אין גבול

הושקעו בו מיליארדים, הוטמעו בו מיטב חידושי הטכנולוגיה הצבאית, ושר הביטחון הבטיח ש"התושבים יכולים לישון בשקט". אבל ב-7 באוקטובר התברר שהפלא הטכנולוגי של גבול רצועת עזה יכול לעצור הכל חוץ משני דברים: טילים - וטנדרים. תחקיר מיוחד ל"בראשית"

מספרים שבתקופת המירוץ לחלל, האמריקאים השקיעו מיליון דולר בפיתוח כלי כתיבה שיעבוד ללא כוח כבידה. הם שכרו את טובי הפיזיקאים והמהנדסים ויצרו עט משוכלל שהדיו בו אינה זקוקה לגרביטציה על מנת לאפשר כתיבה על דף נייר. הרוסים, לעומתם, נתנו לאסטרונאוטים שלהם עיפרון.

האם זה סיפורו של הגבול הכי מוגן בעולם? עמוס בטכנולוגיה מעל ומתחת לקרקע אבל חדיר לכל קשיש עזתי שנשען על מקל הליכה? במידה מסוימת בהחלט כן.

חומת הבטון ביהודה ושומרון

הכותרת לסרטון הרהב של צבא ההגנה הישראלי משנת 2021 שבו נראה ראש מנהלת גבולות ותפר תא”ל ערן אופיר חוגג את סיום בניית הגבול הטכנולוגי היתה מבטיחה – “הושלם המכשול נגד מנהרות בגבול עזה”. והנה ציטוט של ההצהרה:

“במהלך מבצע צוק איתן, הונח לפיתחנו האתגר של בניית קיר תת-קרקעי בעזה כנגד המנהרות. הצעה שהונחה על שולחן הממשלה היתה 22 מיליארד ואמרו בוא תמצא פתרון הגיוני למנהרות שרצות מהרצועה ליישובים פה ולעוטף עזה ובכלל. ואז מצאנו ואמרנו שאנחנו נבנה קיר תת קרקעי. העבודה הייתה לא פשוטה, עברנו 15 סבבי לחימה, ירו עלינו, היו כאן 1,200 עובדים בשיא, שהיינו אחראים לשלומם ולביטחונם כדי ליצור מצב שאנחנו מאפשרים את העבודה כל הזמן הזה. המכשול מורכב מחמישה נדבכים: הנדבך הראשון הוא הקיר התת קרקעי שהוא למעשה מקיף את כל הרצועה כדי למנוע חדירות תת קרקעיות לתוך שטח מדינת ישראל. זה קיר חכם – לא רק מכשול פיזי אלא גם מכשול טכנולוגי. השני זה מכשול עילי שלא מאפשר חדירה מעל הקרקע, מכשול מסיבי מאוד. השלישי זה מערכת המכ”מים והמצלמות שאוחזת בכל השטח. הרביעי זה חדרי המלחמה, הן לגדודים, הן לחטיבות והן לאוגדה.. החמישי זה המכשול הימי שנמשך מאות מטרים לים, עם מערכת נשק שמחוברת לחיל הים ומאפשרת למעשה לנתר כל אפשרות חדירה. אני יכול לבשר לתושבי עוטף עזה – הפרויקט הושלם אחרי 3 שנים וחצי. יש היום מכשול משמעותי – הן קרקעי והן באמצעים מתקדמים שוכבים בקרקע, שלא יאפשרו כניסה למדינת ישראל”.

שר הביטחון ב־2021 בני גנץ הילל ושיבח את הגבול החדש במילים “שולל מחמאס אחת מהיכולות שאותן ניסה לפתח, ומציב קיר ברזל, סנסורים ובטון, בינו לבין תושבי הדרום. הקיר הזה, מעניק תחושת ביטחון אישי שתאפשר לאזור היפה הזה להמשיך לצמוח. שגרת החיים פה, היא הניצחון שלנו, והיא האויב הגדול ביותר של ארגוני הטרור”.

לפני שנעמיק בסיפורו של הגבול, ניגע לרגע בשאלת ההגנה על הישובים בנגב המערבי.

