היות ואני מנוסה וממולח בתחום עיתונות המסעות בעולם, אני יודע שאין דבר שאנשים פחות רוצים לקרוא מכמה שנהנית בחו"ל. זאת מאחר ו-אל"ף: ברור שנהנית, זה מה שעושים שם, זה לא כזה סקופ, ובי"ת: אנחנו נשארנו כאן עם הגוטליבים והסמוטריצ'ים והשרב אז תעשה לנו טובה, קצת טאקט.

היתה תקופה ארוכה שזו היתה פרנסתי…

המקרה של 200 הילדים מירושלים אינו המקרה היחיד בארץ שלו מאפיינים של התעללות טקסית. כחלק מן התחקיר לכתבה זכיתי לפגוש ולראיין את ש' – אישה אמיצה שלאחרונה מתמודדת עם זיכרונות שצפים בתודעתה על התעללות דומה שעברה בילדותה בשנות ה-90. ש' החליטה לשתף בסיפור שלה למרות פחד מצמית מחשיפה, מאיומים ומהגחכה. חלק מן הפרטים טושטשו ושונו כדי לשמור על ביטחונה ועל פרטיותה.

100 אחוז אינטליגנציה, אפס אחוז בינה: ה-AI היא הזדמנות שיכולה להפוך למתנה

לפני כמה ימים נתקלתי בפוסט עם ביקורת כלשהי על מה שהעיתון הצעיר שלנו כותב ובעיקר…

זמנים קשים דורשים תגובה קיצונית: בימים האלה המעשה הכי פוליטי שאפשר לעשות הוא להיות בני-אדם

סיפור אנטישמי קטן (ולא נחמד)

ישי רון, 50, נשוי לאלינור, אב לשלושה ילדים וגר בכפר סבא. שירת ביחידת המסתערבים "דובדבן" וכתוצאה משירותו הצבאי שכלל פעולות מסכנות חיים, הוכר על ידי משרד הביטחון כסובל מ–50% נכות הנובעת מהלם קרב. בראשית גאה לפרסם כאן את הפרקים הראשונים מתוך ספרו "כלב".

גבי ניצן בברכת/תפילת יומולדת לכבוד חגיגות השנה להולדת עיתון בראשית

מדי שבוע, שיר של כותב/ת – מבצע/ת שעדיין לא מצא לחן, בפרסום בכורה טרנס גלקטי. השבוע: ירון פאר

אין לי צורך לעקוב אחר הימים, ההרואין הוא השעון שלי, השמש והירח שקובעים את סדר יומי. הזמן עובר בין מנת הרואין אחת לבאה. אני מנסה להיזכר כמה פעמים הזרקתי מאז שפגשתי את דוריס, זה היה אתמול או שלשום, אני רק יכול לנחש, הפנטניל שסחבתי מהמיון הורג אותי, אני יותר ישנוני מאשר מסטול…

גבי ניצן עושה אהבה עם הלשון (העברית)

מה יקרה אם נפסיק לחנך ילדים? מה יקרה אם נפסיק לשלוח אותם בבוקר למסגרות כמו ששולחים אוטו לתיקון במוסך?