כלב – פרק 8 | סיטאר
ישי רון, 50, נשוי לאלינור, אב לשלושה ילדים וגר בכפר סבא. שירת ביחידת המסתערבים "דובדבן" וכתוצאה משירותו הצבאי שכלל פעולות מסכנות חיים, הוכר על ידי משרד הביטחון כסובל מ–50% נכות הנובעת מהלם קרב. בראשית גאה לפרסם כאן את הפרקים הראשונים מתוך ספרו "כלב".
אין לי צורך לעקוב אחר הימים, ההרואין הוא השעון שלי, השמש והירח שקובעים את סדר יומי. הזמן עובר בין מנת הרואין אחת לבאה. אני מנסה להיזכר כמה פעמים הזרקתי מאז שפגשתי את דוריס, זה היה אתמול או שלשום, אני רק יכול לנחש, הפנטניל שסחבתי מהמיון הורג אותי, אני יותר ישנוני מאשר מסטול. הבוקר בקושי קמתי ובכל זאת לא ויתרתי וישבתי איזו שעה או שעתיים עם הכפית של אורי גלר; כמו בכל יום הבת–זונה סירבה להתכופף אבל מצדי זה בסדר, אני יודע שזה רק עניין של זמן והכפית תתכופף לי בתוך היד ואז אדע שאני יכול לשנות את החיים שלי בכוח המחשבה בלבד. הוא כל כך קרוב, הרגע הזה, מרחק נגיעה ממש.
תגובות