בדאבוס ייסדתי את מדינת התאגידים

כבכל שנה התכנסו עשירי העולם בעיירת הסקי הציורית דאבוס בשווייץ, כדי לדון בנושאים שברומה של האג’נדה שלהם – כלכלה, מלחמות, טכנולוגיה ובריאות. חברי “הפורום הכלכלי העולמי” הגיעו לשם במטוסים הפרטיים שלהם, שפולטים יותר פחמן דו חמצני ממה שאדם ממוצע פולט בשנה, נסגרו בעיירה ללא נוכחות עיתונאים שאינם ממומנים על ידם ועשו הרבה עסקים. במקביל הם גם דיברו – והם יודעים לדבר – הרבה מילים מכובסות שנשמעות טוב, אבל מסתירות את הכוונות האמיתיות שלהם. הנה כמה דוגמאות:

מי צריך דמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית

דמוקרטיה ליברלית בסגנון של האליטות היא לא מה שאנחנו באמת חושבים. 2024 תהיה שנה יוצאת דופן, שבה מעל ארבעה מיליארד בני אדם ייצאו להצביע עבור הממשלות והפרלמנטים במדינות שלהם. במהלך הפורום האחרון נחרדו האליטות מהמחשבה, שדונלד טראמפ עלול לנצח בבחירות ולחזור לשלטון; במדינות כמו איטליה, הולנד וארגנטינה כבר נעשו בשנה החולפת מהפכים לצד השמרני-ימני, או לחילופין לצד הליברלי בברזיל.

את ג’ון קרי, צאר האקלים המיליארדר, זה לא ממש הרשים, לפחות למראית עין. לדבריו, אין חשיבות למי שייבחר, כי את היסודות שהונחו בארה”ב בשנים האחרונות לא ניתן יהיה להשיב לאחור. כלומר, הם כבר הציבו את האנשים והמנגנונים שלהם בממסד ויהיה קשה מאוד לנשיא הנבחר לשנות משהו. יחד עם זה, נראה שהנושא בהחלט מדיר שינה מעיני עשירי העולם, שלא הפסיקו לדבר על כך.

כדי להבין מה עשירי העולם באמת חושבים על זכות הבחירה, אפשר פשוט להקשיב לקלאוס שוואב, העומד בראש הפורום ומהלל ללא הפסקה את המשטר הקומוניסטי בסין. שוואב העלה בגלוי את השאלה, האם בעידן של בינה מלאכותית, שיודעת לנתח את בחירתם של האנשים ואת רצון העם, יש בכלל צורך בבחירות, או שעדיף פשוט לתת ל-AI לבחור במקומם. נראה שבחירות ודמוקרטיה הם עניין זמני בהחלט בעיניהן של האליטות.

איך בונים אמון מחדש? על ידי צנזורה כמובן

הפורום הכלכלי העולמי ערך סקר, שאת תוצאותיו ציטטה לא אחרת מנשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין הגרמניה. מהסקר עולה, כי האתגר הגדול ביותר בעולם כרגע הוא לא מלחמה גרעינית, או משבר כלכלי, או מגפה. לדברי המנהיגה, שלמעשה לא נבחרה לתפקידה על ידי אף אזרח באירופה, האתגר הגדול של העולם הוא מיסאינפורמציה ברשתות החברתיות.

האליטות הבינו שהן הגיעו לתקרת הזכוכית ואינן מסוגלות יותר לכפות את האג’נדה שלהן באין מפריע. בשנים האחרונות חבריהן נחשפו לציבור וברחבי הרשת עולים קולות אנטי-ממסדיים לכאורה, כמו טאקר קארלסון או ראסל ברנד, שמאות מיליונים ברחבי העולם מקשיבים לנרטיב שלהם. הם מאמינים בו יותר מאשר לנרטיב הממסדי של קלאוס שוואב, שאותו מקדם למשל נשיא ארה”ב ג’ו ביידן. אין זה מפתיע, אם כן, שהנושא המרכזי בכנס השנה היה “לבנות מחדש את האמון”.

אבל איך מתכוון הפורום לגרום לאנשים בעולם לתמוך באג’נדת האיפוס הגדול שלו? על ידי צנזורה כמובן. במדינות שונות בעולם, כדוגמת ארה”ב, קנדה, אנגליה והאיחוד האירופי כבר מנוסח הנרטיב, שלפיו הפצת מידע כוזב ברשתות שקולה ללא פחות מפעילות טרור. נגד פעולת טרור כבר קיימים מנגנונים הקבועים בחוק, אבל כדי לטפל ולצנזר מידע ברשתות, נראה שאין לאליטות שום רצון לבנות אמון, אלא יותר להכתיב לאזרחים את עתידם ולמנוע מהם להתבטא נגד המדיניות שלהן.

