שער השוואב העולמי צונח

בשבוע שעבר התכנס שוב הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. פעם נוספת עשירי העולם, המנכ”לים של התאגידים הגדולים, ראשי מדינות (כולל שר החוץ הישראלי ונגיד בנק ישראל), וסתם אנשים ששילמו ממיטב כספם, הגיעו במטוסיהם הפרטיים לעיירת הסקי הפסטורלית לכנס סגור שבו הם דנו בתיאום עמדות כלל עולמי סביב השאלה איך לנהל את אורחות חיינו בעולם.

נושא הכנס השנה הוא “לשלוט בעתיד”, כפי שהצהיר נשיא הפורום הכלכלי העולמי, קלאוס שוואב. הגרמני בן ה–84 מקדם בשנים האחרונות את אידיאולוגיית האיפוס הגדול והמהפכה התעשייתית הרביעית, שלפיהם משבר הקורונה מהווה הזדמנות להטמעת טכנולוגיות שליטה ומעקב על האוכלוסייה כדי למנוע את הרס כדור הארץ בידי בני האדם. “מה צריך כדי לשלוט בעתיד? פלטפורמה שבה כל בעלי העניין הגלובליים פועלים במשותף – ממשלות, עסקים, קהילות, והדור הצעיר – וזהו צעד ראשון כדי לעמוד בכל האתגרים”, אמר שוואב בנאום הפתיחה. 

אם בשנה שעברה פתח שוואב את הכנס בנאום נלהב שבו הצהיר כי “העתיד לא רק מתרחש! העתיד נקבע על ידינו, קהילה עוצמתית שכמוכם בחדר זה! לנו יש את האמצעים לשנות את העתיד!”, השנה הוא נראה הרבה פחות נלהב ואפילו מעט רגזן: “הקו המנחה השנה הוא ‘שיתוף פעולה בעולם מפולג’. יש לנו היכולת לבנות באופן מושלם עולם שליו, חסין, מכיל ובר–קיימא. אבל עלינו להתגבר על הפילוג הקריטי ביותר – בין אלה שנוקטים בגישה בונה ואלה שעומדים מהצד, משקיפים ואפילו נוקטים בגישה שלילית, ביקורתית ולעומתית”.

במילים אחרות, ישנם אנשים שלא חושבים כמוהו ולא מסכימים עם התוכניות של הפורום, דבר שמתמיה ומכעיס את שוואב עד מאוד. מסתבר שהשנה הבריזו מהכנס בכירים רבים, כולל התומכים הנלהבים ביל גייטס וג’ורג’ סורוס. בשנה החולפת יותר ויותר אנשים נחשפו לפעילויות הפורום והאידיאולוגיות שלהם, ומאז שחרורה של טוויטר מעול הצנזורה גולשים רבים נחשפו לתכנים וגילו שמאחורי המילים היפות והמכובסות מתכנסת לה בחשאי אליטה שאיש לא בחר בה. חלק מהציבור הבין לפתע שהאליטה הזו מקדמת אידיאולוגיה שבדרך להגשמתה עלולים להיפגע הביטחון האנרגטי והתזונתי, עלולות לפרוץ עוד מלחמות, וכי יישללו חירויות אדם בסיסיות לטובת תאוות בצע תאגידית, ובסיום “לא יהיה לנו כלום ונהיה מאושרים”. יתכן שהתובנות החדשות האלה הן הסיבה לכך שפחות פוליטיקאים, במיוחד מהאגף הימני שמרני, מעוניינים להיות מזוהים עם הכנס השנה. ואלה הן חדשות טובות.

לדוגמה, ראש מפלגת הלייבור קיר סטראמר, השתמש בפורום כדי לתקוף את יריבו ראש ממשלת בריטניה ומנהיג השמרנים רישי סונאק (שידוע כתומך נלהב של הפורום אך משום מה הבריז השנה): “ראש הממשלה היה צריך להיות פה כדי להבטיח שאנגליה תמלא את תפקידה. הפורום נתן לי השנה הזדמנות נהדרת כדי לדבר עם המגזר העסקי על תוכניות אג’נדה 2030 להסטת השקעות לאנרגיה מתחדשת”.