במשך שנים סבלו הישובים הללו ממעשי אלימות, גניבות, פריצות וכד’. הרקע היה גם פלילי וגם ביטחוני. הנושא נדון בהרחבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. פרוטוקול הדיון מיום 21/10/2015 שכותרתו “חיזוק בטחון הפנים בישוב מרחבים ובישובי עוטף עזה” מגלה מי היה הפוליטיקאי שלקח על עצמו את המשימה למגן את ישובי הנגב המערבי. וכך פתח יו”ר הועדה חבר הכנסת דוד אמסלם את הישיבה: “בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא חיזוק בטחון הפנים בישוב מרחבים ובישובי עוטף עזה. קיבלתי פנייה משי ומערן בנושא הזה, גם עשיתי שם סיור אצלם והייתי מבקש להעביר להם את זכות הדיבור ואחרי זה נשמע את יורם ונסכם מה שנסכם.”

וכך סיכם חבר הכנסת אמסלם את אותה הישיבה: “אז בוא נסכם. אין בעיה. אני הרי לא מצוי שם. אני מציע שגם עידן ושי יישבו עם יורם, תשבו ותכינו לי איזה מסמך שאיתו אני אוכל להתקדם ואז אני אשחרר את המשטרה מהאירוע הזה, ואנחנו ניכנס מול הדרג הפוליטי יותר, היותר טכני, יותר כסף. הרי בסוף אנחנו נצטרך לדבר על כסף. זה מה שבשורה האחרונה אני מבין שיכול לפתור את העניין. אז בואו תשבו עם יורם, תסכמו, תביאו לי איזה מסמך כזה ואני אתחיל לגלגל את זה הלאה, אתכם ביחד, כדי לייצר להם תקציבים יותר גדולים לנושאים האלה. הרי בסופו של דבר התקציבים יוכנו אצלנו הרי. זה כל הרעיון. לדעתי הם לא צריכים להיות בישיבה אצל המשטרה. וככה נתקדם עם זה, בסדר?”

עם כל הכבוד לחבר הכנסת דודי אמסלם דוקא יש בעיה. מה קרה בפועל בעניין הזה? מה שקרה הוא 7 באוקטובר 2023. 8 שנים אחרי הישיבה הזו, הישובים לא היו ממוגנים ופורעי עזה נכנסו אליהם בזרם אלים.

גנץ: “הקיר מעניק תחושת ביטחון שתאפשר לאזור היפה הזה להמשיך לצמוח”

לאחר שמבצע צוק איתן הסתיים, הגו טובי המוחות במשרד הביטחון את הרעיון החשוב, להקים גבול בין ישראל לרצועת עזה שיהיה בלתי חדיר, בעיקר למנהרות. איום המנהרות הדיר שינה מעיני רבים וגם מעיניה של חברת הכנסת קארין אלהרר.

שאלת המכשול הבלתי חדיר, הטכנולוגי, הקסום שאמור לקום על הגבול עם רצועת עזה, נידונה רבות בישיבות וועדות הכנסת. אפשר לקרוא לסיפור הזה “גילגולו של גבול”.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשותה של חברת הכנסת קארין אלהרר התכנסה ביום 9 בנובמבר 2015 ודנה בשאלה: “בנושא הקמת מכשול גדר הגבול עם רצועת עזה ומניעת ארועי חדירה.” יושבת ראש הוועדה רצתה להבין למה לא בונים מכשול רציני בגבול עם עזה. פרוטוקול הדיון הזה אינו מומלץ לבעלי לב חלש או בעיות שינה. להלן קטעים נבחרים:

