בדאבוס ייסדנו את מדינת העשירים

בשבוע שעבר, כמו מדי שנה, התכנסו בעיירת הסקי הציורית דאבוס שבשוויץ עשירי העולם, מנהיגים פוליטיים, מנהלי קרנות, ומנכ”לי חברות לכנס היוקרתי והנחשב של הפורום הכלכלי העולמי, World Economic Forum. הם משתתפים בהרצאות, פאנלים, מפגשי תעשיה ואירועי צד, ומקיימים פגישות עסקיות שבהן מתגבשים קשרים חשובים, מקודמות יוזמות עסקיות ומנוהלים דיונים ברומו של עולם.

הכנס הזה הוא בלעדי ביותר. הכניסה מותרת רק למוזמנים או למשלמים מאוד ביוקר, ופמליות שלמות שמלוות כל משתתף נותרות לשוטט בעיירה היוקרתית. העיירה דאבוס חיה על הכנס הזה. 40% מההכנסות השנתיות של בעלי העסקים בעיירה מתרקמות במהלך ימי הכנס, וההכנסה לקופת עיירה היא בת עשרות מיליוני יורו.

קיום אירוע שבו בכירי תעשיה מסויימת יושבים בכנס ומדסקסים בפתיחות אסטרטגיות עסקיות ברמה גלובלית, כשנציגי ממשל ומקורות מימון שותפים לדיון, הוא בעייתי ביותר. בפרט כאשר הדיונים מתקיימים בעצם בעת ובעונה אחת בכל התעשיות הקיימות בעולם. אירוע שבו מתחרים עסקיים מתאמים עמדות בדיונים שסגורים לציבור עלול לייצר מראית עין של קרטל כלל עולמי. מעבר לכך שלכל החברות ישנם בעלי מניות משותפים, בדמות קרנות גידור ענקיות, יש טעם לפגם ברמת התיאום הגלובלית שרק גוברת משנה לשנה.

אבל בינתיים, הפורום הכלכלי העולמי רק צובר כוח הולך וגובר. בעשור האחרון הוא עבר מסיוע לתעשייה, לקדם מדיניות לתפקיד היוזם של האג’נדה העולמית. מדובר בגוף לא ממשלתי שמעולם לא עמד לבחירה, ושכל כוחו מהקשרים העסקיים שרקח עם השנים, הארגונים הגלובליים שסייע בהקמתם, ומרשתות האנשים שניבנו בכל מקום על גבי הגלובוס. הארגון קשור לאו”ם, לארגון הבריאות העולמי, לקרן הOpen Society של סורוס, לקרן של ביל ומלינדה גייטס. הוא מחובר לקרנות ההשקעה בלאקרוק וואנגארד שמנהלות כ-20 טריליון דולר ומחזיקות במניות של רוב החברות בעולם, ולחברות הייעוץ המובילות בעולם הבונות את האסטרטגיות לכל הממשלות והחברות.

מייסד הפורום הכלכלי העולמי ב-1971 הוא קלאוס שוואב שעומד בראש הארגון מאז. שוואב חיבר שורה של ספרים, הבולט ביניהם הוא “קוביד-19: האיפוס הגדול”, שבו הוא מפרסם את חזונו של הפורום הכלכלי העולמי לחיים על פני כדור הארץ בעשרות השנים הבאות. מדובר בעתיד דיסטופי שבו שולטת ממשלה גלובלית בכל מדינות העולם, תוך שימוש בטכנולוגיה ובמדיה כדי להגדיל את מידת ציות אזרחי העולם לאג’נדה. על פי חזונו, הכלכלה מתנהלת באופן ריכוזי ותאגידי ואזרחי המדינה נטולי רכוש ומקבלים שירותים מהמדינה והתאגידים בתמורה להכנסה בסיסית אוניברסלית לפי מעמדות באוכלוסיה. אין מדובר בתיאוריית קונספירציה כי אם מדיניות ברורה, כתובה ומוצהרת. הסיבה הרשמית לקידום האג’נדה היא קיימות – לצורך הישרדות כדור הארץ בעולם שבו האוכלוסיה מתפוצצת וגורמת למשבר אקלים שיביא לקץ האנושות, תוך התמודדות עם מגפות, מלחמות, משברי רעב, ואסונות טבע.

בפועל הפורום הכלכלי מחובר לכל הארגונים הגלובליים שמקדמים את אג’נדה 2030 של האו”ם וביחד הם פועלים לשינוי שיטת המשטר בכל העולם, והם עושים זאת באמצעות ניהול האסונות. אף גוף או אדם לא נבחר באופן דמוקרטי, ודרך הפעולה היא קידום אמנות בינלאומיות, השתלטות על אמצעי התקשורת, בניית רשתות מנהיגות שמסתננות לתוך הממשלות (למשל בקנדה – שוואב התגאה שחצי מהפרלמנט הם אנשי הפורום), הפעלת כל האקו-סיסטם למימון וקידום האג’נדה, וארגון כנסים כמו הכנס השנתי בדאבוס.

על מנת לסבר את האוזן, במהלך משבר הקורונה 37 טריליון דולר החליפו ידיים ממעמד הביניים למאיון העליון. אף אחד מהאליטות בפורום הכלכלי העולמי לא הפך עני יותר בעקבות קידום האג’נדה.

בשבוע שעבר התכנס, כאמור, הפורום בדאבוס לכנס השנתי 2022, שנדחה בשלושה חודשים עקב גל האומיקרון של תחילת השנה. הפעם האג’נדה בשיאה.

בדברי הפתיחה התרברב קלאוס שוואב שהפורום הכלכלי העולמי הוא גוף חזק מאד, והאליטות שנמצאות בחדר בכוחן לשנות את העולם ולהשפיע. בנאום אפל במיוחד של ג’ורג’ סורוס הקשיש, המנטור של הפורום הכלכלי העולמי, הוא איים כי במידה שהעולם לא יישר קו עם האג’נדה שלהם זה יהיה סוף האנושות.

בהמשך ראיין שוואב את אלברט בורלא מנכ”ל פייזר שהודיע כי 1.2 מיליארד חיסוני קורונה ייתרמו במחירי עלות ל-50 המדינות הנחשלות ביותר בעולם. בורלא ושוואב שיבחו עצמם על ניהול המגפה והחיסונים, ודאגו לציין שהם פועלים להתכונן למגפות הבאות. ביל גייטס, בתורו, הביע מורת רוח ניכרת ממה שהתרחש במקביל בעצרת ה-75 של ארגון הבריאות העולמי–שם התנגדות כלל עולמית מנעה העברת שינויים בתקנות הבריאות העולמית (שעליהן דיווחנו כאן לפני שבועיים) כהכנה לאמנה גלובלית למוכנות למגפות. “הסחת דעת” קרא ביל גייטס לקריאות נגד הארגון שהוא ממממניו העיקריים, על כך שהוא נוטל את הסמכויות הריבוניות של מדינות דמוקרטיות לעצמו.

סורוס בנאומו רואה אמנם במהלכי רוסיה פגיעה בגלובליזציה, אך ברבים מהנאומים האחרים ניכר היה שהפורום הכלכלי העולמי כמעט נלהב לנצל את המלחמה באוקראינה, משבר הרעב הקרב ובא, והאינפלציה הגואה ברחבי העולם, כדי לבנות את העולם מחדש באופן טוב יותר. טוב יותר למי? ובכן, מן הסתם למי שמתכנסים בדאבוס.

משבר האקלים הוא מוטיב חוזר באג’נדה של הפורום, במקביל לאג’נדה 2030 של האו”ם. עקרונות השקעות ה-ESG מקודמים על ידי בלאקרוק וואנגארד ביתר שאת, ובהם העקרון כי השקעות ייבחנו לא משיקולים כלכליים אלא משיקולי סיכון הגנת הסביבה. אלה היו ממש לשיחת היום. אבל בחדרי חדרים כולם יודעים שמדובר בפוליטיקה המקודמת על ידי בעלים ומנכ”לים של תאגידי ענק מזהמים. מטרתם לצמצם את זכויות האזרח כביכול על מנת לשמר את כדור הארץ. בפועל, כדי לעשות בדיוק את ההפך. מרבית עשירי העולם טסו במטוסיהם הפרטיים לכנס, ולא חסכו בפליטות פחמן דו חמצני באמצעות שימוש בטיסות מסחריות. העיקר שמשבר האקלים הוא מרכז האג’נדה.

דיונים טכנולוגיים תופסים מקום מרכזיים בכנס, בעיקר בכל מה שקשור לפגיעה בפרטיות כדי שהתאגידים יוכלו להשתלט ולנהל אותנו טוב יותר. המעבר לשימוש במטבע דיגיטלי מרכזי וצמצום השימוש במזומן מעסיק מאד את המנהלים הכלכליים. המטרה המוצהרת היא מלחמה בהעלמת הון, וזאת חרף העובדה שמרבית האנשים ו/או החברות המשתתפים בכנס אינם משלמים מסים באופן שוויוני לשאר אזרחי העולם. המטרה האמיתית היא מעקב גלובלי על כל טרנזקצייה ושימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. כך ניתן יהיה לנהל את ההרשאות של כל אזרח לשימוש בכסף הפרטי שלו.

גם פיתוח טכנולוגיה שתדע למדוד את צריכת הפחמן האישית של כל אזרח בעולם כבר מתקדמת מאד. התאגידים והממשלות ימדדו כל פעילות שלנו, כל ק”מ נסיעה ברכב או טיסה במטוס, כל רכישה שנבצע לפי החומרים בהם השתמשנו. יוטלו קנסות על אי מיחזור, מדידת צריכת חשמל, גז ונפט וכדומה. כל אלה ישוקללו לציונים, ואזרחי העולם ידורגו וישלמו מסים בהתאם להתנהגותם.

בדיונים עלו גם טכנולוגיות שמשלבות אדם ומכונה – עוד נושא שנמצא על סדר היום של הפורום. לראשונה דובר על טכנולוגיות 6G שייכנסו לחיינו החל משנת 2030, שבה ינוהל האינטרנט בגרסה מתקדמת יותר, Web 3.0, והמטה-וורס (מיזם המציאות הווירטואלית של צוקרברג) יתפוס חלק מרכזי בחיינו באמצעות מציאות רבודה והולוגרמות.

מעט מאד דובר בכנס על שקיפות תאגידית, על מניעת ניגודי עניינים, על מניעת שחיתות בין גורמים פוליטיים ותאגידיים, על מיסוי תאגידים בגין זיהומים, ועל התרומה האמיתית של קרנות פילנתרופיות לעולם. מעט מאוד, אם בכלל, דובר על אתיקה בשימוש בבינה מלאכותית ושילוב עם ממשקי אדם מכונה, או על אתיקה בהנדסה ביולוגית שתמנע את המגפות הבאות.

ניסיונות של עיתונאים ומשקיפים להציץ מעבר לחלון הראווה של הכנס נתקלו לראשונה בכוח שיטור חדש: משטרת הפורום הכלכלי העולמי. לא משטרת שווייץ, גם לא חברת אבטחה – משטרה של ארגון פרטי, מדינה בתוך מדינה.

מעולם לא בחרנו במנהיגי הפורום הכלכלי העולמי ובעשירי העולם כדי שיקבלו החלטות על חיינו ב-50 השנים הקרובות. מצד אחד ניתן להסכים על הצורך לנהל יותר טוב משברים כמו מגפות ורעב, ולהתכונן לתרחישי קיצון של אסונות טבע. מצד שני יש צורך בדיון נרחב ואמיתי בנוגע לניהול הסיכונים ולחלופות השונות באופן שזכויות הפרט לא ייפגעו. יש להתקין איזונים ובלמים על תאגידים, ממשלות וארגונים כמו הפורום הכלכלי העולמי. אחרת אמון הציבור שהתערער עד מאוד, לעולם לא ישוקם.