מלחמה זה שלום. שלום זה מלחמה. הכל הפוך

מלחמה פוגעת ביציבות העולם ולכן מנהיגים דיקטטורים מושחתים, כמו פוטין שפתח במלחמה באוקראינה, הם בבחינת מוקצים, למרות שבראיון האחרון עם קארלסון אמר פוטין, כי מי שפתחה במלחמה זאת דווקא ארה”ב, כאשר הפילה ב-2014 את המשטר הנבחר של ויקטור ינוקוביץ’ באופן אלים ומינתה ממשלת צללים מטעמה.

“דה-נאציפיקציה” היא המטרה העליונה של הפלישה לאוקראינה, הודיע פוטין בראיון, בעודו נותן כדוגמה את מחיאות הכפיים הסוערות, שלהן זכה קשיש אוקראיני יוצא דיביזיה נאצית, בעת ביקורו של וולדמיר זלנסקי בפרלמנט הקנדי. יו”ר הפרלמנט התנצל אחר כך על התקרית ואמר כי לא היה מודע לעברו של הקשיש.

והנה עומד מזכ”ל נאט”ו, ינס סטולטנברג, על הבמה בדאבוס ומסביר שכדי לסיים את המלחמה יש רק דרך אחת – להגדיל את משלוחי הנשק לאוקראינה, למרות שחודשיים לאחר פרוץ המלחמה כבר הוסכם על שלום בין הצדדים. אלא שנאט”ו שלחה את ראש ממשלת אנגליה דאז, בוריס ג’ונסון, לזלנסקי כדי שילחץ עליו לסרב להסכם, כי המערב אינו בשל עדיין. מלחמה זה שלום. שלום זה מלחמה. הכל הפוך.

איך ממגרים עוני? בתמורה לצייתנות האזרחים העניים

מילה שחוקה באג’נדה של הפורום היא Inclusion (הכללה) – בעיקר במובן של הנגשת האינטרנט למדינות העולם השלישי. במדינות הללו לרוב האנשים אין חשבונות בנק או גישה לשירותי אינטרנט בסיסיים, ולכן המטרה הנעלה היא לדאוג להתפתחותם כדי למגר את העוני.

אם נשים בצד את העובדה שהאלפיון העליון הוא בעל נכסים השווים לחצי מאוכלוסיית העולם, המונה ארבעה מיליארד בני אדם, הרי שמאחורי הרעיון עומדת התשתית של תעודת הזהות הדיגיטלית. מלכת הולנד, מקסימה סורגייטה סרוטי, אמרה בפה מלא, שבאמצעות תעודות זהות דיגיטליות ניתן יהיה לא רק לאפשר נגישות לשירותי בנקאות, אלא גם רישום לבתי ספר, הוצאת דרכוני חיסונים, או קבלת מענקים מהממשלה. מאוד מזכיר את אפליקציית “דייה” האוקראינית, שבאמצעותה נאלצים אזרחי אוקראינה לקבל קצבאות מן הממשלה שלהם, כמובן אחרי שהוכיחו כי ברשותם דרכון חיסונים בתוקף.

כשבפורום אומרים Inclusion הם מתכוונים להכנסה אוניברסלית בסיסית (UBI) – קצבה בסיסית קבועה לכל אזרח שאינה תלויה בדבר – כמובן בתמורה לצייתנותם של אזרחי העולם העניים.

האפליה המתקנת הפכה למעשה לגזענות

עוד מילה שחוקה באג’נדה היא Diversity (גיוון) – שהוא נדבך חשוב ברצון להגיע לשוויון – והטרנד הפרוגרסיבי המקודם ביתר שאת, שנקרא DE&I (גיוון, שוויון והכללה). הרי אוכלוסיות מוחלשות רבות בעולם הופלו על ידי האדם הלבן במשך מאות שנים, כמו למשל השחורים בארה”ב.

ביקורת רבה הופנתה לאחרונה לאוניברסיטאות המובילות בארה”ב, בעיקר הארוורד, שהנשיאה שלה אולצה להתפטר לאחר שקידמה את האג’נדה הזאת עד לרמה שלא הסכימה לגנות קריאות אנטישמיות נגד יהודים בקמפוסים. התירוץ לפיטורים שלה היו ציטוטים בעבודות הדוקטורט שלה ללא מראי מקום.

המיליארדר היהודי ביל אקמן, בוגר הארוורד, יצא בגלוי נגד מדיניות ה-DE&I בעודו מסביר שהאפליה המתקנת הלגיטימית הפכה למעשה לגזענות – הפעם נגד הלבנים והאסייתים. לטענתו, מלחמה בגזענות באמצעות גזענות היא דבר פסול. זרם גדול בארה”ב החל לתמוך בטענה הזאת, נושא שאמור לעמוד השנה במרכז מערכת הבחירות בארה”ב.

