זה לא דו״ח, זו סחיטה באיומים

קיבלתם דו״ח על עבירת תנועה, אי-עטיית מסיכה או עישון ג׳וינט? אין לכם סיבה למהר לשלם

בטח לא עלה בדעתכם אפילו שזהו בסך הכל עוד תרגיל משוכלל בהונאת אזרחים. סוג של טריק שהומצא בעידנים חשוכים, והיום השלטונות מחבבים אותו ו”מנרמלים” אותו למציאות בתחפושת דמוקרטית. הבסיס החוקתי העומד מאחורי הטריק לגזל כספי אזרחים המכונה “קנס”, מוסתר מעיני האזרח המצוי. המדינה על מוסדותיה השונים עושה כסף, ים של כסף, מהאפיק הנסתר והמבורך הזה. בהעדר הסבר פשוט לאזרחים, הם רצים לשלם כל קנס מפחד ההליך המשפטי, הריבית, וכפל הקנס. אבל ההליך המשפטי הוא זכות יסוד טבעית שחובה על המדינה לבצע וזכותו של האזרח לממש. לו היו הנקנסים מבינים את התהליך, כמעט אף אחד לא היה משלם קנסות, בטח שלא את קנסות הקורונה שהם כשלעצמם מניפולציה בלתי חוקית מקצה לקצה וכל תכליתה סחיטת כסף מאזרחים.
מעניין, אה? בואו נבחן יחד את העיקרון ונצא למלחמת חורמה בקנסות.

קנס הוא למעשה עונש על עבירה פלילית או מינהלית שאדם עבר. אבל רגע, איך מענישים אדם ללא משפט? הרי הבסיס של הבסיס של המשפט הפלילי בכל העולם המערבי המתוקן הוא שכל אדם זכאי בדין עד שתוכח אשמתו. לא? כן. עקרון–על זה של המשפט הפלילי נקרא “חזקת החפות”. אפילו הרמב”ם…



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

בטח לא עלה בדעתכם אפילו שזהו בסך הכל עוד תרגיל משוכלל בהונאת אזרחים. סוג של טריק שהומצא בעידנים חשוכים, והיום השלטונות מחבבים אותו ו”מנרמלים” אותו למציאות בתחפושת דמוקרטית. הבסיס החוקתי העומד מאחורי הטריק לגזל כספי אזרחים המכונה “קנס”, מוסתר מעיני האזרח המצוי. המדינה על מוסדותיה השונים עושה כסף, ים של כסף, מהאפיק הנסתר והמבורך הזה. בהעדר הסבר פשוט לאזרחים, הם רצים לשלם כל קנס מפחד ההליך המשפטי, הריבית, וכפל הקנס. אבל ההליך המשפטי הוא זכות יסוד טבעית שחובה על המדינה לבצע וזכותו של האזרח לממש. לו היו הנקנסים מבינים את התהליך, כמעט אף אחד לא היה משלם קנסות, בטח שלא את קנסות הקורונה שהם כשלעצמם מניפולציה בלתי חוקית מקצה לקצה וכל תכליתה סחיטת כסף מאזרחים.
מעניין, אה? בואו נבחן יחד את העיקרון ונצא למלחמת חורמה בקנסות.

קנס הוא למעשה עונש על עבירה פלילית או מינהלית שאדם עבר. אבל רגע, איך מענישים אדם ללא משפט? הרי הבסיס של הבסיס של המשפט הפלילי בכל העולם המערבי המתוקן הוא שכל אדם זכאי בדין עד שתוכח אשמתו. לא? כן. עקרון–על זה של המשפט הפלילי נקרא “חזקת החפות”. אפילו הרמב”ם, במאה ה–12, הגדיר את חזקת החפות במילים פשוטות וברורות: “…וציווה שלא יקיים שום עונש אלא עד שיהיו שם עדים המעידים שברור להם אותו המעשה, ברור שאין בו שום ספק. ואי אפשר להסבירו אחרת בשום אופן.” במילים אחרות, אין עונשין לפני שברורה מעל לכל ספק והוכח על ידי עדים, שהעבירה בוצעה ושהנאשם אכן צריך להיענש. אם כך, איך יכולים פקח, שוטר, רשות המיסים – להטיל קנסות שהם בבחינת עונש, ללא משפט, והעדר עדים? פשוט מאוד, הלכו והמציאו טריק, בשם “קנס”, על מנת למלא את כיסי המדינה בממון רב תוך ניצול אי ידיעה ואי הבנה מוחלט של האזרחים.

