים ישראלים צווי מעצר, תינתן על ידי שלוש שופטות של בית הדין שמונו לתפקיד. אם הן יחליטו, לבקשתו של קאהן, על הוצאת צווי מעצר – יהיו החשודים מנועים מלבקר בכל 124 המדינות התומכות בחוקתו. וכן, זה רציני מאוד וזה בהחלט אפשרי ואפילו צפוי, לאור הלחץ הכבד המופעל על בית הדין על ידי מדינות רבות, שחיבתן לישראל הודגמה באירוויזיון האחרון. ולמען הסר ספק – ICC מוסמך להוציא צווי מעצר לישראלים, שאם לא כן, הוא לא היה מקדיש מאמץ לביצוע חקירה כה נרחבת.

בינתיים הוציא החודש קאהן המלצה, להוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט (“רמטכ”ל הכבאות” נכון לעכשיו יכול לישון בשקט). ארה”ב וגרמניה גינו את החלטתו, צרפת וספרד תמכו בה. ההחלטה נתונה כרגע בידי שלוש שופטות, היושבות על המדוכה ודנות בבקשתו. ומה אנחנו ממליצים לנתניהו, לגלנט וגם להרצי הלוי? לקחת מפוטין עצה קטנה; אם יוצאו על שמכם צווי מעצר בינלאומיים – אל תטוסו, התקינו זום. זה מה שהוא עושה כבר שנתיים – מופיע ונואם רק בזום.


לא פראייר

התובע כרים קאהן כבר קירקע ברוסיה את ולדימיר פוטין

קהאן: דורש ומקבל צווי מעצר

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים אסד אחמד קאהן (Karim Asad Ahmad Khan), מנהל במסגרת ICC חקירה פלילית נגד ישראל במשך שנים. באוקטובר 2023 הוא הצהיר שהחל לנהל גם חקירה פעילה על אירועי ה-7 באוקטובר בישראל, בעזה וביהודה ושומרון. במסגרת הצהרה זו ציין קאהן, שבסמכותו לחקור את האירועים משנת 2014, כולל סוגיית פעולות צה”ל בעזה במלחמה הנוכחית. לאחרונה תוגבר צוותו של קאהן ונוספו אליו שני יועצים – ברנדה הוליס, עורכת דין אמריקאית, ואנדרו קיילי שהיה התובע הצבאי הראשי של אנגליה. החודש החליטו קאהן וצוותו לפנות לבית הדין בהאג, בבקשה להוצאת צווי מעצר לנתניהו ולגלנט.

קאהן (54) נולד באדינבורו, סקוטלנד, למשפחת מהגרים מפקיסטן. הוא מומחה למשפט בינלאומי וזכויות אדם, ובין השאר שימש כעוזר למזכיר הכללי של האומות המאוחדות, וכראש צוות החקירה של הארגון בעיראק, אשר קידם ענישה לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי דאעש (המדינה האסלאמית). הוא גם האחראי לצווי המעצר שהוצאו לפוטין, בעקבות המלחמה באוקראינה, שכן הנשיא הרוסי לטענתו הפר בשיטתיות חוקים נגד גירושים המוניים ולקיחת בני ערובה.


חברים לתא

ICC הוא גוף עם שיניים, כפי שלמדו על בשרם מנהיגים ואנשי צבא באפריקה

עומר אל באשיר (באמצע): בחברת דיקטטורים חברים, בימים עליזים יותר

אפשר לזלזל בצווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך רצוי לא להמעיט בכוחו, ולא רק בשל ההשלכות הכלכליות על מדינה מוחרמת ומנודה. ההיסטוריה מלמדת שהיו מנהיגים ואנשי צבא שנעצרו, ואף בילו שנים רבות בבתי הכלא. הנה כמה דוגמאות בודדות מתוך עשרות:

בינואר 2021 הוצא נגד מחמאת סעיד עבד אל קאני (Mahamat Said Abdel Kani), גנרל לשעבר של “החזית העממית לתקומה מחדש” ברפובליקה המרכז אפריקאית, צו מעצר בעוון כליאה בלתי חוקית ועינויים של תומכי הנשיא לשעבר פרנסואה בוזיזה. אל קאני נעצר על ידי כוחות האו”ם ברפובליקה המרכז אפריקאית והועבר להאג, שם מתנהל עדיין משפטו.