ואכן, נושא הצנזורה ברשתות היה גולת הכותרת של הפורום השנה. למרבה האירוניה, פאנל בנושא דיסאינפורמציה הונחה על ידי בריאן סטלטר, מנחה ה–CNN שהיה כל כך מוטה כנגד טראמפ עד שהערוץ נאלץ לפטר אותו. לפי ארתור גרג שולצברגר, עורך הניו–יורק–טיימס שתומך באידיאולוגיה הגלובליסטית של הפורום, נושא זה הוא “קיומי”, כהגדרתו והוא שזור בתוך כל שאר הדיונים בפורום. “פרופגנדה ותיאוריות קונספירציה מזהמות את הרשת וגורמות לירידה באמון שמוביל לחברה יותר מפולגת, וזה חותר תחת ריבוי דעות”, אמר סטלטר בהתפתלות כשהוא לא שם לב לניגוד המובנה בתוך דבריו – הרי ריבוי דעות משמעותו שיח מפולג על פי הגדרה. סת’ מולטון חבר הקונגרס ממדינת מסצ’וסטס, אמר שבארצות הברית הציבור לא מעוניין לוותר על העקרון הבסיסי של חופש הביטוי, אבל מנגד הוא מצדיק את פעולת המפלגה הדמוקרטית ללחוץ על הרשתות טוויטר, פייסבוק וגוגל שיפעילו סינון תכנים אגרסיבי, כי זוהי בעיניו פעולה לביטחון הציבור. “כאשר יש לי קהילה שאני רוצה לשמור על בריאותה ואני לא מסוגל לגרום להם לקחת חיסון קורונה בגלל מיסאינפורמציה, זה החשש הגדול”. ורה ג’ורובה הצ’כית, סגנית האיחוד האירופי לענייני ערכים ושקיפות, עדכנה את הפורום בדבר קידום שינויי חקיקה, סיווג “שיח השנאה” כעבירה פלילית (כמובן שהם מי שמגדירים מה נחשב שיח שנאה). ג’ורובה עקצה את עמיתה האמריקני שחקיקה דומה בארצות הברית היא בלתי נמנעת.

למרות שהפאנלים וחלק מהנאומים פתוחים לשידור ביוטיוב, רוב המפגשים עדיין מתקיימים בדלתיים סגורות. העיתונאים היחידים המורשים להיכנס לאזור הרשמי הם מערוצי תקשורת ידידותיים כמו CNBC, אבל עיתונאים עצמאיים רבים הגיעו בקור המקפיא של החורף השוויצרי וניסו לראיין את שועי העולם בדרכם הרגלית לכנס. כך למשל עיתונאית יפנית צעירה ניסתה לשאול כמה שאלות את קלאוס שוואב בדרכו לארוחת ערב, אך כשהאחרון שמע שמדובר בעיתונאית עצמאית הוא הסתלק משם במהרה. כתבי ערוץ החדשות האוסטרלי–קנדי Rebel News, עזרא לבנט והישראלי לשעבר אבי ימיני, היו כנראה המוצלחים ביותר. במשך דקות ארוכות שאלו שאלות נוקבות את מנכ”ל פייזר אלברט בורלא, כמו “כמה זמן ידעת שהחיסון אינו מונע הדבקה?”

“האם אתה מוטרד מחשיפה משפטית?” “כמה זריקות בוסטר יידרשו כדי שתהיה מרוצה מהדוחות הכספיים שלך?”, והוא מצידו סירב לענות. הסרטון שבו נראה בורלא אבוד בניסיון לחמוק מהם קיבל חשיפה של עשרות מיליוני צפיות בטוויטר. סוגיית משבר האקלים עמדה בראש סדר העדיפויות גם השנה, וניכר שהחברים ממש לא מרוצים מקצב ההתקדמות. הפעם ההצהרות מבית היוצר של הפורום היו כי “עברנו ממצב של משבר אקלים” למצב של “הכחדה עולמית” ו–”משבר כוכבי”.

הוצג תרחיש די מופרך שבו עד 2070 כ–3 מיליארד אנשים ימצאו עצמם מתגוררים באזורים שלא ניתנים למחייה. גורו האקלים אל גור, שהגיע לדאבוס במטוסו הפרטי והמזהם כמובן, התריע בחמת זעם שהעולם לא מצליח להתגבר על כמה מיליוני פליטים מסכנים, אז איך הוא יתמודד עם מיליארד פליטי אקלים? “חייבים באופן מיידי להגביר את מימון עניין האקלים ובאותה מידה להפחית את מימון האנטי–אקלים. אנחנו עדיין מממנים דלקי מאובנים ברמה שהיא פי 42 מהמימון של המעבר לאנרגיות מתחלפות”, התלונן בעודו מתעלם לחלוטין מההשלכות הידועות וממשבר האנרגיה הכבד שבו אירופה שרויה עקב מדיניות האקלים שלהם, וכן מהמלחמה באוקראינה, שהם לא כל כך ששים לסיים.

