ארגון אונסקו מציג: שליטה גלובלית על רשתות חברתיות ועל בחירות במדינות העולם

הידעתם, שאונסקו – UNESCO, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות, פירסם בספטמבר מסמך הנחיות לאופן שבו יש לשלוט ולנהל, גלובלית כמובן, את רשת האינטרנט? לא ידעתם? 

מוזמנים ומוזמנות לקרוא את המסמך המקורי כאן

כצפוי, המסמך המתפרש על פני 54 עמודים מצדיק את קיומו באמרות שפר מתחום זכויות הפרט, חופש הביטוי, זכויות האדם וכיוצ”ב. כי איך אפשר להגביל ולצמצם את כל העקרונות החשובים הללו אם לא באמצעות האדרתם תוך ניכוס שלהם למטרה הפוכה לחלוטין?

זוכרים את “בטוח ויעיל”? להלן גרסת “בטוח ויעיל” של אונסקו לגבי רשת האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט.

מטרת המסמך, כפי שנרשם כבר במבוא היא “טהורה”: “שמירה על חופש הביטוי והזכות למידע תוך כדי התמודדות עם דיסאינפורמציה ומידע מוטעה, דברי שטנה וקנוניה…”  (תרגום חופשי). לשם השגת המטרה הנעלה הזו, החליטה אונסקו להשיק “קווים מנחים לממשל של פלטפורמות דיגיטליות. ההנחיות מתארות מערכת של חובות, אחריות ותפקידים עבור מדינות, פלטפורמות דיגיטליות, ארגונים בין-ממשלתיים, חברה אזרחית, התקשורת, האקדמיה, הקהילה הטכנית ובעלי עניין אחרים לאפשר את הסביבה שבה חופש הביטוי והמידע נמצאים בליבת תהליכי הממשל של פלטפורמות דיגיטליות.“

המסמך מפרט כי בשנת 2023, 60% מאוכלוסיית העולם, או 4.75 מיליארד אנשים משתמשים באינטרנט או במדיה חברתית כפלטפורמות להביע, ליידע ולחפש מקורות להזדהות עימם ולמצוא את עצמם. יש ברחבי המרשתת תועלות, כך על פי אונסקו, אבל קיימות גם סכנות גדולות ובהן “אותן רשתות חברתיות, ששמן מבטיח כל כך הרבה הופכות לעתים קרובות לבועות של בידוד, לפקעות של מידע מוטעה, שלפעמים לטפח תיאוריות קונספירציה ואלימות קיצונית.”

אונסקו ממשיך ו”שומר” עלינו: “אם איננו יכולים עוד להבחין בין בדיה למציאות, בין שקר לאמת, יסודות החברות שלנו מתפוררים. דמוקרטיה, דיאלוג וויכוח – הכל חיוני להתמודד עם אתגרים עכשוויים גדולים – הופך לבלתי אפשרי.”

לכן, לדעת אונסקו, יש לפתח כלים גלובליים ועקביים שאותם יאמצו כל הממשלות על מנת למנוע את חופש המידע באינטרנט וברשתות. הכלים עליהם ממליץ אונסקו, יגבירו “שקיפות רבה יותר של פלטפורמות ושקיפות המימון שלהן, הערכת סיכונים טובה יותר; הקמת רגולטורים עצמאיים; קידום חשיבה ביקורתית; תמיכה בשוויון מגדרי; ומעל לכל, שמירה וחיזוק של חופש הביטוי, מגוון תרבותי וזכויות אדם אחרות. בהסתכלות מעבר למציאות הנוכחית של פלטפורמות דיגיטליות, הטקסט הזה מתייחס גם לאתגרים עתידיים, במיוחד אלו שמציבה הבינה המלאכותית הגנרטיבית”.

ולמה למהר ולפרסם מסמך הנחיות בינלאומי בספטמבר 2023? מדובר בהכנה לפסגת העתיד של האו”ם שתתקיים בספטמבר 2024 שמטרתה “יצירת קוד התנהגות המקדם את שלמות המידע בדיגיטל”. המטרה היא יצירת “ממשל גלובלי של פלטפורמות דיגיטליות” אשר כל המדינות יהיו כפופות לו. חדי אוזן ישמעו בטקסט הדים ל”ממשל הרפואי” שמבקש ארגון הבריאות הבינלאומי להשית באמצעות התיקון לתקנות הבריאות הבינלאומיות ובאמצעות אמנת הפנדמיות. בעניין זה פרסמנו דעתנו בעבר כאן

.אונסקו דואגת גם לטוהר הבחירות במדינות החברות בה. לטענתה של אונסקו, מתפקידה לשמור על טוהר הבחירות ע”י אכיפת כללים בינלאומיים לניטור המידע המופץ ברשתות ובאינטרנט.  לגרסת אונסקו יש להפעיל רגולציה משותפת, מוכתבת כמובן ע”י האו”ם ושלוחותיו. תפקיד הרשויות הציבוריות הרלוונטיות כולל הכרה בתוכנית הרגולציה המשותפת, ביקורת תהליכים ומימון התכנית (אפשר באמצעות היטלים על פלטפורמות). הרגולציה המשותפת צריכה לאפשר הטלת עונשים והשתת קנסות לטובת הרגולטור, המדינה או האו”ם בכל מקרה של הפרה.

 ומי יהיה הגוף הבינלאומי שיאכוף את הרגולציה, העונשים והקנסות בגין ההפרות? רשויות רגולטוריות רשמיות צריכות להיות עצמאיות וחופשיות מהשפעות כלכליות, מלחצים פוליטיים או אחרים. יש לקבוע את הכוח והמנדט שלהן בחוֹק. הן צריכות גם לציית לזכויות אדם בינלאומיות ולקדם סטנדרטים של שוויון בין המינים. למוסדות רגולטוריים רשמיים צריך להיות מספיק מימון ומומחיות כדי למלא את אחריותם ביעילות. מקורות המימון חייבים גם להיות ברור, שקוף ונגיש לכולם, ולא כפוף לשיקול דעת ממשלתי.

מי מתאים לקריטריונים אלה מלבד האו”ם בעצמו? אף אחד אחר כמובן.

מרתקים ביותר הסעיפים במסמך אונסקו העוסקים באמצעים ספציפיים לשמירה ה”יושרה” בבחירות במדינות הדמוקרטיות. אונסקו מבקש לשלוט גם בבחירות ובתוצאותיהן. להלן תרגום חופשי מתוך המסמך: “פלטפורמות דיגיטליות צריכות להכיר בתפקידן בתמיכה במוסדות דמוקרטיים על ידי שמירה על היושרה האלקטורלית. עליהן לקבוע הערכת סיכונים ספציפית

תהליך לשלמות מחזור הבחירות לקראת ובמהלכו אירועי בחירות לאומיים גדולים, בחירות אזוריות משמעותיות או חוקתיות משאלי עם (לדוגמה, לבית המחוקקים או לראש המדינה בנשיאות מערכת).”

אונסקו טרח ואף ניסח מדריך וולונטרי (בינתיים) לאופן שבו על המדינות לנהל את מערכות הבחירות שלהם. המדריך מכונה “בחירות בזמנים דיגיטליים: מדריך לעוסקים בבחירות” של אונסק”ו (2022). קריאת המסמך במלואו אינה מותירה כל מקום לספק. האו”ם, באמצעות שלוחותיו, חותר להגדלת והגברת השליטה במדינות. מדובר בתהליך זוחל, שהתפרץ בעוצמה במגיפה חוצה גבולות שהאמצעים שננקטו נגדה היו תוצר של אותה מגמה בדיוק, והיא הולכת ומתממשת בהיבטים נוספים באמצעות השתלטות זוחלת וכיבוש עמדות השפעה ושליטה על חופש הביטוי ואפילו על האופן שבו ינהלו המדינות את הבחירות בתוך ארצותיהן. ובמסגרת השיח הגלובלי המתהווה, השימוש האובססיבי במילים “חופש הביטוי” ו”חופש הפרט” משמש במובהק לשם הגבלת אותם הערכים בדיוק.

מי ביקש את ה”רפובליקה העממית” של סין ולא קיבל דיקטטורה?