השדים האדומים נגד האחים היהודים

ביום שני ה–22 באוגוסט, כתבו שתי ענקיות הכדורגל האנגלי, מנצ’סטר יונייטד וליברפול, פרק אחד נוסף בתולדות היריבות המרה ביניהן. קרב הטיטאנים שהתקיים בין שני המועדונים היה הפעם במסגרת המחזור השלישי בליגה האנגלית בכדורגל, הפרמיירליג. המשחק התקיים במגרש הביתי של מנצ’סטר יונייטד, האולד טראפורד, והסתיים בניצחון 2–1 למנצ’סטר (וחמישה ימים אחר כך, גרפה היונייטד ניצחון קטן נוסף 0:1 על סאות’האמפטון). השבוע הזה הציל אולי מעט מכבודה האבוד של הקבוצה האהובה על רבים כל כך. אבל אין ספק שהמפגש בין היונייטד לליברפול הגיע בתזמון רע לשני המועדונים שפתחו את העונה בצורה מאכזבת.

באותו יום שבו התקיים המשחק מול ליברפול, קצת לפניו, צעדו אלפים מאוהדי הקבוצה לעבר האיצטדיון הביתי של השדים האדומים והביעו את מחאתם כנגד הבעלים בדרישה למכירת המועדון. מפגן המחאה האדיר שאורגן על ידי מספר קבוצות אוהדים החל בפאב מקומי הממוקם כקילומטר מהאיצטדיון. משם צעדו המוחים, בצירוף אוהדים רבים נוספים שהצטרפו לאורך הדרך, עד שהגיעו לשערי האיצטדיון כחצי שעה לפני תחילת המשחק. הם הניפו שלטים, וקראו קריאות שבין מחאה לנאצה, כנגד הבעלים.

אמנם התוצאות החיוביות במשחקי הידידות שקדמו לעונה החזירו קצת צבע ללחיים של אוהדי השדים האדומים ממנצ’סטר, אבל השמחה היתה קצרה. היונייטד שחוותה כישלונות כה רבים בשנים האחרונות, פתחה את עונת הפרמיירליג הנוכחית בקול ענות חלושה עם שני הפסדים מביכים (מבחינת האוהדים – משפילים) לקבוצות קטנות ממנה בהרבה. הפסד 2–0 לברייטון והפסד 4–0 לברנטפורד. מדובר בקבוצות שבוודאות לא אמורות להביס קבוצה בסדר גודל של מנצ’סטר.

בעת רכישת הקבוצה היה שווייה 800 לירות שטרלינג, אבל משפחת גלזר הוציאה מכיסה 270 מיליון והשאר – הלוואות. מאז הרכישה, שאבה המשפחה מהמועדון והכניסה לכיסה יותר מ- 1.5 מיליארד ליש”ט. כלומר, העסקה הוכיחה את עצמה בגדול. מבחינת המשפחה. רק חבל שעל הדרך, זה הורס את הקבוצה

אוהדי הקבוצה מתבוססים, בהתאם, בביטויי זעם, תסכול ומחאה פרועים, והמחאה רק הולכת מתגברת. ההפגנות של אוהדי היונייטד היו לשם דבר. גלים של צעדות ענק, והתפרעויות שהגיעו בשנת 2021 אף לידי ביטול משחק מתוכנן מול ליברפול.

מעבר ליכולת החלשה יחסית שהציגה, כאמור, היונייטד על המגרש, המשחק האחרון עם ליברפול (החודש) התקיים בצל חרושת שמועות על מכירתה המתוכננת (של מנצ’סטר יונייטד) ומחאות–ענק מתוכננות של אוהדיה כנגד בעלי הקבוצה, ג’ואל ואברם גלזר, שני אחים מיליארדרים יהודים–אמריקאים שמחזיקים בבעלות הפרטית על הקבוצה. השניים, אין דרך מעודנת לומר זאת, שנואים עד מוות על האוהדים, שמייחלים לעזיבתם את המועדון, וחלקם אף מייחלים ומאחלים להם גם דברים הרבה יותר גרועים לרבות מיתות משונות.

בטרם נתפנה לעסוק בשאלה מה בעצם גרם להתדרדרותה של הקבוצה וכיצד מערכת היחסים בין האוהדים ובעלי הקבוצה הגיעה לכזה שפל, יש לציין שהמחאה סביב המשחק האחרון מול ליברפול לא היתה הראשונה או הגדולה ביותר.

