קטגוריה: 7.10

אלמוג חולות שרדה עם שני ילדיה ואמה את התופת בממ”ד; “החיים שלי ושלכם יכולים להתהפך בשניה, ואז כמוני תגלו את הדבר היחיד שמושך אתכם בחזרה מהשאול”

הדר מקובר מרום אספה עבודות אמנות שעוסקות בחסרים – הנרצחים והחטופים – ובכולן ניסיון לעכל, להכיל, לעורר אמפתיה וגם לזעזע

במעגלי המחאה של ישראל הבמאי רני בלייר יכול להיחשב סוג של זקן שבט, ויש לו בטן מלאה על אי החזרת החטופים, על מחאת קפלן, על בגידת הפוליטיקאים ועל הפיל הענק שבחדר – אליטת ההון

טיל קטלני פגע לא רק במגרש הכדורגל של מג’דל שמס, אלא גם בלב המיתוס של “ברית הדמים הקדושה” בין מדינת ישראל לעדה הדרוזית. היבא אסעד, פעילה חברתית מהיישוב, מספרת על השחיקה באמון כלפי המדינה שבגדה גם בהם

מתוך ההריסות והכאב נותרו לנו שתי אפשרויות: לעבור לאי יווני יחד עם כל שוחרי השלום וזכויות האדם, או להתאחד כאן ולחזור לחזון ההומניסטי המקורי של הנביאים ושל מגילת העצמאות. אבי דבוש

בשנה האחרונה התייתמה הדר רובין ממקום העבודה שלה, מהמדינה ומאביה שהיה כלוא עם אמה בממ”ד, ולא שרד את הפינוי מהקיבוץ. פרידה מאבא

כספי התיירים שמגיעים לאתרי הטבח באופקים זורמים, לטענת התושבים, לכיסים הלא נכונים. אבל בשאלת האשמים במלחמה, נראה שלא מאופקים יצמח המרד

דודו של דקל אייזן בטוח שכולם אנטישמים, אבל אותו הוא תמיד יאהב. “וחשבתי על הילד הזה, שכל המשפחה שלו נרצחה. מי אוהב אותו עכשיו?”