חברת הכנסת אלהרר: “הדבר המשמעותי שאבקש לדון בו היום הוא שהלכה למעשה מדינת ישראל, אני לא רוצה להגיד אמירות חמורות אבל להבנתי, היא מפקירה את האזרחים שלה, את האזרחים שגרים בעוטף עזה. באופן שיטתי ולאורך שנים מאז הפינוי, ההתנתקות אין גדר משוכללת שככה נמצאת מסביב למקום. בסוף מבצע צוק איתן באוגוסט שנה שעברה להבנתי, יתקנו אותי הגורמים המקצועיים אם הם יודעים אחרת, הייתה הסכמה רבתית כולל של צה”ל, כולל של ראש הממשלה שיש לבנות מכשול משמעותי שיפריד בין רצועת עזה לבין יישובי עוטף עזה. הגדר שקיימת היום, אליבא גם הגורמים המקצועיים, לא מספקת ומאפשרת עדיין חדירות של מחבלים. מאז “צוק איתן” חדרו מעל 300 מחבלים על פי הנתונים שהתפרסמו. בכל יום שישי יש הפגנות ליד הגדר שלא חסר בכלל כדי שיהפכו ביום מן הימים לאירוע רב-נפגעים. למרות הבטחות הממשלה והצבא שניתנו ליישובי העוטף, לאזרחי העוטף, היום כשאנו למעלה משנה אחרי “צוק איתן”, ואני לא יודעת כמה לפני המבצע הבא, טרם נבנתה הגדר”.

קארין אלהרר: “ישראל מפקירה את האזרחים שלה”

וכך משיב סא”ל יוסי כהן, ראש זירת דרום בחטיבת המבצעים (אמ”צ-רז”ר דרום, צה”ל. כך כתוב בפרוטוקול): “יש לצה”ל תכנית מפורטת מאוד שנקראת “תכנית זוהר דרומי” שמדברת על מענה משודרג, משופר על כלל מרכיבי המכשול והאיום. תכנית מפורטת שניתן להציג אותה ברמת הסיווג הנדרשת וניתן להגיע ליישום והמימוש שלה באופן מיידי. זו תכנית שהתקיימה עליה חשיבה רבה ואושרה על ידי כלל הגורמים בצה”ל. כפי שציינתי היא נותנת מענה לכלל האיומים וגם לאיומים הקיימים וגם איומים עתידיים.” ובהמשך חבר הכנסת חיים ילין מיש עתיד, משווה ומעלה: “אני אומר שיש תכנית. אני אומר לך ‘תכנית גאונית’. אני אומר לך את זה לא כאיש צבא אלא כאזרח״

וככה זה ממשיך…

“היו”ר קארין אלהרר:

תגיד לי, באמת אני שואלת אותך כאזרחית מדינת ישראל, מאיפה העוז הזה לבוא להגיד: ‘הוצגו ברמה הרעיונית’. כל כך הרבה זמן מאז שעברנו את “צוק איתן”. אני לא יודעת מתי יהיה המבצע הבא, אבל באמת יש אזרחים שיושבים בבית, יש להם ילדים והם מפחדים שיכנסו אליהם הביתה. מה, אין לנו אחריות?

ינון בן צור (רח”ט – שזה ראש חטיבת טכנולוגיות ומיזמים ביטחוניים באגף הביטחון במל”ל, משרד ראש הממשלה):

דודי אמסלם: “אז בואו נסכם: אין בעיה”

יש לנו אחריות ואנחנו עושים וראש הממשלה והקבינט דנים בזה יום-יום יחד – – –

היו”ר קארין אלהרר:

אז די לדון. הגיע הזמן לעשות.

ינון בן צור:

ועושים את כל המהלכים הנדרשים על מנת לשמור על ביטחון התושבים. לא מזניחים את ביטחון התושבים. בנושא של האמצעים והמכשול שצריך, אני לא יכול לדבר ואי אפשר לפתוח כמו שאמרו – – –

היו”ר קארין אלהרר:

אני לא ביקשתי שתפתחו מה יש בתוך המכשול, אני רוצה להבין איפה זה נופל. אם יושב כאן נציג משרד האוצר ואומר לי: ‘לא ראיתי, לא שמעתי על בקשה לתקצוב’. משהו לא עובד בסדר.

ינון בן צור:

ברגע שתהייה תכנית מגובשת ותגמר עבודת המטה – – –

היו”ר קארין אלהרר:

של מי? עבודת מטה של מי?