אני מכנה “קנס” כטריק, משום שמתרחש פה ביטול של חזקת החפות באמצעות תרגיל עוקץ: פשוט לא מגלים לאזרחים שקיומו של משפט הוא זכות יסוד בלתי ניתנת לשלילה. באה הרשות ואומרת – נאיים עליהם בכפל קנס, ברבית, אם לא ישלמו, והמוני אדם מפוחדים שלא מבינים את התהליך ירוצו לשלם, ועובדה, זה עובד

קנס הוא בעצם עונש על הרשעה בדין שנגזר עונשה לתשלום בכסף. אבל, כמו שאמרנו, הרשעה מותנית בהליך משפטי או… בהודאה באשמה. אז התרגיל הוא שתשלום הקנס הינו הודאה באשמה וכך נסגר מעגל ההרשעה והעונש. עברתם באור אדום, נסעה אחריכם ניידת משטרה, עצרה אתכם ורשמה לכם קנס. אם תשלמו את הקנס, עצם התשלום מהווה הודאה באשמה, עקרון–העל נשמר, ואופס. נסגר מעגל הדין והמשפט התייתר כי הודיתם בעבירה ונשאתם בעונש.

בדרך כלל, בכל עבירה פלילית נשלח לנאשם כתב אישום, מתנהל משפט והעונש נגזר רק אם הנאשם מורשע בדין. אבל בעבירת קנס, כדי שיתנהל משפט עליכם להודיע שאתם מעוניינים להישפט. ההודעה הזו הופכת את טופס הקנס לכתב אישום שמפניו אתם צריכים ורוצים להתגונן בבית המשפט.
עד כאן למדנו שמטעמי יעילות ובצע כסף המחוקק קבע כי עבירות מסוימות הן עבירות של “ברירת קנס”. משמעות הדבר היא שאתם, הנאשמים, בחרתם שלא להישפט על העבירה ברגע ששילמתם את הקנס והודיתם באישום ובאשמה – ההליך תלוי בכם.

אבל מה היה קורה אם כל מקבלי הקנסות היו בוחרים בברירת משפט ומודיעים כי הם מעוניינים להישפט? הרוב המוחלט של הקנסות היו מתבטלים כי בתי המשפט פשוט מאוד היו קורסים.

אני מכנה “קנס” כטריק, משום שמתרחש פה ביטול של חזקת החפות באמצעות תרגיל עוקץ: פשוט לא מגלים לאזרחים שקיומו של משפט הוא זכות יסוד בלתי ניתנת לשלילה. באה הרשות ואומרת – נאיים עליהם בכפל קנס, ברבית, אם לא ישלמו, והמוני אדם מפוחדים שלא מבינים את התהליך ירוצו לשלם, ועובדה, זה עובד.

מדובר בהונאה בחסות המדינה. זו אינה ההונאה הראשונה, בוודאי שלא היחידה, אבל אין ספק שהיא אחת המוצלחות והיעילות. אני מכנה את זה “הונאה” בשל העדר הסבר מפורט שאומר לאזרח המבוהל באופן ברור ומפורש – “אם תשלם את הקנס, משמעות הדבר תהיה הודאה באשמה והרשעה. דע לך כי זכותו הבסיסית של כל נקנס היא לבקש להישפט ועד אז לא נאיים עליך בכלום”. את כל זה הרשות לא אומרת והמשפט הזה לא מופיע על אף הודעת קנס. נהפוך הוא. האיום בכפל קנס הוא עבירה פלילית כשלעצמה, שהמדינה עוברת מול האזרח התמים: עבירת איומים.