עבד אל קאני

דומיניק אונגוון (Dominic Ongwen) היה מפקד ב”צבא ההתנגדות של האל” באוגנדה. הוא נחטף על ידי הצבא בגיל עשר ועבר הכשרה כחייל. על פי החשד, פיקד אונגוון בתחילת שנות ה-2000 על קרבות בצפון אוגנדה, שבהם נרצחו ונחטפו אלפי בני אדם. ביולי 2005 הוציא בית הדין צו מעצר על שמו. הוא הואשם בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה בהם אונס, רצח וחטיפת ילדים. בינואר 2015 אונגוון הסגיר את עצמו לבית הדין, הועמד לדין ונשפט ל-25 שנות מאסר.

רצח העם בדרפור הניב כתבי אישום רבים. החקירה נפתחה לבקשת מועצת הביטחון של האו”ם ב-2005. ביוני 2019 הועמדו חמישה חשודים למשפט ובהם בכירים לשעבר בדיקטטורה הסודאנית: המנהיג הרודן עומר אל בשיר, השר הבכיר אחמד הארון, מנהיג אחד מארגוני המורדים עבדאללה בנדה, שר הפנים של סודאן, עבד אל רחים מוחמד חוסיין ומנהיג המיליציה ג’נג’אוויד, עלי קושייב, שהואשם ב-31 פשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. בפברואר 2007 הוצא על שמו צו מעצר וביוני 2020 הוא הסגיר את עצמו לבית המשפט. משפטו של קושייב החל באפריל 2022.

ב-2009 הוציא בית הדין צווי מעצר למנהיג המורדים בקונגו, תומאס לובנגה דיילו, לנשיאיה של קניה לשעבר וויליאם רוטו ואוהורו קניאטה, לשליטה לשעבר של לוב מועמר קדאפי ועוד לא מעט מנהיגים – רובם ככולם מאפריקה.

כתבות שאולי יעניינו אותך

למה לארץ הכי מסובכת בעולם אין חוקה?

מרגע הקמת המדינה עלה הצורך לחוקק חוקה לישראל, וכמוה השאלה איזו סמכות תינתן לבית המשפט כרשות מאזנת למחוקקי החוקים. ומאז ועד היום, כולם עוסקים בניסיון להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. עכשיו תורו של בג"צ

אירית ינקוביץ מפשטת את השפה המשפטית סביב השאלה החמה ומוצאת את הסיבה לכל מחדל כאן – החיפוף

לא דובים ולא יער

היום, כשהעולם חרד מפני מלחמת עולם שלישית, קשה להאמין שעד 2016 הרעים היו אל–קעידה, והדוב הרוסי היה פריט נוסטלגי מהאייטיז. אבל כשדליפה מקמפיין הבחירות של הילארי קלינטון חשפה חומר מביך, נרקם ספין שהאשים את הרוסים בפריצה לשרתי המפלגה ובהתערבות מסיבית בבחירות בארה"ב, ומכאן והלאה הכל כבר היסטריה

היום, כשהעולם חרד מפני מלחמת עולם שלישית, קשה להאמין שעד 2016 הרעים היו אל–קעידה, והדוב הרוסי היה פריט נוסטלגי מהאייטיז. אבל כשדליפה מקמפיין הבחירות של הילארי קלינטון חשפה חומר מביך, נרקם ספין שהאשים את הרוסים בפריצה לשרתי המפלגה ובהתערבות מסיבית בבחירות בארה”ב, ומכאן והלאה הכל כבר היסטריה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]