ינון בן צור:

עבודת המטה של צה”ל ושל משרד הביטחון – – –

היו”ר קארין אלהרר:

הם סיימו. הרגע אמרו. סיימתם את עבודת המטה שלכם?

יוסי כהן:

צה”ל גיבש את התכנית והציג אותה בפני כל מי שהיה צריך.

חיים ילין (יש עתיד):

גם הרמטכ”ל היה שם ואישר אותה.

היו”ר קארין אלהרר:

מבחינתכם זה עניין סגור, אתם מחכים רק להפעלה, נכון?

יוסי כהן:

כן.

אז מה היה לנו? תוכנית קסמים לגיבוש מכשול קסמים, טכנולוגי, יעיל, מדהים וסודי, שנדונה במשרד ראש הממשלה (נתניהו), יש לה שם סקסי במיוחד – “זוהר דרומי”, היפוך יוצרות (לעומת הזוהר הצפוני) ומלא טכנולוגיה.

על התוכניות “מרחק בטוח” ו”מלון אורחים” שמעתם? גם אני לא, עד שהתחלתי לחטט. יש כאלה תוכניות, שנהגו על ידי טובי המוחות בצה”ל ובכנסת. ביום 8/12/2021 נדונו התוכניות בוועדת המשנה לענייני העורף. גדר הגבול הגאונית כבר עמדה על תילה ולכן ישיבת הוועדה נפתחה בהצהרה משמחת ומרוממת לבב:

 היו”ר נירה שפק: אני אומר כמה דברים לפתיח, לפני שנכנס לנושא, רם. אז ראשית, היום, מי ששמע בבוקר, הוכרז בכל המדיות על השלמת המכשול בגבול רצועת עזה. כולם חוגגים, ואני מברכת את כל העוסקים במלאכה, שאני מלווה וחיה, ממקום ממגוריי בקיבוץ כפר עזה, את התקדמות המכשול. זה מאוד חשוב. למי שזוכר את מה שקרה לפני צוק איתן, זה התחיל באשכול, במנהרה – התושבים באזור נירים, עין השלושה – שהתגלתה בשטח תוך כדי עבודה חקלאית, והשבר באמון שהיה בנושא, כמה שאומרים וכמה משבחים אותנו. אז המכשול הזה הוא מכשול מהותי ורציני בשמירה על הביטחון ותחושת הביטחון של האזרחים, אבל לא די בזה. אני מזכירה שהאיום הזה הוסר בשלב זה. ואני אומרת בשלב זה, כי אנחנו לא יודעים לאן זה יתקדם. וכרגע יש לנו את כל נושא הקרקע מסודר. אבל זה לא רק. קודם כל, כי יש גם איום בצפון. אנחנו צריכים להמשיך וללוות, ולא רק לחגוג, ולראות איך מתקדמים עם זה הלאה. “

משרד הביטחון לא הסתיר מהתקשורת את תוכניות הגבול, הפוך. מטרת הפרסום הגלוי למבנהו ומרכיביו של הגבול החדש היתה “פסיכולוגית”. כלפי עזה – שיזהרו מלעשות צעדים לא הגיוניים, וכלפי תושבי העוטף, שיחושו מוגנים ושמורים. ולכן לא קשה להבין מה נבנה שם, הכל פורסם בגלוי.

צה”ל פרסם, שהגדר העילית תיבנה מרשת פלדה בגובה של שישה מטרים מעל האדמה, והגדר התת קרקעית תיבנה מבטון יצוק לעומק 60 מטר בתוך האדמה. את בניית הגבול החכם ביצעו כ-1,200 פועלים זרים. איזה תחקיר ביטחוני הם עברו אם בכלל? כנראה שלא עברו שום תחקיר. העיקר שידעו לערבב בטון ולצקת עמודים.

הגבול הישן נותר על כנו. מצידו המזרחי הוקמה הגדר המסיבית החדשה, דומה לזו שהוקמה בגבול ישראל־מצרים. בין הגדר הישנה לגדר החדשה הוקמו סוללות עפר שיאפשרו לצה”ל למקם שם טנקים, וכן נסללו צירי תנועה לשם עריכת סיורים גם ממערב לגדר החדשה. גם בצידה המזרחי של הגדר החדשה נסללו דרכי תנועה, לצורך תנועת הכוחות ותחזוקת הגדר.