האם ידוע לכם, למשל, כמה כסף סחטה המדינה מהאזרחים אך ורק מקנסות הקורונה? נכון לסוף מרץ 2021 מדובר במיליארד ש”ח. מיליארד ש”ח שנגבו מהאזרחים בהונאה מתוחכמת של המדינה. קנסות הקורונה כולם הם מקרה קלאסי של טעות בחוק. החובה לעטות מסיכה במרחב הציבורי הוחלה בתקנות שעת חירום מיום 12 באפריל 2020. החובה הזאת לא חלה על אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית כאלה שמתקשים באופן משמעותי או שנמנע מהם עקב מוגבלותם לכסות את האף ואת הפה.

כל אדם שקיבל קנס על אי עטיית מסיכה צריך לבקש להישפט ולומר שהוא מתקשה לנשום עם מסיכה. וזהו. כי כך קובע החוק. במקרה כזה, בית המשפט היה חייב לפטור אותו ולבטל את הקנס. אז איך בכל זאת נגבו מיליארד ש”ח ויותר בקנסות? על ידי ניצול אי הידיעה, הולכת שולל, הפחדה ובניגוד מפורש לחוק

אלא שהחוק לא קבע מהי המגבלה ואף לא קבע כי יש להציג אישור רפואי להוכחת המגבלה. אין ולא היתה בחוק קביעה או אמירה פשוטה שלפיה קושי לנשום עם מסיכה אינו פוטר מעטייתה. תשאלו ודאי: אז איפה בדיוק עובר הגבול בין מוגבלות נפשית ו/או פיזית המתירה אי שימוש במסיכה לבין אי שימוש שהוא בר ענישה בקנס? אין גבול. מעצם ניסוח החוק ברור שכל אדם שנשאל מדוע אינו עוטה מסיכה וענה שהוא מתקשה לנשום – פטור מחובת המסיכה. נקודה. כאמור, אם כולם היו דורשים ברירת משפט, בתי המשפט היו קורסים.
ולכן, כל אדם שקיבל קנס על אי עטיית מסיכה צריך לבקש להישפט ולומר שהוא מתקשה לנשום עם מסיכה. וזהו. כי כך קובע החוק. במקרה כזה, בית המשפט היה חייב לפטור אותו ולבטל את הקנס. אז איך בכל זאת נגבו מיליארד ש”ח ויותר בקנסות? על ידי ניצול אי הידיעה, הולכת שולל, הפחדה ובניגוד מפורש לחוק.

אז מה עושים כשמקבלים קנס – כל קנס?

א. בודקים את העובדות. אם העובדות אינן נכונות מבקשים להישפט ובמסגרת זו מוכיחים את העובדות הנכונות. אין אפשר להרשיע אדם על בסיס עובדות שגויות.

ב. בודקים מה אומר החוק. כל קנס מוטל על פי סעיף ספציפי בחוק שחייב להיות מפורט בקנס. במקרים רבים הרשות שוכחת לרשום את סעיף החוק בקנס, קנס כזה חייב להיות מבוטל על ידי בית המשפט כי בהעדר הסמכה בחוק, אין סמכות לאף אחד לקנוס אף אחד. אם בקנס לא רשום “על פי סמכותי בסעיף x לחוק y” – המשמעות היא שאין סמכות והקנס חסר תוקף.

ג. אם כתוב בקנס סעיף החוק, בודקים בגוגל את הסעיף. במקרים רבים מאוד, הסעיף פשוט אינו נכון ואז הקנס חייב להיות מבוטל על יד בית המשפט.

ד. אם הכל נכון, יש עובדות, יש סעיף חוק, העבירה והחוק תואמים… קראו נא היטב מה אומר הסעיף. כמו שהדגמתי, סעיף החוק הנוגע לקורונה אומר במילים פשוטות מאוד שמי שמתקשה לנשום עם מסיכה – פטור. כשזה החוק, מדינת ישראל לא היתה אמורה לגבות ולו שקל אחד מקנסות כי ברור שמי שאינו עוטה מסיכה עושה זאת בגלל שהיא מקשה עליו לנשום ולא בגלל שהוא קונספירטור כרוני ועושה דווקא.

