יש ויכוח, ועוד איך

בהמשך לדיון סביב הטור של עמיעד לפידות על משבר האקלים, הקורא ארנון גרוסמן מבקש לומר כמה דברים

רקע לכתבה

כשעורך  ראשי של עיתון מזמין אותך לכתוב טור, בו אתה מתבקש להביע את כעסך ותסכולך על העיתון שאותו הוא עורך, אתה קודם כל פוער פה בפליאה, ואח”כ אומר “כן”.

להלן תגובתי על המאמר שפורסם בגיליון מס’ 21 “מת אב, מת אלול, לא מת חומם”, ועם כל הכעס והתסכול שיש לי על העיתון שאיפשר פרסום כתבה כזאת (ויש לי), בחייכם, באיזה עוד עיתון העורך הראשי היה מזמין אתכם לכתוב טור שמטרתו להעביר עליו ביקורת?

אבל לא לדאוג, אני לא הולך לעשות הנחות לאף אחד.

אפשר לא להסכים, ואכן לא עם כל מה שפורסם אי-פעם בעיתון “בראשית” הסכמתי. אני מוכן לשמוע כל דעה, אבל אני לא מוכן שתוך כדי השמעת הדעה גם ירקו לי בפרצוף. עיתון “בראשית” צמח מתוך קרקע של הגחכה, זילזול וביזוי של ציבור שהעז לחשוב אחרת מהקונצנזוס. מתוך אווירה של גיוס “המדע” לטובת אג’נדות וקידום אינטרסים, מתוך סיטואציה שבה כל ערוצי התקשורת בכל העולם וכל המנהיגים מדברים בפה אחד, ומקיאים מתוכם את כל מי שאוזר אומץ לאתגר אותם. העיתון צמח מתוך ציבור שחווה משבר עצום ומתוך מטרה לתת לציבור הזה מקום שבו ירגיש בבית. עיתון כזה, שזהו קהל המנויים שלו, לא יכול בשום פנים ואופן לאפשר כתבה שבוחרת שוב, להוציא את מי שחושב אחרת אל מחוץ לקונצנזוס, תוך שימוש בביטויים מגונים כמו: “מכחישים”, “לא מאמינים”, “קונספירציות”, “לבלבל את הציבור”, “סילופים” ו”כל המדענים מסכימים למעט בודדים”. המאמר הזה היה בשבילי יריקה בפרצוף. השמעת דעות שונות כן, זלזול והגחכה – לא. הרי לא תזמינו את מאיר פרייס לפרסם את הציוצים שלו בעיתון “בראשית”.

ועכשיו התייחסות על קצה המזלג לכמה טענות שנטענו במאמר:

“העולם מתחמם, על זה, אגב, אין ויכוח”. “אין אף גוף מחקרי רציני שטוען שהעולם לא מתחמם”. “ישנם כמה מדענים בודדים שטוענים…”.

שמעתם בוודאי כבר לא אחת את הטענה ש-99% מהמדענים מסכימים שיש התחממות גלובלית ושמקורה במעשי ידי האדם. נניח שזה נכון (וזה לא – אני אסביר בהמשך). ממתי המדע זה דמוקרטיה שבה הרוב קובע? לאן היתה מגיעה האנושות אילולא מדענים היו כל הזמן מנסים לאתגר את כל מה שידוע כנכון, ולהוכיח שהבלתי אפשרי אפשרי? לאן היינו מגיעים אם כל מדען שנמצא בדעת מיעוט היה מושתק? טיעון כזה הוא בדיוק ההפך ממדע והוא טיעון לא רלוונטי בעליל.

ועכשיו אתייחס ל”רוב” הזה. ה-IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, הוא הגוף העולמי שמפרסם את דו”חות האקלים והוא הנותן את הטון לגבי דעת הקהל בנושא. הגוף הזה הוקם על ידי האו”ם, ממומן על ידי האו”ם (על שלוחותיו השונות), ועל ידי הממשלות החברות באו”ם. כותבי הדו”חות הרשמיים הם חוקרים הממומנים על ידי הממשלות. הגדרת תפקידו של הגוף הזה כשהוקם היתה: “לכמת את שינוי האקלים ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו, תוך דגש מיוחד על ההתחממות הגלובלית”.