מתחת לגדר בעומק האדמה, הוקמה חומת בטון תת־קרקעית המכונה קב”א – קיר בטון אינדיקטיבי. קיר הבטון נבנה לעומק של כ 60 מטרים, וכלל גם חיישנים שנועדו לספק התרעה לכוחות המפקחים על כך בעת ההתקרבות אליו. 

הגבול הכי טכנולוגי בעולם

הפרויקט כלל גם הקמת חמ”לים באזור שיסייעו לנטר את השטח, ומהם יופעלו עמדות מערכות האש “רואה־יורה”, המאפשרות לתצפיתניות הצופות 24/7 בגדר לפתוח באש מעמדת ירי, הממוקמת על תורן בקו הגבול. גם בשטח הימי בגבול שבין עזה לישראל הוקמה גדר ימית למניעת חדירה מכיוון זה.

לפני הירידה לפרטים, עוד אזהרה שאיש לא הקשיב לה. ביום 18/3/2018 פירסם יוסי לנגוצקי בעיתון הארץ את הדברים הבאים:

“ההפתעה מהשבוע שעבר, אינה צריכה להפתיע איש. הלוא מדובר באויב חכם ויצירתי, הנחוש לנטרל את היכולות הטכנולוגיות המרשימות של ישראל. זהו סדר העולם. צד א’ מפתח אמצעי הגנה, שמאלץ את יריבו להמציא פתרון שינטרל את ההישג, וחוזר חלילה.

יוסי לנגוצקי: “מבצע סרק להרגעת המצפון”

להערכתי, ההטעיה היתה מעין ניסוי כלים של חמאס. זאת היתה קריאת השכמה, שאינה מאפשרת שלא להביע דאגה עמוקה מהכישלון הצפוי למכשול התת־קרקעי, המצוי בשלבי הקמה מתקדמים לאורך הגבול בין ישראל לרצועת עזה.

…חוששני שגם אם המכשול התת־קרקעי יקשה על חמאס לפרק זמן מסוים, גורלו יהיה כגורלם המכאיב של אותם מחסומים בלתי חדירים לכאורה.

ההיגיון והשכל הישר מחייבים אותנו להניח כי חמאס יעשה מאמץ עליון לנטרל את המכשול, ואף יצליח בכך בסופו של דבר. ייתכן שייאלץ לפעול בתוך מי התהום, או שיעקר את אמינות המערכת שמקימה ישראל בסדרה של הטעיות, וייתכן כמובן שינקוט שיטות אחרות. חברי ומורי תת אלוף יואל בן־פורת ז”ל כינה מבצעים כמו בניית המכשול התת־קרקעי מסל”מ, קרי: מבצע סרק להרגעת המצפון”.

נבואה או מושכלה היסטורית? גם וגם.

אז מה היה לנו בסך הכל? 7 מרכיבים שאמורים לעצור את פורעי עזה מלהכנס לישראל:

חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית בעומק 60 מטר עם טכנולוגיה שיכולה להתריע על חפירת מנהרה או שינויים בקרקע.

מכשול עילי הכולל גדר-רשת מפלדה בגובה של יותר מ-6 מטרים ומכשול שעשוי מבטונדות.

מכשול ימי הכולל אמצעים לניטור חדירות מהים ומערכת נשק נשלטת מרחוק בתוך הים.

מערך מכ”מים ומצלמות לצפייה ולניטור השטח.

חדרי לחימה ברמת הגדודים, החטיבות והאוגדות בהם תצפיתניות המופקדות על מערכת – “רואה- יורה”.

בלוני תצפית.

מערכת “להב אור” ליירוט בלוני תבערה ורחפנים.

מה זה “רואה יורה”?