הקפיטליזם החזירי דומה יותר לקומוניזם

האג’נדה דוגלת בשוויון ובמיגור העוני. אחוז אחד מהעולם הם עשירים כקורח ומחזיקים ב-99 אחוז מהנכסים, אבל הם גיבשו תוכנית שלמה כיצד למגר את העוני בעולם. כמובן שמעבר לצביעות, מדובר בתיעוש של מדינות העולם השלישי כדי לקבל ידיים עובדות זולות, כאשר תאגידי הענק המערביים יגזרו את כל הקופון על גבי עניי אפריקה, דרום אמריקה ואסיה.

למעשה המדינות המפותחות, וישראל בתוכם, שייכות לעשירון העליון של המדינות. כאשר מדובר בשוויון, הרי הכוונה בהכרח היא להעביר משאבים מהמדינות המפותחות למדינות המתפתחות, מה שייצור תלות וסעד של מדינות העולם השלישי וידרדר את הכלכלות המובילות בעולם. זאת נוסף על עידן הבינה המלאכותית, שיאתגר באופן חסר תקדים את שוק העבודה, שהרי טכנולוגיות של אוטומציה ורובוטיקה יצמצמו משרות רבות. אפילו מנכ”ל סיילספורס, מארק בניוף תומך הפורום, לגלג על מראיין הפאנל כאשר אמר כי הוא מצפה ליום, שבינה מלאכותית תראיין אותו על הבמה.

בעידן הזה הקפיטליזם רודף הבצע יגרום לכך שכל בני האדם יקבלו קצבאות UBI מהמדינה, באופן שמזכיר הרבה יותר קומוניזם. ואכן מדובר באג’נדות שאינן רחוקות מקומוניזם, או כפי שהגדיר זאת נשיא ארגנטינה הנבחר, חאבייר מילאיי, שנשא נאום ביקורתי באופן יוצא דופן על במת דאבוס, על קולקטיביזם שבהכרח מוביל לעוני. במשך דקות ארוכות הוא שטח את התזה שלו, לפיה ארגנטינה הפכה ממעצמה כלכלית מובילה ועשירה למדינת רווחה ענייה, בשל החדרת ערכים כמו שוויון ורווחה, ויצא בגלוי נגד האג’נדה של הפורום הכלכלי העולמי – אליטה שבחרה את עצמה, לדבריו, וזנחה את עקרונות החירות ל”טובת הכלל”.

חשבתם שהמערב דמוקרטי? תחשבו שוב

כנס שהתקיים חודש לאחר הפורום הכלכלי העולמי נקרא “כנס הממשלה הגלובלית”, ששינה השנה את שמו ל”כנס הממשלות הגלובלי” – יחי ההבדל הקטן. מעולם גלובלי שבו החזון היה להשליט את האו”ם על כל המדינות – כמו האיחוד האירופי – שבו שכבה פקידותית לא נבחרת תשלוט עליהן, העולם הפך לדו-קוטבי, כשבצד אחד המערב בראשות ארה”ב ובצד השני המדינות המתפתחות בראשות סין ורוסיה. הם רוצים שנחשוב כי הצד המערבי הוא דמוקרטי וליברלי, אבל למעשה מדובר בדיקטטורה אוטוריטרית לכל דבר.

למשל, ד”ר טדרוס אדהנום גברייסוס, ראש ארגון הבריאות העולמי (ופושע מלחמה בפנסיה), ממשיך לקדם ביתר שאת את אמנת ה”טיפול במגפות הגלובליות”. הארגון טוען מעל כל במה שהאמנה לא פוגעת בריבונות של המדינות, וזה אפילו כתוב שם במפורש. אבל בפועל כל מדינה שתסכים לקבל את האמנה תהיה כפופה לגחמותיו של תדרוס בכל נקודה בזמן שבה יחליט להכריז על אירוע בריאותי, בין אם בשעת מלחמה או מגפה. האיש שהיה אחראי למוות המוני באתיופיה של אזרחים שלא הצביעו בעד המפלגה שלו יהיה עכשיו מי שיחליט בלעדית עבור כל מדינה שתחתום על האמנה.

אז תאלץ המדינה לתת דין וחשבון לאו”ם, לחוקק חוקים, להקצות משאבים, למלא הוראות ולספק מידע, כפי שנכתב באמנה: “לשתף פעולה או ש…”. ארגון הבריאות העולמי הוא למעשה משרד הבריאות של הממשלה הגלובלית – דמוקרטיה למתקדמים, למרות שלא בחרנו בד”ר תדרוס להיות שר הבריאות שלנו.

לסיכום, דמוקרטיה ללא חופש בחירה, אמון באמצעות צנזורה, שלום באמצעות משלוחי נשק, הכללה באמצעות דיקטטורה דיגיטלית, גיוון באמצעות גזענות הפוכה, שוויון באמצעות קומוניזם, וריבונות תחת ממשלה גלובלית – הכל הפוך על הפוך. ודבר אחד בטוח – כל עוד דבר לא ישתנה ביחסי הכוחות, עשירי העולם ימשיכו להתעשר ואנחנו נהפוך יותר ויותר עניים ונטולי זכויות.