אתה הבנת את זה ברוך? משלמים לחוקרים משכורת כדי שיגיעו למסקנות שנקבעו מראש לפני 34 שנים. איזו ברירה יש להם? וכך כל מוסד אקדמי וכל חוקר שמחפש מימון למחקר בנושא האקלים: מי יסכים לממן אותם אם יציגו מחקרים נגדיים? ואיך קבעו ש-99% מצדדים בתיאוריית ההתחממות הגלובלית? הרי לא הלכו ושאלו כל חוקר. ובכן, מה שעשו זה שהריצו תוכנה שסורקת את כל המאמרים הקיימים בנושא, ועל פי מילות מפתח שהוגדרו מראש, התוכנה זיהתה איזה מאמר תומך בתיאוריה ואיזה לא. אז כן, 99% מהמאמרים תומכים. וואללה יופי. ואיזה מגזין מדעי שמכבד את עצמו יסכים לפרסם מאמר נגדי? מי יסכים לממן חוקר שהוכתר כ”מכחיש אקלים”? בואו נריץ את התוכנה הזאת ונבדוק איזה אחוז מהמאמרים שפורסמו בנושא החיסון של פייזר תומכים בדיעה שהחיסון יעיל ובטוח. אני מהמר על 100%. נו, אז מה זה אומר? זה אומר שמי שחושב אחרת יכול מקסימום לכתוב על זה פוסט בפייסבוק או ציוץ בטוויטר!

תיאוריית ההתחממות הגלובלית מתה. אז עכשיו ה-Global Warming הוחלף במשבר חדש. קוראים לו Climate Change. כל תופעת טבע קיצונית, אם זה בצורת ואם זה הצפת גשמים, קשורה ל-Climate Change. במאמר המדובר בגיליון 21, הכותב מתאר זאת באמצעות סיפור מילדותו, אז עבד בחממת פרחים, וכבר אז הבין את אפקט החממה שגורם לתופעות קיצוניות, כאשר ראה את הטמפרטורה צונחת בלילה בתוך החממה והדבורים שבתוכה קופאות. אבל שימו לב לפרדוקס: אם זה מה שגורם אפקט החממה, עליית הטמפרטורה ביום וצניחתה בלילה, אז איך אפשר לטעון שכל המדענים מסכימים שהטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ עולה? האם לא מודדים טמפרטורה בלילה? או שאולי זה בגלל שמדי הטמפרטורה עובדים על אנרגית השמש…

וזה מביא אותי לנושא הבא: נניח שהעולם מתחמם בקביעות, ונניח שהגורם להתחממות הוא גזי חממה מעשי ידי אדם. נניח. האם האנרגיה הלא יציבה מבוססת שמש ורוח יכולה לפתור את הבעיה? אז מסתבר שאין שמש בלילה, וגם לא כשמעונן, וגם רוח אין כל הזמן, ובטח לא בכל מקום. אבל חשמל צריך כל הזמן, כולל בלילה (הצריכה בלילה בישראל היא כ-60% מהצריכה ביום). אז מספרים לנו שאילון מאסק וטסלה פיתחו סוללות אגירה שיודעות לאגור חשמל ביום ולספק אותו בלילה. אתם יודעים מה גודל הסוללה הזאת? כגודלו של מגרש כדורגל. ואתם יודעים כמה כאלה צריך כדי לספק חשמל לתושבי ישראל בשעות הלילה? 600 מגרשי כדורגל כאלה. ומה אם בחורף היו 3 ימים רצופים שבהם השמיים מכוסים עננים? אז צריך כבר 4,800 מגרשי כדורגל כאלה (1,000 ליום, 600 ללילה, וכל זה כפול שלוש). מעשי? ומה עם מדינות צפון ומערב אירופה, שם לראות את השמש גם ביום זה דבר נדיר? מי יאגור חשמל בשבילם? תנחשו איך פותרים את זה נכון להיום – ממשיכים להפעיל תחנות חשמל מבוססות דלק מאובנים לגיבוי. אבל תחנות חשמל גדולות, אי אפשר להדליק בלילה ולכבות ביום (זה לוקח המון זמן וזה גם מקצר את חייהן), אז הן ממשיכות לעבוד גם ביום, כשלא צריך אותן. והתוצאה: מדינה כמו גרמניה, שמתגאה כמדינה מובילה בשימוש באנרגיות “ירוקות”, שבה מחירי החשמל מרקיעי שחקים, וכמות פליטת הפחמן הדו-חמצני שלה כמעט ולא ירד.

