אין‭ ‬לנו‭ ‬בג‭”‬צ

אבל יש לנו בג"פ: בית דין גבוה ששומר על הפרוצדורה, ולאו דווקא על זוטות כמו יושר, חובת מוסר, חובת הגינות, חובה להימנע מפגיעה בזכות האדם לפרטיות או בזכות לחופש

האם בישראל 2022 קיימת ערכאה שיפוטית שאליה יכולים אזרחים מן השורה לפנות כשמנהלי המדינה מתעמרים בהם? האם יש לנו כתובת אמיתית שממנה נתבע וגם נקבל “צדק” במובן המקורי השלם והמלא של המילה? לעניות דעתי, ולמרבה הצער, בג”צ, בית הדין הגבוה לצדק, אינו כזה. נותרנו עם בית משפט לשמירה על כללי הפרוצדורה שהשם הראוי לו יותר הוא בג”פ – בית המשפט הגבוה לפרוצדורה. נשמע לכם בלתי סביר? מוגזם? בואו נעלעל יחד לרגע בהגדרת תפקידו של הבג”צ – בית המשפט הגבוהה לצדק, כפי שהוא מוגדר באתר שלו עצמו…

כבית משפט גבוה לצדק (בג”ץ) דן בית המשפט העליון בעתירות של כל אדם (לא רק אזרחים או תושבים) כנגד גופים ציבוריים ורשויות שלטוניות. במסגרת זו דן בית המשפט העליון, בין היתר, בעניינים הבאים:…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

למה לארץ הכי מסובכת בעולם אין חוקה?

מרגע הקמת המדינה עלה הצורך לחוקק חוקה לישראל, וכמוה השאלה איזו סמכות תינתן לבית המשפט כרשות מאזנת למחוקקי החוקים. ומאז ועד היום, כולם עוסקים בניסיון להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. עכשיו תורו של בג"צ

אירית ינקוביץ מפשטת את השפה המשפטית סביב השאלה החמה ומוצאת את הסיבה לכל מחדל כאן – החיפוף

בליגה של “אפריקנים ובריונים כמו פוטין”

עד לא מזמן נמנעו מוסדות המשפט הבינלאומיים בהאג לפעול נגד מדינות המזוהות עם גוש המערב, גם כשביצעו פשעים ברורים. הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד בכירים בישראל עשויה לרמז שהחמאה כבר לא מרוחה בצד שלנו

עד כה נמנעו מוסדות המשפט בהאג לפעול נגד מדינות המערב. הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד בכירים בישראל עשויה לרמז, שהחמאה כבר לא מרוחה בצד שלנו

כדי לצפות במאמר זה עליך להירשם כמנוי דיגיטלי או כמנוי למגזין. במידה וכבר יש ברשותך מנוי יש להתחבר.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]