איך לפרק אומה בשלושה צעדים פשוטים

מזה שנים אני חי בעולם כאורח ארעי. בגרמניה, שבה התגוררתי יותר מעשור, הרגשתי כנוכרי שנקלע לארץ מוזרה, מאיימת ומסבירת פנים כאחד. ארץ שבה הכול מאורגן ומסובסד והנוחות מצופה בכפור צפוני מרדים. יוון, לעומת זאת, משרה עליי תחושה של ביתיות זמנית, מפלט משובב נפש – מעין מולדת משנית שבורכה בתושבים ידידותיים ובמרחבים עצומים של טבע פראי ובלתי מיושב. אמנם טרם רכשתי שליטה בסיסית ביוונית, אבל האנשים פה מתבטאים בשפה מוכרת, קרובה ללב, שמעוררת בי אדוות של נוסטלגיה ים–תיכונית.

מטבעם של תיירים ונוודים שהם מרוכזים בעצמם ובצרכיהם השוטפים. הסביבה מהווה עבורם תפאורה נוחה ושימושית שארוגה, בין היתר, ממגוון צבעוני של קיטשים וסטריאוטיפים. כך גם יוון היתה עבורי בתחילה: ארץ הסירטאקי והאוזו, הבוזוקי והטברנות, האקרופוליס והסופלקי – משובצת באינספור כנסיות יפהפיות ובשלל שרידי אבן של עבר מפואר ומסתורי. אבל מעבר לתפאורה הציורית פעמה טרגדיה אפלה…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

שלשלאות דיגיטליות

המטבע הדיגיטלי של בנקים מרכזיים (CBDC), שכל מדינות העולם שועטות לפתחו, הוא אבטיפוס אולטימטיבי של "האח הגדול". המנגנון העריצי הזה חותר לצמצם את השימוש בכסף מזומן, ולקשור את החירות הפיננסית של האזרח לחסדי הממשלה והממסד הבנקאי

המטבע הדיגיטלי של בנקים מרכזיים הוא אבטיפוס של “האח הגדול”, שחותר לצמצם את השימוש בכסף מזומן, ולקשור את החירות הפיננסית של האזרח לחסדי הממשלה והממסד הבנקאי. אפרת פניגזון

גיבור בעל כורחנו

אלכסיי נבלני שמת בחודש שעבר בסיביר הוכתר במערב מזמן כגיבור-על שוחר שוויון וחופש. אך עם שם כה מחשיד מני אביב היה חייב לבדוק – מה מסתתר מתחת למסכה?

אלכסיי נבלני שמת בחודש שעבר בסיביר הוכתר במערב מזמן כגיבור-על שוחר שוויון וחופש. אך עם שם כה מחשיד מני אביב היה חייב לבדוק – מה מסתתר מתחת למסכה?

כדי לצפות במאמר זה עליך להירשם כמנוי דיגיטלי או כמנוי למגזין. במידה וכבר יש ברשותך מנוי יש להתחבר.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]