מסע הזעם של אוהדי השדים האדומים כנגד הגלזרים החל ב–2005, לפני 17 שנים, בעצם ממש עם הודעת המשפחה היהודית על קבלת השליטה במועדון. לפי הגרדיאן הבריטי, ב-9 בפברואר, 2005, יותר מ–400 אוהדי מנצ’סטר יונייטד התאספו מחוץ לאיצטדיון הקבוצה, “אולד טראפורד” במחאה קולנית כנגד אב המשפחה, המיליארדר מלקולם גלזר בעקבות פרסום הרכישה. בין הקריאות והצעקות ניתן היה לשמוע גם שירי נאצה קיצוניים וקשים בנוסח: “…הוא הולך למות, מלקולם גלזר הולך למות. איך נהרוג אותו, אני לא יודע. נחתוך אותו מכף רגל ועד ראש”. שני אוהדים נעצרו במהלך פיזור ההפגנה.

מלקולם גלזר, איש עסקים ומיליארדר אמריקאי–יהודי (אביהם של שני האחים) השלים בשבוע ההוא את רכישתה של מנצ’סטר יונייטד לפי שווי של 800 מיליון לירות שטרלינג. בכך הוא הפך אותה מחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לחברה פרטית. מכאן ניתן היה אולי להסיק כי מדובר בחברה שבעליה רכשו אותה בכספם והם האחראים למימון כל פעילותה, אך לא כך היה הדבר אצל הגלזרים. תהליך הרכישה של המועדון התבצע באופן חסר תקדים בתחום, באמצעות כלי פיננסי מתוחכם המכונה “רכישה ממונפת” (באנגלית: “Leveraged Buyout”, או בקיצור “LTO”), בו השתמשו הגלזרים פעמים רבות בשנות ה–80 וה–90. מדובר בעצם ברכישה של השליטה בחברה תוך שימוש מוגבל באמצעיו העצמיים של הרוכש, והתבססות בעיקר על הון זר, קרי באמצעות נטילת הלוואה. במילים פשוטות: משפחת גלזר לא רכשה את יונייטד מכיסה באמצעות ממונה העצמי, אלא באמצעות הון רב שגייסה מהלוואות.

אחת המחאות הזכורות ביותר התרחשה בחודש מאי 2021 , גם היא לפני משחק העונה נגד ליברפול. זמן קצר לפני שריקת הפתיחה, אבוקות בוערות נזרקו לכר הדשא ומאות אוהדי מנצ’סטר יונייטד פרצו למגרש, תוך הפרה בוטה של חוקי הליגה וכללי האיצטדיון. בעקבות זאת, המשחק לא קוים ונדחה בכמה חודשים

המשמעות הכלכלית והמורלית מבחינת מועדון הפאר האנגלי היתה קטלנית. סוג של עסק כשר אבל מסריח; מדובר במועדון שהתקיים בצורה עצמאית מכובדת ביותר והיה נקי מחובות במשך לא פחות מ- 75 שנה ברציפות. לפתע מצאו עצמם שקועים בחובות עתק של מאות מיליוני פאונדים, ממש בן ליל. כדי לסבר את האוזן, די אם נאמר שבנקודה מסוימת, רק הריבית שהוטלה על המועדון בעקבות ההלוואות הללו הגיעה ל–60 מיליון פאונד בשנה.

נטילת הלוואות גדולות כל כך וצבירת חובות בסדר גודל כזה נחשבים מהלך מאוד מסוכן בעולם הכדורגל. זוהי עננה שמרחפת כל העת מעל הקבוצה ומעיבה על אופן תפקודה. ברור לכל כי קבוצה ששרויה בחובות כבדים ולא מצליחה לשלם אותם בתוך זמן סביר עלולה לרדת לחלוטין מנכסיה, לסבול מפגיעה ביכולת המקצועית שלה וזו עלולה בתורה להביא לירידת ליגה ולפגיעה נוספת בהכנסותיה. את זה הבינו היטב מהיום הראשון המאמנים, השחקנים, והאוהדים של הקבוצה. זרע הפורענות נטמן והתפתח למערכת יחסים עכורה, חשדנית, וכעוסה בין הבעלים למועדון. מה גם שבפועל, הדבר היחיד שמנע ממנצ’סטר יונייטד לקרוס תחת החובות האדירים הללו הוא ההצלחה המסחרית הכבירה של הפרמיירליג. הצלחה שהתבטאה בהסכמי זכויות לשידור בסכומים חסרי תקדים שהכניסו לקבוצות הליגה הון עתק. וכמובן, המשך ההצלחה המקצועית של הקבוצה המופלאה עצמה.

