שיר במגירה – מעיין ליניק

מדי שבוע, שיר של כותב/ת - מבצע/ת שעדיין לא מצא לחן, בפרסום בכורה טרנס גלקטי

כתבה: מעיין ליניק

ללא שם

הנה עוד רגע אחד
של שמחה בתוך היום
זה רק אתה בעולם
ובשכחה יש תהום

אבל הריקוד הכי יפה
מגיע פתאום
אחרי שמסכימים לעבור
דרך זה התהום

הכל מלא בהסתרות
ולכן הכל גלוי
גם לכאב יש מקום
שיחדש את הרצון

רצה מהר ברחוב
מרגישה חזק את הכל
לא לפספס שום הבעה
ילדה שלי קטנה

הלב שלי מתמלא
מתמלא באהבה
כשאני מקבלת אותך

עכשיו יש הקלה
כי יש אמת בעולם
מכוסה שכבות על שכבות
לא לחפש מה כולם
רק איפה שבך יש ניצוץ

מים עמוקים עצה
בליבך אשה
רוקדת חופשיה כמו אש
טהורה וקדושה
עכשיו אני שמחה
וזה רגע נפלא
רגע חשוב באמת
לפני השכחה

מחבקת אותך
כשכואב לך נורא
בואי נעשה משהו טוב
לא נפספס את הזריחה

איור: קונסטנטין לאורי

ב-30.6 תופיע מעיין ליניק במוזיאון תל-אביב, במסגרת אירוע של התדר

כתבות שאולי יעניינו אותך

כלב – פרק 5

ישי רון, 50, נשוי לאלינור, אב לשלושה ילדים וגר בכפר סבא. שירת ביחידת המסתערבים "דובדבן" וכתוצאה משירותו הצבאי שכלל פעולות מסכנות חיים, הוכר על ידי משרד הביטחון כסובל מ-50% נכות הנובעת מהלם קרב. בראשית גאה לפרסם כאן את הפרקים הראשונים מתוך הספר "כלב".

ישי רון, 50, נשוי לאלינור, אב לשלושה ילדים וגר בכפר סבא. שירת ביחידת המסתערבים “דובדבן” וכתוצאה משירותו הצבאי שכלל פעולות מסכנות חיים, הוכר על ידי משרד הביטחון כסובל מ-50% נכות הנובעת מהלם קרב. בראשית גאה לפרסם כאן את הפרקים הראשונים מתוך הספר “כלב”.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]