כדור תועה הרג את השפה העברית

איור גרפיטי של שירין אבועקלה

שירין אבו עאקלה, העיתונאית הפלסטינית (צירוף מילים מעצבן במקצת, חייבים להודות, כי מה פתאום הפלסטינים משחקים אותה כאילו מידע חשוב להם וכאילו לא כולם עסוקים בחבלה במפעל הציוני), נורתה למוות, כזכור, במאי השנה. היא כיסתה פעילות של צה”ל במחנה הפליטים ג’נין, וכדור מצא, בשקדנות ודיוק ראויים לציון, את צווארה, סנטימטרים מעל אפוד המגן שלבשה ועליו תג “עיתונאי” בוהק וברור. 

מהרגע הראשון היה (לי) ברור למדי שחיילי צה”ל הם אלה שירו בעיתונאית אל ג’זירה האהובה, שפניה וקולה הפכו מוכרים כמעט בכל בית ברחבי העולם הערבי ב-25 שנות עבודתה ברשת. סביב המקום שבו עמדה לא היו חמושים פלסטינים, וקו הירי היחיד שנראה היה זה שבינה לבין כלי רכב צבאי לא רחוק משם. גם הפגיעה המדויקת היוותה אינדיקציה לירי של צלף, ולא ירי מקרי.

מדוע נורתה שירין אבו עאקלה? אנחנו לא יודעים. אנחנו כן יודעים שצה”ל…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]