והיא שעמדה (לא הוא)
מה הקשר בין סדר פסח, ההגדה והממשלה החדשה? תשאלו את סבתא
כפעוטה משהו שם לא הרגיש לי כזה סבבה אבל לא היה ברור מה. מי מבשל? הנשים. מי מגיש לשולחן? נשים. מי הולך לחדר השינה עם ילד ש”מפריע כי הוא שפוך, לא ישן צהריים”? מי אמורות לשעשע כאחוזות אמוק את הילדים המשועממים (ומאותגרי הארמית) ובלבד שיהיה הסדר כהלכתו? נשים. מי מפנה מהשולחן? נשים. מי שוטף את הכלים כדי לאפשר לראשי השבט להחליף ביניהם בנחת את הלצות הסדר שכבר בגיל שמונה ידעתי מתי יגיעו וכמה לא יצחיקו? רק נשים.
ובראש השולחן ישב גבר. אצלנו בחולון לגבר הזה קראו סבא. וסדר פסח היה יום חגו. זה היה היום היחידי בשנה שבו תאוות השליטה שלו לא התנגשה עם התושייה והיצירתיות של סבתא. מנהגי הסדר שאותם הביא מבית הוריו עמדו לצידו בעניין הזה, והוא שלט בכולנו ביד רמה. לקח לי לא מעט שנים לעכל את העובדה שכשאומרים “ביד חזקה ובזרוע נטויה” לא מדברים על סבא שלי…
תגובות