בתאוריה – מה ששומעים. מערך הגנת הגבול מול עזה כלל כמאה עמדות רואה-יורה מתוצרת רפאל, על כל אחת מהן מותקן מקלע 0.3 מ״מ עם מכ״מ ואופטיקה. העמדות האלו היו מחוברות למערכת MARS של אלביט, עמה עבדו התצפיתניות בחמ״ל מבוטן. כאשר זוהתה תנועה קרוב לגבול, התצפיתנית הייתה עושה נוהל מעצר חשוד באמצעות ציוד כריזה מותקן על מגדל הרואה יורה, ובמידת הצורך – יורה.

מערכת “רואה יורה”

העמדה מוצבת על מגדל תצפית במיקום אסטרטגי. על פי סרטונים של חמאס העמדות נוטלו ע”י מטענים שהופלו לתוכם ישירות מרחפנים.

לא מדובר במערכת חדשה. בשנת 2010 פרסם עיתון הארץ כתבה על המערכת. ציטוט מדויק:

“החיילות, חניכות בקורס מפעילות מערכת “רואה-יורה”, יושבות במגדל הפונה לישימון של דרום הנגב, בקצה בית הספר לאיסוף קרבי (לשעבר מודיעין שדה) במחנה סיירים, לא רחוק מעובדה. בין המגדל למדבר עומד עוד מגדל, בראשו כיפה מתכתית. בלחיצת כפתור נפתחת הכיפה ומתגלה מקלע כבד. לחיצות קטנות על הג’ויסטיק מכוונות את הקנה. לימין המקלע מותקן מצלמה שמעבירה את תמונת המטרה בבירור למסך מול החיילת. לחיצה על הכפתור והדמות שעל הצלב חוטפת קליע בקוטר 0.5 אינץ’.

“את הזיהוי הראשוני עושות התצפיתניות”, מסביר רס”ן אביטל. “מיד אחר כך תגיע מפקדת המשמרת לבדוק על המסך. אם הוחלט שיש אירוע, זה מועבר מיד לחמ”ל האג”מי, ושם מחליטים אם לפתוח רואה-יורה. המג”ד עצמו ייכנס לעתים קרובות לחמ”ל האיסוף ויצפה במסך המערכת לפני שיחליט”. כדי לשמור על בקרה מקסימלית יש למערכת נצרה כפולה. אחת מופעלת על ידי קצין מהחמ”ל הגדודי בחדר הסמוך…..

בכל מקרה, הקצינים והמפעילות נוטים להטיל את האחריות בעיקר על המפקד הבכיר בשטח, שמחליט אם לפתוח באש”.

נהדר. טכנולוגיה מטורפת, המון כסף, אומת ההייטק מוגנת ע”י היי טק. אבל, האם החשיבה ההגנתית הבסיסית נזנחה? האם ההיי טק השכיח מושכלות תנ”כיות? כנראה שכן אבל לא מכולם.

בגיליון 497 של “מערכות” – בית התוכן המקצועי של צה”ל, שיצא בחודש יוני 2023, כתב רס”ן אופיר אברם, בוגר בית הספר למלחמה:

“האיסוף הנייח חשוב מאוד, אך אין להסתמך רק עליו ויש לייצר ‘רשתות ביטחון איסופיות’. הסתמכות בלעדית כזו עלולה להיות מסוכנת, כמו בפגיעה באמצעים מירי מכוון של צלפים במבצע ‘עלות השחר’ ובאירוע המורכב של יציאת המחבלים ממנהרה בסמוך לכיסופים במהלך מבצע צוק איתן. אחת הסיבות המרכזיות שהקשו על סגירת המעגל ועל השמדת החודרים הייתה פגיעה מכוונת שלהם באמצעי התצפית, המכ״ם וגם של כלי הירי הנשלט, רואה יורה, ללא הימצאות של צוותים אחוריים בעלי יכולת איסוף ואש שיכלה לסייע בזיהוי האירוע, בניהולו – ובתרחיש אידיאלי אף בהשמדת החודרים. שלושה מחבלים באירוע זה הפעילו מטענים וירו לעבר הגנרטור המפעיל את האמצעים. אמצעי התצפית, המכ״ם והרואה יורה הושבתו. אילו היה צוות תצפית אחורי עם יכולות תצפית ואש עיליות, הוא היה מאפשר מענה משלים לאותו אירוע כגיבוי והשלמה לאיסוף ולאש.”

