כלא דיגיטלי אחד גדול

הארנק החכם האיטלקי, קפטן קרדיט הישראלי, הנוסע המזוהה, הדירוג החברתי בסין – שמות תמימים לכאורה לשיטה מבהילה שמשתלטת על העולם. דירוג האשראי הוא שער הכניסה אל הגיהנום ונראה כי הדור הבא כבר יחיה בעולם שבו לתאגידי ההון יש שליטה מלאה בכל אדם, ברכושו, בפעולותיו היומיומיות, בכל ניואנס הכי קטן של החיים

כלא דיגיטלי אחד גדול

תגידו, על קפטן קרדיט כבר שמעתם? זהו שמה של האפליקציה שתגלה לכם מהו דירוג האשראי שלכם, כלומר מה הציון הכלכלי שניתן לכם ועל בסיסו מתנהלות האינטראקציות הכלכליות שלכם עם הוד מעלתה מדינת ישראל. אז שמעתם או לא שמעתם? והאם גם התפתיתם להוריד את האפליקציה ולברר לאיזו קאסטה אתם שייכים? אז יש לי חדשות לא כל כך טובות עבורכם: קפטן קרדיט הוא לא כזה נחמד ומגניב כמו השם שנתנו לו אנשי היח”צ, למרבה הצער, מדובר בעוד מגיפה מבית היוצר של “קפטן גלובל”.

מדינת ישראל החליטה שמעכשיו, כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לקבל ישירות למכשיר הטלפון האישי את דירוג האשראי, ומכך ללמוד לאיזו קאסטה כלכלית הוא או היא משוייכים. בישראל הדמוקרטית, תאגידים נבחרים קיבלו אישור מהממשלה לנהל מאגרי מידע ולפתח נוסחאות שבהן כל הנתונים הכלכליים על כל אזרח נכנסים מצידה האחד של הנוסחה, ומצידה השני נפלט לו כמו במעשה קסמים דירוג האשראי שלנו. וכן, אם יש לכם אסוציאציה מבעיתה אז אתם לגמרי צודקים – זה ממש כמו בסין.

מספר מצומצם של חברות קיבלו אישור ממשלתי לקבוע לאיזו קאסטה אנו שייכים, ואולי ישמח אתכם לדעת שלכל חברה יש נוסחה משלה, ולכן תדורגו באופן שונה. כך יוצא שבבואכם לרכוש דירת שני חדרים בטבריה תדורגו על פי חברה אחת כדוכסים ורוזנים, אבל בחברה אחרת, אתם עלולים למצוא עצמכם מסורבים למשכנתא כי על פי הנוסחה שלהם אתם מקאסטה נמוכה מדי.

האפליקציה “קפטן קרדיט” הושקה בארץ לפני כמה שבועות והוצגה בכל כלי התקשורת הממסדיים כמתת האלים לבני האדם. “…האפליקציה שתביא למהפכה בדירוג האשראי הישראלי יוצאת לדרך: ‘קפטן קרדיט’, אפליקציה חינמית חדשה, היא הראשונה בישראל המאפשרת לכל משתמש בצורה פשוטה וידידותית לדעת את דירוג האשראי וריכוז נתוני האשראי שלו. פועלת ברישיון ובפיקוח של בנק ישראל”.

נשמע נהדר, לא?

בהמשך, סיפרו לנו עוד כי: “השקת האפליקציה מתבצעת על רקע עידוד התחרות במערכת הפיננסית וכניסה של גופים חדשים לשוק האשראי. דירוג האשראי שמוצג באפליקציית קפטן קרדיט מתבסס על מאגר נתוני אשראי שהוקם ב-2019 ונועד לקדם את התחרות על צרכני האשראי. אפליקציית קפטן קרדיט מציגה למשתמשים את דירוג האשראי שלהם, ומאפשרת לכל משתמש לראות את כל ההלוואות והתחייבויות שלו במקום אחד, גובה הריבית המשולם עבורן וכן כמה אחוזים מהכנסתם משמשים להחזר שלהן. האפליקציה אף מציגה המלצות לשיפור ההתנהלות הפיננסית והעלאת הדירוג וכן הזדמנויות אשראי התואמות את הדירוג. על בסיס נתונים אלו, יוכלו המשתמשים לקבל החלטות חכמות ולחסוך כסף.”