ועוד לא דיברנו על הכמות האדירה של קולטים סולריים והשטחים העצומים שיכוסו כדי לספק חשמל לאוכלוסיית העולם. מי יודע לחזות מה ההשפעה שתהיה לזה על החי והצומח ועל הסביבה בכלל? ומה עם המחצבים הטבעיים הדרושים כדי לייצור כמות אדירה כזאת של תאים סולריים, האנרגיה שצריך לבזבז כדי לייצר אותם, ובסוף, אחרי 20 שנה, כשיגיעו לסוף חייהם, גם צריך למצוא מקום להטמין את כל כמות הפסולת האדירה הזאת ולייצר קולטים חדשים.

אני קורא בקביעות את המדור “האיש הירוק”. אני מתחבר מאוד לרצון לשמור על הטבע ועל הסביבה שלנו. על השאיפה לצרוך פחות משאבי טבע, לייצר פחות פסולת ולזהם פחות. אבל דווקא בגלל זה, אג’נדת ההתחממות הגלובלית היא גול עצמי. האג’נדה הזאת תגרום לאנרגיה לא יציבה, לא זמינה, ובמחירים מרקיעי שחקים. וכשהאנרגיה יקרה, הכל יקר. זה יגרום באופן ישיר להורדת רמת החיים (בשלב הראשון במדינות המתפתחות), ואנשים עניים תורמים יותר לזיהום. זאת עובדה ידועה. כשחסר לך אוכל להאכיל את הילדים, השמירה על הסביבה מעניינת אותך כקליפת השום. וכך, בסופו של דבר הנבואה תגשים את עצמה. לא מכיוון שהיתה נכונה מלכתחילה, אלא בגלל הנזקים שהיא גורמת.

כתבות שאולי יעניינו אותך

״אנחנו לא צריכים חוק אקלים, אבל אם נגזר עלינו, לפחות שיהיה חכם ולטובתנו״

יונתן דובי הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לאקלים של אוניברסיטת בן-גוריון. בראיון לבראשית הוא מסביר למה אין מקום להיסטריית ההתחממות הגלובלית, טוען שהתקשורת נגועה בבורות קולוסאלית, שכמות תופעות הטבע הקיצוניות על הפלנטה ירדה בעשורים האחרונים, שהמעבר לאנרגיה סולרית מתרחב בעיקר בגלל לובינג של היצרנים למרות שהיא עדיין לא בשלה להחליף את התשתיות הקיימות ואולי לעולם לא תהיה, ומבקש מהורים לקחת אחריות ולהגן על ילדיהם מפני פיתוח חרדות שווא

אפרת פניגזון בראיון מיוחד עם פרופסור יונתן דובי, האיש שמשבר האקלים גורם לו לצחוק ולבכות גם יחד. צפו בראיון המלא

הולדת המדת

דתות עושות לגבי ניצן חררה, במיוחד ה"מדת". הכירו את עשרת הדיברות שלה; אם תזהו אותן תדעו שמישהו מנסה להרדים את התודעה ולצמצם את החופש שלכם

איך תדעו אם מישהו מנסה להרדים לכם את התודעה? הכירו את 10 הדיברות של “המדת” – פסיכוזת ההמונים שהשתלטה עלינו בתקופת הקורונה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]