ביוני 2023, במאמר מפורט ויסודי, נטען כי המערכות אומנם מתוחכמות, אבל חסרונן בנייחותן הוא גדול, וסכנת הניטרול של המערכות הנייחות היא גבוהה מאד. עוד נבואה או הגיון בריא ומקצוענות? וזה בדיוק מה שקרה – המערכת נוטרלה בבוקרו של השבעה באוקטובר. מה בדיוק קרה שם? אנחנו ממשיכים לבדוק.

בלוני התצפית:

בלוני התצפית שהיו אמורים להיות מערכת גיבוי רואה כל, לא היו בשטח ביום שבת בבוקר. הבלונים רואים למרחק רב מאוד, והם אמורים להיות ״קו שני״ מגבה את מערכת “רואה יורה”. בשנתיים האחרונות צה״ל החליט לחבר את הוידאו מהבלון ישירות לחמ״ל התצפיתניות.

ב-7.10 הבלונים לא תיפקדו. הם ניזוקו קשה במהלך מזג אויר סוער ולא תוקנו מאז. מדובר היה בציוד מיושן שהותקן עליהן, שלא זכה לתחזוקה ראויה ושיצא משימוש.

בלוני התצפית. בשביעי לאוקטובר הם לא תיפקדו

ניסיון להשקיע בתיקון הבלונים נדחה ע”י הצבא בטענה שהם מיותרים לחלוטין בשל רמתה הגבוהה של הגדר.

כשמערכת “רואה יורה” נוטרלה, לא היה בכלל “קו שני”.

להב אור:

גם משטרת ישראל לקחה חלק בפיתוח אמצעים טכנולוגיים לשמירה על הגבול עם עזה. בשנת 2020 פרסמה המשטרה באתרה, כי פיתוח המערכת המכונה “להב אור” הצליח מעל ומעבר למצופה ביירוט 90% מבלוני הנפץ והתבערה שנשלחו לישראל מרצועת עזה.

מערכת “להב אור”, שפותחה על ידי משמר הגבול הכפוף למשטרת ישראל, היתה מקור גאווה לחייל.

לטענת משטרת ישראל, המערכת פועלת גם ביום וגם בלילה, באמצעות קרן לייזר אשר משוגרת לעבר המטרה ומנטרלת אותה מבלי לסכן גורמים נוספים באזור. המערכת מקבלת גילוי וזיהוי המטרה על ידי מערכת ה-SupervisIR של חברת אלביט. המערכת עוקבת אחרי הבלון או צרור הבלונים, ולבסוף בעזרת קרן לייזר מפוצצת אותם.

משטרת ישראל התגאתה עוד בשנת 2020 כי אותה מערכת תנטרל גם את איום הרחפנים.

המפכ”ל קובי שבתאי עם מערכת ‘להב אור’: “פתרון טכנולוגי ישים ואפקטיבי”

מפקד משמר הגבול, (אז) ניצב יעקב (קובי) שבתאי שהוביל את הפרויקט מטעם משטרת ישראל, התגאה במערכת במילים “משטרת ישראל שמה לנגד עיניה את איום בלוני הנפץ והתבערה שנוחתים בעורף הישראלי, בלונים שעלולים לגרום לנזק של ממש בגוף וברכוש ולראשונה מאז הופרח הבלון הראשון מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל – אנו מציגים היום פיתרון טכנולוגי ישים ואפקטיבי ליירוט הבלונים.

“התחלנו לפני כשנה עם אבטיפוס שכבר בשלביו הראשונים הראה היתכנות מבצעית”, הוסיף ניצב שבתאי, “והיום, לאחר שרתמנו את הצבא, חברת אלביט וגופי ביטחון נוספים אנחנו גאים להציג מערכת מתוחכמת, ראשונה מסוגה בעולם שמוכיחה שניתן להתגבר על איום הבלונים – ואף לפתח אותה גם לאיומים נוספים. מדובר במערכת שתהווה מרכיב נוסף בין מרכיבי הביטחון בגזרת עוטף עזה והיישובים הסמוכים”.