ועכשיו, לכל מי שקראו את המדריך לנקנס, חשים מתוסכלים ומרומים ושואלים את השאלה המתבקשת – מה לעשות אם כבר שילמתי? איך מחזירים את הגלגל לאחור? לצערי התשובה היא – אין מה לעשות. פשוט, אי אפשר. המדינה מנוהלת באופן כזה שההונאה המוצלחת שלה מסתיימת בעקרון–על משפטי. מה זה אומר? זה אומר שהתוצאה הינה אי–רברסבילית. העקרון מכונה “סופיות הדיון”. במילים פשוטות, המסר של המדינה לאזרח: גילית שדפקנו אותך? מצטערים מאוד, אבל זה סופי. תלמד בפעם הבאה לחקור ולבדוק לפני שאתה מאפשר לנו להפיל אותך שוב בפח.


*הכותבת היא עורכת דין. הכתבה מיועדת לנקנסי העבר והעתיד. כדי שלא יגידו שבראשית אינו מקדם את רווחתה של מערכת המשפט, אבהיר כי הכתוב כאן אינו בבחינת ייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור בכתבה, עושה זאת על אחריותו המלאה.

כתבות שאולי יעניינו אותך

למה לארץ הכי מסובכת בעולם אין חוקה?

מרגע הקמת המדינה עלה הצורך לחוקק חוקה לישראל, וכמוה השאלה איזו סמכות תינתן לבית המשפט כרשות מאזנת למחוקקי החוקים. ומאז ועד היום, כולם עוסקים בניסיון להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. עכשיו תורו של בג"צ

אירית ינקוביץ מפשטת את השפה המשפטית סביב השאלה החמה ומוצאת את הסיבה לכל מחדל כאן – החיפוף

להוריד את היועץ מהעץ

המלחמה של ממשלת נתניהו בגלי בהרב-מיארה היא רק עוד חולייה בהיסטוריה ארוכה של חיכוכים בין ממשלות ישראל ליועציהן המשפטיים. העובדה שהממשלה רואה בהם "עלוקות" היא בדיוק ההצדקה לקיומם ולעצמאותם

המלחמה של ממשלת נתניהו בגלי בהרב-מיארה היא רק עוד חולייה בהיסטוריה ארוכה של חיכוכים בין ממשלות ישראל ויועציהן המשפטיים. אירית ינקוביץ עושה סדר בכללי המשחק (המלוכלך)

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

אין‭ ‬לנו‭ ‬בג‭”‬צ

אבל יש לנו בג"פ: בית דין גבוה ששומר על הפרוצדורה, ולאו דווקא על זוטות כמו יושר, חובת מוסר, חובת הגינות, חובה להימנע מפגיעה בזכות האדם לפרטיות או בזכות לחופש

אבל יש לנו בג”פ: בית דין גבוה ששומר על הפרוצדורה, ולאו דווקא על זוטות כמו יושר,
חובת מוסר, חובת הגינות, חובה להימנע מפגיעה בזכות האדם לפרטיות או בזכות לחופש

כשבנקים נופלים

קריסתו של בנק SVB בארה"ב היא סימפטום לתהליך סוחף יותר. מצד אחד כבר ברור ש"כסף בבנק" הוא לא בהכרח כסף בטוח. מצד שני אם נוציא אותו משם נקרב את תסריט האימים של כסף דיגיטלי גלובלי

קריסתו של בנק SVB בארה”ב היא סימפטום לתהליך סוחף יותר. מצד אחד כבר ברור ש”כסף בבנק” הוא לא בהכרח כסף בטוח. מצד שני אם נוציא אותו משם נקרב את תסריט האימים של כסף דיגיטלי גלובלי

לא יהיה לכם ארנק, ותהיו מאושרים

החדשות הטובות: השטר של 200 שקל לא צפוי להימחק מהמחזור. החדשות הרעות: בלון הניסוי הצליח, הציבור ממשיך לאבד אמון במזומן, ובקרוב יבשיל הרגע למעבר לכסף דיגיטלי מרכזי. אינסטלטורים אולי ישלמו מעט יותר מיסים, אבל אליטת ההון תמשיך להינות ממקלטי-מס, מעקפים ומענקים

החדשות הטובות: השטר של 200 שקל לא צפוי להיעלם. החדשות הרעות: בלון הניסוי כדי לכאורה לבטל אותו הצליח, ובקרוב יבשיל הרגע להנפקת השקל הדיגיטלי

מקריבים את הילד למוֹלך

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

החיים, עכשיו במבצע!

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.

פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.

[login_fail_messaging]