פשוט מושלם. איך הסתדרנו עד כה בלעדיה? וגם השם נחמד ומגניב כזה, ידידותי למשתמש. הכל נעשה כמובן בשמנו, למעננו, אך ורק לרווחתנו ולשיפור איכות חיינו.

אז זהו, שלא. הכל התחיל ממש מזמן, לפני 20 שנה. בשנת 2002 אושר בכנסת ישראל חוק שירות נתוני אשראי, תשס”ב-2002. מטרת החוק המקורית היתה לאסוף ולרכז מאגרי נתונים בידיהן של חברות מסוימות שיורשו לאסוף מידע כלכלי וליתר דיוק נתונים שליליים לגבי לקוחות כגון: אי-פירעון חובות, פשיטת רגל והמחאות ללא כיסוי. בסך הכל הגיוני. אם אדם פושט רגל והוא נעדר כל יכולת כלכלית, רצוי שהמידע יגיע לציבור או לבנקים שמעמידים לו אשראי והלוואות.

אבל בשנת 2019 נכנס לתוקפו החוק החדש שהרחיב מאוד את היקף המידע שאותן חברות יכולות לאסוף. החוק החדש הרחיב גם את המטרות שלשמן מותר איסוף החומר, והדבר ניכר מיד בתחילתו: המטרה המוצהרת החדשה היא – “לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי”. איסוף של מה? הכל.

משמעות החוק החדש שנכנס לתוקף לפני שלוש שנים היא שכל המידע הכלכלי על כל אחת ואחד מאיתנו נאסף במאגרים של אותן חברות מורשות. המידע הזה כולל התנהגות רגילה בחיי היום יום–האם אתם משלמים ארנונה? האם יש לכם תיקים בהוצאה לפועל? האם לקחתם הלוואות? האם אתם פורעים אותן? מתי פיספסתם תשלום למע”מ ומתי לאחרונה חזר לכם צ’ק. הכל.

ומי הן החברות המורשות לנהל מאגרים עם כל כך הרבה מידע פרטי אודותינו? אחת מהחברות הבודדות המורשית לאסוף ולנהל מאגר לדירוג אשראי היא חברת “מידרוג”. זוהי חברת דירוג אשראי הפועלת בישראל מאז 2003 מכוח רישיון שהוענק לה על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החברה הוקמה בשיתוף עם חברת מודי’ז העולמית המחזיקה ב-51% מהבעלות בה. ממבנה האחזקות של מידרוג עולה כי מודי’ז היא המחזיקה העיקרית במניות של מידרוג. עכשיו זה נהיה טיפה מורכב: מודי’ז מחזיקה במידרוג, וברקשייר-הת’וואי מחזיקה ב- מודי’ז. וכשמטפסים מעלה מעלה אל הפיסגה, בקצה שרשרת האחזקות ניצב לא אחר מאשר וורן באפט. והוא מחזיק בברקשר-התוואי. אז זהו האדם שמחזיק את המידע הכלכלי הפרטי ביותר עלינו בארץ ובכל מדינות המערב. וורן באפט.

ונעבור לחברת הענק השנייה שמותר לה לאגור את כל המידע עלינו–דן אנד ברדסטריט. חברת הענק הזו היתה בעבר אף היא בבעלות מודי’ז והיום היא חברה ציבורית שמוחזקת בין השאר על ידי תאגידי הענק בלקרוק וונגארד. בלקרוק וווארן באפט הם צ’ילבות ידועות, ממש מתחרות על שליטה גלובלית במידע הפיננסי. לא רק כאן בארץ המובטחת, מדינת הניסוי, כי אם בכל מדינות המערב.

סיכום ביניים: כל המידע הפיננסי (ולא רק) שלנו נמצא בידי תאגידים בינלאומיים בודדים שפחות או יותר מנהלים את כל המידע הכלכלי בעולם המערבי. האנשים שם עובדים לילות כימים, מחשבים ומשקללים, ודעתם לא נחה עד שהם קובעים לאיזו קאסטה אנחנו שייכים. האם לקאסטת הכובסים, שהיא המעמד הנמוך ביותר, או לקאסטת המכבסים, שהיא המעמד הגבוה ביותר כי היא זו שמכבסת נכסים ומלבינה הון.

ועכשיו, הגיע העת לחזור אל קפטן קרדיט. קפטן קרדיט היא כו-לה עוד חברה בבעלות דן אנד ברדסריט ישראל. היא חברה בבעלות של דן אנד ברדסטריט העולמית שחברה בבעלות של וונגארד ובלקרוק. והנה, מסתבר לנו שקפטן קרדיט החמוד הזה הוא בכלל זרוע, שלוחה של קפטן בלקרוק, וקפטן וונגארד, שני תאגידי הענק האדירים, אכנה אותם כאן להלן “קפטן גלובל”, שהכל נהיה באישורן ובדברו.

למה זה חשוב כל כך לראות מה עומד מאחורי האיורים החביבים של קפטן קרדיט? למה חשוב לפצח ולפענח את המניפולציה הזאת? כי דירוג אשראי הוא אבן יסוד, ממש אבן פינה, לעולם הדירוג החברתי שקלאוס שוואב חולם עליו. דירוג האשראי הוא שער הכניסה ואם תרצו גם שער הניצחון של הגלובליסטים תאבי השליטה עלינו ועל כל מה שיש לנו. אם אתם רוצים שילדיכם יחיו בעולם שבו תהיה לתאגידים הללו שליטה מלאה בכם, ברכושכם, בתכשירים שתיאלצו להזריק ובכל ניואנס הכי קטן של החיים, הורידו מהר את האפליקציה ותדווחו לוורן באפט ולשאר אילי ההון והשיגעון איזה ציון קיבלתם. אם אתם רוצים דווקא את ההפך, כלומר, לחיות חיים פרטיים, להתנהל מתוך מחשבה חופשית ולעשות מה שבא לכן, איך שבא לכם ומתי שבא לכם, כדאי שתימנעו מהאפליקציה הזאת.

הסיפור של קפטן קרדיט הוא עוד פרק מדאיג בסדרת אימה שבו (ממש כמו בענייני רפואה ובריאות בשלוש השנים האחרונות) מדינת ישראל מגישה אותנו, אזרחי ישראל, את פרטיותנו, רכושנו, את המידע עלינו–כמתנה לתאגידים בינלאומיים.

במהלך הקורונה, במסגרת הניסוי הגדול, נמסרו במתנה כל פרטי הבריאות שלנו, וגופנו, הלכה למעשה, כמתנה לחברת פייזר. המגמה הזאת נמשכת עכשיו ברמה הכלכלית, והנה שוב, במסגרת מה שמתחיל להיראות כמו מגיפה, כל המידע הכלכלי שלנו נמסר לידי קפטן גלובל. בפרק הראשון בסדרה נחשף ונמסר ללא הסכמתנו המידע הרפואי שלנו לתאגידים גלובליים כדי שיעשו עלינו מחקרים וניסויים. בפרק השני, זה אותו סיפור בדיוק רק בהיבט הכלכלי–מדינת ישראל מוותרת עלינו כאזרחים, מוותרת על הריבונות הכלכלית של אזרחיה, ומוסרת לקפטן גלובל את כל המידע עלינו. בכך היא מעניקה לידיהם את הרשות ואת הכוח לדרג אותנו, לתייק אותנו, לתייג אותנו, ולפלג אותנו לקאסטות.

כמו שאף אחד לא בדק מה בדיוק שמו בתכשיר פייזר, אף אחד לא בודק מה יש בנוסחה של הקפטן. איך היא נוצרה? מהם המרכיבים שלה? אולי הנוסחה הזאת מפלה על בסיס דתי? אולי על בסיס עדתי? אף אחד לא שואל, ואיש אינו יודע. פעם נוספת המידע הפרטי שלנו הוא הפקר. פעם נוספת הנוסחאות הן סודיות ואנחנו רק פיונים שמשחקים בהם על לוח חייהם.

איטליה

שיטת הדירוג החברתי על פגיעתה הקשה בזכויות האדם הולכת ומתפשטת בעולם המערבי כמו מגיפה. בבולוניה, איטליה, הוכרז לאחרונה על תוכנית פיילוט לתיגמול אזרחים “מוסריים” שבוחרים במיחזור, בנסיעה בתחבורה ציבורית ובפעולות לריסון השימוש באנרגיה פחממנית. התוכנית שהושוותה למערכת הדירוג החברתי של סין, נכנסה באיטליה לתוקף בספטמבר 2022, באמצעות מה שהמערכת השלטונית כינתה: “ארנק חכם”. לנו יש את קפטן קרדיט החמוד, להם יש ארנק חכם חמוד. “בספטמבר נתחיל בפיילוט לעיר: במרכז עומד האזרח האדיב, זה שלמשל מפריד היטב פסולת או לא מבזבז אנרגיה, או משתמש בתחבורה ציבורית ולא מקבל קנסות, או משתמש באופן פעיל ב-Bologna Welcome Card”, הכריז מאסימו בוגאני, חבר מועצת העיר בולוניה הממונה על “סדר היום הדיגיטלי של העיר ושימוש אזרחי בנתונים”. מבקרי התוכנית והתפיסה מיהרו לקיים מסיבת עיתונאים. ביניהם, לדוגמה, חברת הטכנולוגיה האיטלקית Privacy Network, שמתמחה בתחום פרטיות דיגיטלית. הם הזהירו את תושבי בולוניה ואיטליה בכלל מפני השלכות משפטיות, אתיות וחברתיות של אפליקציות מסוג הארנק החכם.

במסיבת העיתונאים אמר נציג המתנגדים לשיטה כי “פרקטיקות אלה, אם הן מפותחות או בשימוש גרוע, עלולות להוביל להגבלות חמורות והפרות של זכויות וחירויות האזרחים, כמו גם פרקטיקות מפלות, אשר מושגות גם באמצעים טכנולוגיים, כגון מערכות ‘אשראי חברתי’ (או ניקוד חברתי)”, וכך גם נכתב בהצהרה מקוונת של רשת הפרטיות. עוד טענו אנשי החברה כי אפליקציות אשראי חברתי, “עלולות להוביל להגבלות חמורות והפרות של זכויות וחירויות האזרחים”. זה לא מפתיע שבאיטליה, ניקוד אשראי חברתי מזדרז להיות מונהג ביחס לנושאים סביבתיים זאת בשל חיבתם היתרה של האיטלקים למה שמכונה “פוליטיקה ירוקה”. ממשלת איטליה כבר הציגה קיצוב של מיזוג אוויר וחום בעת זאת, בניסיון להפחית את התלות של המדינה באנרגיה רוסית מיובאת. החל מה-21 במאי, מבני ציבור הוגבלו בשימוש בחימום וקירור, נקבעו כללים לטמפרטורות מקסימום ומינימום ונחקקו קנסות כבדים על אי כיבודם. “העירייה תעניק לאזרחים כאלה ניקוד כחלק ממערכת תגמול עם הטבות כלכליות למשתמשים בודדים… לאזרחים תהיה גישה לדירוג שלהם, אותו ניתן לשפר על ידי צבירת נקודות שאותן הם עשויים ‘לבזבז’ על פרסים–הנחות ופעילויות תרבותיות שיינתנו כפרס”. זה קרה מהר מכפי שהמודעים והמודאגים ציפו או צפו: בעקבות סין, איטליה יצאה לדרך עם דירוג חברתי לכל דבר ועניין.

סין

ליאו הו הוא עיתונאי סיני אמיץ וחוקר מערכות חברתיות. תוך סיכון אישי עצום הוא אחד היחידים שיוצא עם ראיונות ברשת החברתית, מתראיין בעצמו, מספר את סיפורו, ומפרסם את זעקת העם הסיני שרובו המכריע אינו מעז לצייץ אל מול מה שמתחולל במדינתו. הו מספר בקולו ועם פנים גלויים שאזרחי סין כבר זמן מה חיים בכלא דיגיטלי עצום. “אתה יכול לראות נתונים על המצב הנפשי של האנשים. מרבית אזרחי סין, העיניים שלהם מסנוורות והאוזניים שלהם אטומות. הם יודעים מעט מאד על העולם וחיים בתוך אשליה”.

ליאו הו חי ומתגורר בצ’ונגצ’אנג, עיר מודרנית וטכנולוגית במרכז סין. כעיתונאי, חקר באופן עצמאי מעשי שחיתות ומעשי רצח שהמשטרה התעלמה מהם במפגיע. וכמובן שהוא הוכרז מיד כאויב העם. “הממשלה מתייחסת אליי כמו שמתייחסים לאויבים. התקשורת היא מכונת תעמולה. התפקיד המרכזי שלהם הוא ‘לחנך’ אנשים. למנוע מהם לדעת את העובדות”.

בשנת 2015 הוא הפסיד בתביעת דיבה אחרי שהאשים גורם ממשלתי בסחיטה. הוא אולץ לפרסם התנצלות ולשלם קנס ואז בית המשפט פסק שעליו לשלם תשלום נוסף. ליאו האמין שזו היטפלות נטולת יסוד אליו וסירב. מאז, הדירוג החברתי שלו צנח, הוא סווג כאדם לא הגון ומשכך הוקע אל מחוץ לחברה. “הרבה אנשים נכנסים לרשימה השחורה בטעות, אבל הם אינם יכולים עוד לצאת ממנה.” אומר הו. “לא רק מנודים ומוקעים נמצאים בה, היא כוללת היום מעל 10 מיליון סינים שבפועל מורחקים מהחברה ואינם רשאים להשתמש בשירותים חברתיים בסיסיים”.

וזהו מצבו של עיתונאי סיני שהעז לפרסם אמת ויצא נגד המשטר: הדירוג החברתי הנמוך שלו מונע ממנו מלצאת מהעיר שלו. אין לו יכולת לרכוש כרטיסי טיסה או רכבת, כי האפליקציה מונעת ממנו את האפשרות הזאת. בסרטון שפרסם, הוא מראה כיצד האפליקציה מודיעה לו שהעסקה אינה מאושרת, בכל פעם שהוא מבקש לנסוע אל מחוץ לעיר. כל החשבונות שלו בכל המדיות החברתיות נסגרו, ובכך ניתקו אותו מקוראיו. עד שהשלטונות הסיניים התלבשו עליו ובודדו אותו, היו לו לא פחות מ- 2 מיליון עוקבים! ליאו הו מבקש לשדר לעולם כולו (וגם לנו בתוכו) מסר בהול וחד משמעי: הדירוג החברתי ביחד עם הקדמה הדיגיטלית הביאו על סין משטר טוטליטרי דיגיטלי שבמסגרתו האזרחים הסינים שבויים כבר עתה בכלא דיגיטלי. הם מפוקחים 24/7 ואלגוריתמים מחליטים על גורלם ללא זכות ערעור. אורוול כאן ועכשיו. מדובר בחיים מדכאים ונטולי זכויות יסוד. הוא אומר לנו, צועק לנו, צורח לנו–שזה קורה בכל מקום. העולם הולך בצעדי ענק לקראת הפיכתו לכלא דיגיטלי אחד גדול.

קנדה

גם ממשלת קנדה בהנחיית טרודו לא טומנת את ידה בצלחת בכל מה שנוגע לקידום הכלא הדיגיטלי העולמי. היא חתמה על חוזה בהיקף של 105.3 מיליון דולר עם הפורום הכלכלי הבינלאומי לפיתוח טכנולוגיות זיהוי דיגיטליות לשם הפעלתן במערכת התחבורה בקנדה. וכמה לא מפתיע שהפורום הכלכלי העולמי (WEF) הינו שותף לפרויקט הזה. חבר הפרלמנט השמרני המתמודד על ההנהגה, לסלין לואיס, חשף לפני שבוע את דבר ההסכם שעד כה נשמר בסוד. הוא פירסם את מסמך ההזמנה שנחתם על ידי שר התחבורה הקנדי, עומר אלגברה. בתגובה, הודתה ממשלת קנדה שהפורום הכלכלי העולמי הוא אחד מכמה שותפים לפרויקט המכונה (Kown Traveler Digital Identity (KTDI של הממשל הפדרלי, שיעלה 105.3 מיליון דולר ויפותח במהלך חמש השנים הקרובות. “…זו לא עוד תיאוריית קונספירציה, זאת עובדה חוזית”, כתב לסלין לואיס בטוויטר.

מסתבר, שפרויקט KTDI הקנדי יצא לדרך כבר בינואר 2018. לדברי ממשלת קנדה “פרויקט זה מבוסס על תרומות וולונטריות של שותפיו והם גם אחראים לעלויות שלו. השותפים הם: ממשלת קנדה, ממשלת הולנד, חברות התעופה אייר קנדה ורויאל הולנדית, טורונטו, מונטריאול וסכיפהול, והפורום הכלכלי העולמי”. התקציב העומד כאמור על 105.3 מיליון דולר יושקע בהדרגה במהלך חמש שנים. ממשלת קנדה פרסמה עוד שבכוונתה ליצור שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים נוספים כדי לקדם את המיזם והיא יצאה בקריאה לגופים ולמדינות לקחת חלק בפיתוחו.

ראש ממשלת קנדה - ג'סטין טרודו
ראש ממשלת קנדה – ג’סטין טרודו

גם הפורום הכלכלי הוציא בענין זה הודעה מטעמו ובה נאמר שהפורום ביחד עם שותפיו, “מנסים כעת רכיבים של תפיסת ה-KTDI בהקשר אמיתי, חוצה גבולות, כדי לשפר את רעיון הניטור. לימוד הפיילוט יסייע גם בפיתוח שיטות עבודה וסטנדרטים מומלצים בשיתוף פעולה עם גופי רגולציה וקביעת סטנדרטים בינלאומיים ולטובת התעשייה.”

על פי פרסומים בקנדה, בסעיף f בהחלטה שהתקבלה בענין המיזם הזה על ידי שר התחבורה הקנדי, האמצעים העומדים לרשות המפתחים כוללים אמצעים ביומטרים, כימיים וקריסטלוגרפיים. ה-כל על מנת לייצר ניטור יסודי מוחלט של אזרחי קנדה שיצרכו את שירותי התחבורה הציבורית. ומה זה נוגע לנו? תתחילו להתכונן. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מתי זה יקרה, אבל נראה שבתוך שנים ספורות, כשתרצו לנסוע ברכבת או באוטובוס, תיאלצו להציג אישור דיגיטלי שיעיד על כך שהינכם עונים על הקריטריונים של ה-KTDI הישראלי, שיהיה כבר בטח תקף אז. או שתלכו ברגל.

לפני חודשים ספורים פרסמנו גיליון מתריע בשער שכותרתו היתה: “סין זה כאן”. אז, ההתרחשות היתה רק סנונית מרומזת ראשונה של דאגה, כי חשפנו שמשרד המשפטים הישראלי קיבל בקשה מהממשלה לבחון את מידת היכולת להתאים את שיטת הדירוג החברתי הסיני ל…ישראל. חלף זמן ממש קצר, ואפליקציית “קפטן קרדיט” (המקבילה ל”ארנק החכם” באיטליה), נחתה עלינו והביאה עד לפתחנו את בשורת הכלא הטוטליטרי הדיגיטלי. נכון לעכשיו, במדינות רבות ובתוכן, למרבה הצער והאימה גם ישראל, סין זה ממש כאן.


אהבתם את הכתבה? הצטרפו לבראשית וביחד נחזיר את השפיות והאמת למיינסטרים (חודש ניסיון מתנה!)

מה זה עיתון בראשית?
עיתון בראשית קם בתחילת שנת 2022 במטרה ליצור תקשורת ששמה את האדם הקטן במרכז התמונה. העיתון אסף תחתיו חבורה של אנשי תקשורת שהתייאשו מאמצעי התקשורת הקיימים אחרי שהבינו שהם אינם קיימים בשביל לשרת אותנו, אלא את בעלי הכסף וההשפעה. לעיתון אין משקיעים גדולים או מפרסמים שאומרים לו מה להגיד (ומה לא) והוא נתמך לחלוטין על הקוראים והתומכים שלו.

כתבות שאולי יעניינו אותך

כשבנקים נופלים

קריסתו של בנק SVB בארה"ב היא סימפטום לתהליך סוחף יותר. מצד אחד כבר ברור ש"כסף בבנק" הוא לא בהכרח כסף בטוח. מצד שני אם נוציא אותו משם נקרב את תסריט האימים של כסף דיגיטלי גלובלי

קריסתו של בנק SVB בארה”ב היא סימפטום לתהליך סוחף יותר. מצד אחד כבר ברור ש”כסף בבנק” הוא לא בהכרח כסף בטוח. מצד שני אם נוציא אותו משם נקרב את תסריט האימים של כסף דיגיטלי גלובלי

שלשלאות דיגיטליות

המטבע הדיגיטלי של בנקים מרכזיים (CBDC), שכל מדינות העולם שועטות לפתחו, הוא אבטיפוס אולטימטיבי של "האח הגדול". המנגנון העריצי הזה חותר לצמצם את השימוש בכסף מזומן, ולקשור את החירות הפיננסית של האזרח לחסדי הממשלה והממסד הבנקאי

המטבע הדיגיטלי של בנקים מרכזיים הוא אבטיפוס של “האח הגדול”, שחותר לצמצם את השימוש בכסף מזומן, ולקשור את החירות הפיננסית של האזרח לחסדי הממשלה והממסד הבנקאי. אפרת פניגזון

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]