האוהדים הסוערים של היונייטד הם לא פראיירים. הם עקבו אחרי כל בדל מידע שפורסם בתקשורת הכתובה והאלקטרונית והשנאה שלהם לשני האחים היהודים העשירים רק הלכה וגדלה. בשדה הסיקור התקשורתי העולמי והארצי של הספורט החלו כתבים ופרשנים לעסוק בחיבורים שבין אופן ההתנהלות השערורייתי של משפחת גלזר לבין הנפילה ההדרגתית הכואבת של האדומים. גם אצלנו, בישראל. “מנצ’סטר יונייטד מתפקדת מצוין – כמקור רווח למשפחת גלזר”, כותרת שהופיעה ב”כלכליסט” השנה. לדברי העיתון, בעת רכישת הקבוצה היה שווייה 800 לירות שטרלינג, אבל משפחת גלזר הוציאה מכיסה 270 מיליון והשאר – הלוואות. מאז הרכישה, שאבה המשפחה מהמועדון והכניסה לכיסה יותר מ-1.5 מיליארד ליש”ט. כלומר, העסקה הוכיחה את עצמה בגדול. מבחינת המשפחה. רק חבל שעל הדרך, זה הורס את הקבוצה.

אחד הפרשנים הבכירים ברשת “סקיי ספורט פרמיירליג”, קאווה סולקול (Kaveh Solhekol) ניתח את מצבה של יונייטד כך: “אי אפשר להתעלם מעניין הבעלות על הקבוצה. תחת ההנהלה הנוכחית, המצב (הרע) של המועדון הולך להישאר כך. הדרך בה הם קנו את המועדון והדרך בה הם הכניסו את המועדון לחובות שהמועדון צריך לשלם גורמים לכך שהמועדון ימשיך לפגר אחרי מועדונים שמנוהלים טוב יותר. מועדונים אחרים ברמתה של יונייטד הם מועדונים בהם הבעלים מכניסים כסף לתוך המועדון, לא רק מוציאים את הכסף החוצה ממנו.”

גם גארי נוויל, פרשן רשת סקיי ואגדת עבר של הקבוצה, אשר זכה ב–16 תארים כששיחק במדיה, לא יכול היה להתעלם מהאחריות של הגלזרים למצב המועדון לאחר שיונייטד הפסידה 4–0 לברנטפורד הקטנה לפני כשבועיים ואמר כי: “זה מועדון כדורגל נהדר ואני לא יכול להיות יותר גאה לתמוך בו, אבל ברגעים נואשים שכאלה מרגיש שאין שום הנהגה. אי אפשר כבר להאשים שחקן ספציפי או את המאמן, חייבים להסתכל על ראש הפירמידה. בימים הקרובים השחקנים והצוות המקצועי יספגו ביקורת קשה, אבל יש משפחה אי שם באמריקה שמאפשרת לעובדים שלה לספוג את כל הביקורת במקומם. זה בלתי נסלח.”

מנצ’סטר יונייטד היא אחת מקבוצות הכדורגל האהודות ביותר בעולם. מה שקורה בקבוצה הזאת מעניין ומסעיר מיליונים רבים של אוהדים בריטיים וגם מרחבי העולם. פתיחת העונה העגומה הציבה את השדים האדומים במקומות נמוכים, אפילו ביחס להתדרדרות המועדון בשנים האחרונות. לראשונה מזה 30 שנה, מוקם המועדון במקום ה–20 והאחרון בליגה, ומאמנה הטרי, אריק טן האך, הפך להיות המאמן הראשון של מנצ’סטר יונייטד בעידן המודרני שמפסיד את שני משחקיו הראשונים. כבוד מפוקפק.

למי שמתבונן על הנעשה מבחוץ, קשה אולי להבין למה האוהדים תוקפים באופן כזה קיצוני את בעלי הקבוצה. בכל זאת, מאז שהגלזרים הפכו לבעליה, מנצ’סטר יונייטד זכתה בעוד כמה תארים ושכר השחקנים בקבוצה הוא הגבוה בליגה, יותר מקבוצות שנמצאות בבעלותם של שייחים ואוליגרכים. אבל כשחוזרים לאחור, לתחילת שנות האלפיים, אל השנה שבה נמכרה הקבוצה למשפחת גלזר, מגלים שהאדומים ממנצ’סטר היו במצב מצוין. תחת הנהגת המאמן האגדי שלה, סר אלכס פרגוסון, הקבוצה זכתה בעשור האחרון באליפות אירופה היסטורית ואף שלטה בזירה האנגלית עם 7 אליפויות אנגליה ו–4 גביעים מקומיים. ואז, בעלי השליטה במועדון, שני אנשי העסקים, ג’ון מגנייר וג’יי פי מקמאנוס, שהחזיקו בכמעט 29% ממניות הקבוצה, החליטו שהגיע הזמן למכור את מניותיהם בעקבות סכסוכים פנימיים בקרב מחזיקי המניות ובקרב ההנהלה. בשנים הראשונות שלאחר הרכישה, הקבוצה המשיכה לנצח. תחת שרביטו של המאמן המופלא פרגוסון, שאימן אותה עוד מאמצע שנות ה–80 והוביל אותה לזכייה בכל התארים האפשריים, השדים האדומים הוסיפו לארון התארים שלהם עוד 5 אליפויות אנגליה, 3 גביעים מקומיים ואליפות אירופה נוספת.

ההצלחות הללו הביאו להכנסות של סכומים דמיוניים. ב–2016 המועדון הודיע על היותו המועדון האנגלי הראשון שהכניס מעל חצי מיליארד פאונד בשנה אחת ואף הכריזו על רווחים בגובה 68 מיליון פאונד. אבל גם ההצלחה הכבירה תחת פרגוסון האגדי, כמו כל דבר אחר בחיים, לא המשיכה לנצח. ההתדרדרות המקצועית של המועדון החלה לפני כעשור, בשנת 2013, עם פרישתו של פרגוסון כמאמן המעוטר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי. הקבוצה, שב–2014 עברה לשליטתם של ג’ואל ואברהם גלזר, עם פטירת אביהם, לא הצליחה לשחזר את ההישגים האדירים שהיו לה בעשורים הקודמים תחת המאמן הסקוטי.

והשנה? יונייטד כבר הגיעה לשפל חסר תקדים. אבל הבעיות של קבוצת הפאר האנגלית ממש לא התחילו ב- 2022 עם טן האך. ישנם הטוענים כי הכישלונות של העשור האחרון נגרמו בעיקר בגלל רכישת שחקנים לא טובים מספיק או מאמנים שלא עמדו בציפיות. עם זאת, כידוע, האחריות על כישלונות והצלחות של כל קבוצה מונחת לפני הכל על כתפי הבעלים. הם אלה שנדרשים לאשר כל רכישה, כל מינוי של איש צוות וכל השקעה בתשתיות הקבוצה, לרבות האצטדיון ומתחם האימונים. לכן, רשמית, האחראים לנפילתה של שיאנית הזכיות בליגה האנגלית, עם 20 אליפויות עד 2013 ו–0 אליפויות מאז, הם הגלזרים.

תחת ניהולם, הקבוצה החליפה לא פחות משמונה מאמנים בעשר השנים האחרונות ולא הצליחה לזכות באליפות אנגליה אפילו פעם אחת, ובטח שלא באליפות אירופה. התוצאות על המגרש היו מאכזבות והכדורגל שהקבוצה הציגה לעיתים קרובות היה חסר מעוף ולא נעים לצפייה. חלק מהמאמנים והשחקנים התאכזבו כשלא קיבלו את הקרדיט שהגיע להם, ולראיה דווקא הצליחו במקומות אחרים לאחר שפוטרו מיונייטד. לדוגמה, דיוויד מויס האנגלי, שהוכרז כיורשו הספורטיבי של פרגוסון וחתם ב–2013 על חוזה יוקרתי ל–6 שנים. מויס אימן במנצ’סטר עונה אחת מלאה בלבד עד שפוטר והחל לקבל פיצויים מהמועדון בעבור חמש השנים הנותרות. אלא שכיום, מויס זוכה לשבחים רבים על היכולת המרשימה של קבוצתו הנוכחית, ווסטהאם יונייטד, מהשנים האחרונות.

היונייטד כורעת תחת נטל החובות האדירים שאליהם הכניסו אותה הגלזרים, והנטל לעמוד בהם מתחלק בין המועדון עצמו לבין חברת ההשקעות “Red Football” שהקימו הבעלים כדי להשלים את הרכישה. כך נוצר מצב אבסורדי למדי שבו המועדון משלם את השכר הגבוה ביותר בליגה היקרה בעולם מבלי לזכות בשום תואר משמעותי כבר כעשור, ובמקביל, החוב שבו הוא שרוי, שהגיע לשיא של 700 מיליון פאונד ב–2010, עומד על 495.7 מיליון פאונד בהתאם לדוחות הפיננסיים האחרונים.

ההפגנות של האוהדים העצבניים מלוות, אם כן, את הקבוצה באשר תלך. הן רוויות קריאות גנאי נגד הגלזרים, ומונפים בהן שלטים עם כיתובים והאשמות כי הם מנצלים את המועדון כ”מכונת מזומנים”. במהלך כל משחקי הקבוצה מאז 2005 אינספור שלטים הונפו באולד טראפורד ובהם מתנוססות סיסמאות כגון “Glazers Out”, “United against Glazers”, ו–”Love United Hate Glazer”.

אחת המחאות הזכורות ביותר התרחשה בחודש מאי 2021, גם היא לפני משחק העונה נגד ליברפול. זמן קצר לפני שריקת הפתיחה, אבוקות בוערות נזרקו לכר הדשא ומאות אוהדי מנצ’סטר יונייטד פרצו למגרש, תוך הפרה בוטה של חוקי הליגה וכללי האיצטדיון. בעקבות זאת, המשחק לא קוים ונדחה בכמה חודשים.

הכעס והמחאה התגברו לאחרונה לאור פרסומים שונים שהופיעו בתקשורת באירופה לפיהם הגלזרים מכרו לא מזמן חלק ממניות המועדון עבור 465 מיליון פאונד ולא השקיעו ולו פאונד בודד לצורך כיסוי החובות של הקבוצה – חובות שהם במו ידיהם יצרו.

כעת, ללא ההצלחה המקצועית שהחזיקה את מנצ’סטר יונייטד מעל המים, ועם חוב עתק שהבעלים לא ממהרים לכסות מכיסם, העתיד של השדים האדומים לוט בערפל. הקבוצה המיתולוגית בצרות. השמועות על מכירת הקבוצה ומחאות האוהדים כנגד ההנהלה, כבר לא מפתיעות אף אחד. בקיץ האחרון, לאחר שמנצ’סטר יונייטד סיימה במקום השישי בסך הכל בליגה האנגלית, עדיין לא חתם במועדון אפילו שחקן אחד שיחזק את עמדת הקישור האחורי החלשה שזקוקה לרענון כבר שנים.

מה צופן העתיד לאימפריה השוקעת של הכדורגל האנגלי ולאחים גלזר? אין לדעת. הלחץ האדיר של האוהדים ואף של המאמן ככל הנראה ישיג את שלו והקבוצה תתחזק בימים הקרובים בעוד שחקן או שניים. כאלה שירימו לזמן מה את רמת הקבוצה ואת המורל הירוד בחדר ההלבשה. עם זאת, די ברור שכל החתמה שתבוא תשמש רק כפלסטר זמני, ולא משהו שיחולל שינוי מהותי. אם הגלזרים חפצים בפתרון ארוך טווח שאינו קשור במכירת הקבוצה, יהיה עליהם להרוויח מחדש את אמון האוהדים לפני הכל, ולפחות כרגע, זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית.

בתגובה למחאות שמסרבות להירגע, אמר המאמן אריק טן האך לתקשורת: “אני לא נמצא במועדון זמן רב כדי להבין את ההקשר המלא, אבל אני יכול להגיד שהבעלים רוצים לנצח ורוצים שהאוהדים יתמכו במועדון”. ככל הנראה, הדברים הללו, שנשמעים נפלא על הנייר, לא שכנעו רבים מאוהדי יונייטד. תסכולם וזעמם הגיעו לשיא חסר תקדים. וכעת הם תובעים מהבעלים חד משמעית לעזוב אחת ולתמיד את הקבוצה.