כדור תועה הרג את השפה העברית
שירין אבו עאקלה, העיתונאית הפלסטינית (צירוף מילים מעצבן במקצת, חייבים להודות, כי מה פתאום הפלסטינים משחקים אותה כאילו מידע חשוב להם וכאילו לא כולם עסוקים בחבלה במפעל הציוני), נורתה למוות, כזכור, במאי השנה. היא כיסתה פעילות של צה”ל במחנה הפליטים ג’נין, וכדור מצא, בשקדנות ודיוק ראויים לציון, את צווארה, סנטימטרים מעל אפוד המגן שלבשה ועליו תג “עיתונאי” בוהק וברור.
מהרגע הראשון היה (לי) ברור למדי שחיילי צה”ל הם אלה שירו בעיתונאית אל ג’זירה האהובה, שפניה וקולה הפכו מוכרים כמעט בכל בית ברחבי העולם הערבי ב-25 שנות עבודתה ברשת. סביב המקום שבו עמדה לא היו חמושים פלסטינים, וקו הירי היחיד שנראה היה זה שבינה לבין כלי רכב צבאי לא רחוק משם. גם הפגיעה המדויקת היוותה אינדיקציה לירי של צלף, ולא ירי מקרי.
מדוע נורתה שירין אבו עאקלה? אנחנו לא יודעים. אנחנו כן יודעים שצה”ל…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות