האם מתקפות הסייבר הבאות מכינות את הקרקע ל–CBDC?

וויטני ווב, סופרת ועיתונאית חוקרת המתמחה בפרשת אפשטיין, שיתפה בריאיון אצל נטלי ברונל, פודקסטרית בעולם הביטקוין, את הבחנתה על ה״ציד״ של הקריפטו והביטקוין שעורכות ממשלות העולם ועל השחרת המוניטין שלהם, כהכנה למטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC).

ווב מביאה טענה ידועה מבית הנשיא ביידן הגורסת ש״ערך הביטקוין הוא המניע המרכזי לפשעי סייבר״. לטענה זו אין הוכחות. הבסיס לה נמצא במסמך מדיניות של הפורום הכלכלי העולמי המציג את תעשיית הקריפטו כאיום, ולכן שואף להשיג אינטרנט מנוטר ונשלט לחלוטין ומערכת פיננסית מנוטרת במלואה. מטרתם המרכזית היא מחיקת פרטיות פיננסית לטובת מימוש ואימוץ מערכת של CBDC, אומרת ווב.

במקביל, דוחף הפורום הכלכלי לקשר את המערכת הפיננסית לתעודת זהות דיגיטלית. אפשר לראות את זה קורה במדינות שונות בעולם; עוד בתקופת אובמה הונפק בארה״ב ״רישיון נהיגה דיגיטלי״; באיחוד האירופי, בבריטניה ובאוסטרליה מואצת בשנתיים האחרונות, מאז הקורונה, היוזמה לתעודת זהות דיגיטלית. חשוב לזכור שזהו נושא יחסית חדש ורגיש כיוון, שבניגוד לנהוג בישראל, במדינות אלה לא היה נהוג עד היום להנפיק ולשאת בקביעות תעודת זהות, ואף לא להירשם בעזרתה לשירותים שונים. בישראל, כאמור, הנוהג קיים והמערכות כבר דיגיטליות – תעודת הזהות והדרכון הפכו בהדרגה ביומטריים והתיק הרפואי שלנו ממוחשב ודיגיטלי – בל נשכח עד כמה התגאה בנימין נתניהו בעובדה זו, שסייעה לו להשיג את העסקה עם חברת פייזר, לרכוש חיסוני קורונה ולהנגיש לחברה את כל המידע הדיגיטלי עלינו.

ווב גם מזכירה שחשוב להסתכל על הנושא מנקודת מבט רחבה יותר, ולהבין שלא רק המדינות מקדמות ויוזמות את הנפקת תעודות הזהות הדיגיטליות; זוהי גם מדיניות של קבוצת הסייבר של הפורום הכלכלי העולמי הנקראת ״שותפות הפורום הכלכלי העולמי נגד פשעי סייבר״ (WEF partnership against cyber crimes). בשותפות זו חברות לא רק רשויות הביון וממשלות ארה״ב ומדינות נוספות, אלא גם חברות השירותים הפיננסיים הגדולות בעולם, כדוגמת פייפאל ומסטרקארד, והבנקים הגדולים בעולם, כדוגמת בנק אוף אמריקה והבנק העולמי. מטרת הקבוצה היא להסיר לחלוטין את הפרטיות מהעולם הפיננסי הדיגיטלי. 

״צריך רק מתקפת סייבר משמעותית אחת כדי להבין שהפרטים האישיים של האזרחים בסכנה, כדי שיתחננו בפני הממשלה שתגן עליהם ברשת ותספק להם אינטרנט בטוח ומאובטח יותר”, אומרת ווב. כפתרון מושלם, ישלפו אז מדינות העולם את המטבע הדיגיטלי כמענה הבטוח שיציל את האזרחים החלשים ממתקפות סייבר עתידיות ויגיש להם אינטרנט ומערכת פיננסית ממשלתית מאובטחת. כאמור, חלק גדול מתרחיש האימים הזה בא לפגוע במטבעות הקריפטו והביטקוין המבוזרים שעליהם קשה לממשלות לשלוט, והם מאיימים עליהן ועל מערכות ה–CBDC הריכוזיות שלהן.

אוסטרליה: מתקפות סייבר קשות

בספטמבר 2022 התקיימה מתקפת סייבר חריגה על חברת התקשורת אופטוס האוסטרלית, שבהן דלפו לרשת פרטים אישיים של כעשרה מיליון אזרחים. חודש אחר מכן התרחשה תקיפת סייבר נוספת על חברת הביטוח מדיבנק פרייבט, ופרטיהם של כעשרה מיליון לקוחות דלפו לרשת. לפי דיווחי התקשורת המרכזית היתה זו מתקפת האקרים רוסיים.

כמתבקש, ההתקפה המלווה בתגובת פאניקה של התקשורת הובילה להצגת הפתרון של הממשלה. הנרטיב שקידמה התקשורת היה – המידע שלך והזהות הדיגיטלית שלך ברשת אינם מוגנים ובטוחים. יש להגן עליהם ולשים אותם בידיים של מבוגר אחראי׳. וכאילו היתה ערוכה לכך, מיד לאחר התקיפות העלתה ממשלת אוסטרליה הילוך בקמפיין לקידום השירות הממשלתי המאובטח והאפליקציה החדשה הנקראים myGov, הכוללים תעודת זהות דיגיטלית וארנק דיגיטלי, שלהם יכולות ביומטריות. ה״גארדיאן״ האנגלי דיווח: “ממשלת אוסטרליה תשתמש ב–myGov כדי לרכז אימות זהות דיגיטלית בעקבות מתקפות הסייבר ודליפת הנתונים״.
״מהלך זה להאצת אימוץ myGov ״הונע גם מחששות ביטחוניים, לאחר שחלק מסוכנויות הממשלה סומנו כמטרה להתקפות של תוכנות כופר ולניסיונות סחיטה”.

השר האוסטרלי ביל שורטן אמר ש”פלטפורמת myGov תגביל את הצורך של ארגונים ושל ספקים בודדים לאסוף ולאחסן נתונים אישיים” – במילים אחרות, נאפשר לממשלה לאסוף ולהחזיק בכל הדאטה ובמקורות השליטה של האזרחים. מה כבר יכול להשתבש?

בנובמבר 2022 דיווחה ממשלת אוסטרליה שסטטוס ההתחסנות לקורונה הוא חלק חשוב משירותו של myGov, שכן בעתיד, אם יחזרו ההגבלות, המידע בנושא יקל על חיי האזרחים המבקשים לטוס, להיכנס לבתי עסק וכו׳. עד למועד הדיווח הצטרפו לשירות כשני מיליון אוסטרליים, והקמפיין ממשיך ביתר שאת גם בימים אלה.

ישראל: תקיפות סייבר כמקור לחרדה?

בישראל נרשמו החודש כמה מתקפות סייבר שביצעו על הדיווחים האקרים איראנים. במסגרת מבצע #opisrael שמתקיים כל שנה סביב 7 באפריל. הם תקפו בנקים, את בנק הדואר, את חברת החשמל, את חברת מקורות ועוד מוסדות. ״כלכליסט״ וכלי תקשורת אחרים הכתירו את התקיפות כהצלחה, הדיווחים עליהן היו נרחבים ואף היסטריים. על אף תוצאות ההתקפות המינוריות והנזקים המעטים שגרמו, הצליחה התקשורת להכניס את הציבור הישראלי לחרדה. 

מתחילת השנה פורסמו בערוצי התקשורת אייטמים רבים על חרדת הציבור ועל הגורמים לה. פרט לחשש מתקיפות סייבר הציבור חרד גם מן המהפכה המשפטית, מריסוק יסודות הדמוקרטיה, מן הקיטוב והמצב הפוליטי, מפיגועים ומן המצב הבטחוני, מסופות ומרעידות אדמה, מרעמים וברקים ועוד. אם בעבר התרגלנו שהנושאים הם האייטמים, היום התקשורת מדווחת בהרחבה גם על החרדה מהם.

העיסוק ההולך וגובר הזה בחרדת הציבור מדליק נורה אדומה ומעלה תהייה – האם יש כוונה תחילה בשימור מפלס חרדה גבוה, תוך עיסוק קבוע בנושאי החרדה והדאגה? ציבור חרד הוא ציבור שקל יותר להתל בו, להפחיד אותו ולגרום לו לציית. גם אם אדם לא חווה חרדה משמעותית או מסוימת, קל להזכיר לו שאנחנו חיים בעידן מפחיד תוך העלאת המודעות שלו לחרדות הציבור, וכך לעורר חרדה גם בו.