מה קרה למערכת להב אור? אני מניחה שנגלה בהמשך.

המכשול הימי:

המכשול הימי המוצב בחוף זיקים נבנה למרחק של 200 מטר בתוך הים וברוחב 50 מטר. עליו הוצבה גדר בגובה שישה מטר הכוללת אמצעים שונים למעקב אחרי כל מה שנעשה מעל ומתחת לפני הים. משרד הביטחון תיאר את המכשול כ”שובר גלים בלתי חדיר”.

לצערם הרב של תושבי הנגב המערבי, וליגוננו שלנו, השנים שלפני 7.10.2023 היו רוויות ברהב ובשמות מנופחים למערכות הגנה שכולן קרסו: “הזוהר הדרומי”, “מרחק בטוח”, “מלון אורחים”, “רואה יורה”, “להב אור”, כולן התגלו כ”משענת קנה רצוץ”.

בניית המכשול הימי בזיקים

סקירת האמצעים שהושקעו מכספי המיסים של כולנו מעלה שאלות קשות ביותר, כמו למשל:

מדוע לא היה אזור חיץ ממוקש בגבול היבשתי?

מדוע לא היתה חומה עילית בלתי חדירה גם לטילים ולמטעני חבלה כמו חומת בטון עבה? אבותינו הקדמונים ידעו לבנות חומה כזו, למה לא נבנתה?

מדוע לא היה גיבוי למערכת “רואה יורה”?

מה קרה ללהב אור?

אלה רק מקצת מהשאלות שעליהן נבקש לתת תשובה במסגרת ועדת החקירה האזרחית שהקמנו. אבל בשלב זה ברור למדי שהשקענו מיליארדים בעט-חלל, ושכחנו את דבר קיומו של העיפרון.

קול קורא

לכל מי שמעוניין/ת להעיד בפני וועדת החקירה האזרחית בנושא הגבול, אנחנו לא מחפשים עדויות של רמטכ”לים, של אלופים במיל או של חברי ממשלה.

אנחנו מחפשים עדויות של עובדים שבנו את הגדר, קבלנים שיצקו בטון, פועלים שהתקינו את הרשתות, תצפיתניות שישבו מול המערכות, ותושבי הנגב המערבי שראו את מה שנעשה בבוקרו של 7 באוקטובר, כאשר כל המערכות קרסו.

העדות יכולה להיות גלויה ויכולה להיות חסויה, או בעילום שם.

העדות תתועד, תוקלט ותוסרט, ותהיה חלק מסרט הדוקו המופק במקביל לעבודת הוועדה.

אם יש לכם מה להגיד בנושא הגבול, פנו אלינו לכאן.

✉️ [email protected]

📞 03-5343937

כתבות שאולי יעניינו אותך

תקפיץ לי איזה פריווילג על הווק

הדיון שבו שלוש ראשות אוניברסיטאות בכירות סירבו לגנות הפגנות האנטישמיות בקמפוס סימנו, אולי, את סוף עידן הזהב של ה-WOKE - תנועה שהתחילה עם הכוונות הכי טובות והפכה לפרודיה של עצמה

WOKE – תנועה שהתחילה עם הכוונות הכי טובות, והפכה לפרודיה של עצמה

קיצור תולדות החמאס

מי שמאשימים את נתניהו בהחלטה לבנות את החמאס חוטאים לאמת: הוא בהחלט שיכלל את השיטה, אבל היא נולדה פה עוד בשנות ה-70' העליזות והגיעה לשיא שגשוגה בזכות הספונסרים מארה"ב וקטאר. הרבה אינטרסים כרוכים בסיפור הזה, שלום וביטחון אינם כלולים בהם

מני אביב צולל לעומק כדי לגלות מי הם האחראים האמיתיים להקמת ארגון החמאס. התשובה, למרבה ההפתעה, היא לא ביבי

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]