עוד גורו אקלים, ג’ון קארי בן ה–80, נשא נאום הזוי: “זה די מדהים, שאנחנו קבוצת אנשים עילאיים, בגלל מה שלא יהיה שנגע בנו במהלך חיינו, יכולים לשבת בחדר ולדבר על הצלת העולם. זה כמעט חוויה חוצנית. רוב האנשים לא יבינו ויחשבו שאנחנו מטורפים, מחבקי–עצים, שמאלנים ליברלים”. זה לא היה הנאום היחיד שבו התהדרו המשתתפים בהיותם אנשי אליטה מורמים מעם. הם רק שכחו שאיש מעולם לא בחר בהם לשלוט בעולם. קארי קרא לשליטה באידיאולוגיית האקלים באמצעות תקצוב ומימון. כדי לסבר את האוזן, בשנה שעברה הגיעו לדאבוס 2,200 טיסות פרטיות, הכמות הגדולה ביותר לאורך כל השנה, חלקן לטיסות קצרצרות של עשרות מיילים בודדים – מה שייצר כמובן כמות פליטות פחמן אדירה.

מזכ”ל האו”ם אנתוניו גוארס, שותף פעיל של הפורום הכלכלי העולמי לקידום אג’נדה 2030 לפיתוח בר–קיימא, נראה לא מרוצה אף הוא. “פוליטיקאים בעולם צריכים להבין שלפעמים אנו עומדים בפני משברים כמו היום, ואז עדיף לקבל החלטות לא פופולריות, אבל הן יהיו הכרחיות והן בסופו של דבר יעצבו את דעת הקהל”. בין השורות ניתן להבין שמרבית הפוליטיקאים בעולם לא מעוניינים לקדם מדיניות שתפגע בסופו של דבר במצביעים, אבל ממתי האו”ם והפורום הכלכלי העולמי מאמינים בדמוקרטיה? בקטע שהפך ויראלי נראה נציג ממשלת פקיסטן כאשר הוא מתאר את הדיונים בדבר ה”סדר העולמי החדש”, הניסיון שבינתיים מתעכב לדבריו עקב הפילוג בין המערב למזרח, אך בסופו של דבר “סדר עולמי חדש” יושתת והוא מקווה שהפעם דעותיהן של מדינות מתפתחות יישמעו. 

אורסולה פון דר–לייר, הנשיאה הגרמניה של האיחוד האירופי ציינה בנושא אוקראינה שהאחרונה ביקשה רשמית להצטרף לאיחוד האירופי, והאיחוד מתכנן שורת רפורמות במדינה כדי לגרום לכך לקרות. אורסולה קוראת למדינות המערב ולתאגידים להשקיע בשיקום המדינה מהתוצאות ההרסניות של המלחמה שאותן היא רואה כ”הזדמנות להשקעה”. הנרי קיסינג’ר קשישא הרצה מרחוק, ולעומת השנה שעברה בה קרא לאוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה במטרה לסיים את המלחמה במהרה, הפעם הוא קרא לצירופה של אוקראינה לברית נאט”ו. לא ברור מה גרם לזיגזוג בעמדותיו, אבל זה הפך לשיחת היום.

ממשבר למשבר, אנשי הפורום הכלכלי, כך נראה, ממש לא מעוניינים שמשבר הקורונה יסתיים. פרופ’ מישל וויליאמס, דיקנית הפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד, שמחה מאוד לגלות שהנוכחים אינם עייפים מהקורונה, ושאנשים עדיין מחויבים לכך שהמגפה טרם הסתיימה. היא חזרה על השקר הממוחזר לעייפה ולפיו החיסונים מגינים מפני הדבקה, כאשר כולם כבר יודעים שזה פשוט לא נכון. 

ואלברט בורלא? מסתבר שיש לו על מה למחות. מנכ”ל פייזר התלונן שהחברה נתקעה עם מלאי של 3 מיליארד חיסונים בשנה הראשונה, בגלל שהדיון סביב החיסונים הפך להיות פוליטי. לדבריו, זאת בעיה גדולה שאנשים איבדו אמון והחלו לפקפק ביעילות החיסון. טוני בלייר, תומך פורום נלהב, קרא להקים תשתית בריאות דיגיטלית, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחר הסטטוס החיסוני של כל אדם ואדם וגם ברמה הגלובלית. בפנדמיות הבאות, שחלק ממשתתפי הכנס בטוחים שיתרחשו בעשור הקרוב, יידרשו כמה חיסוני בוסטר ולכן יש צורך בהגברת המעקב. הדרישה הזאת עולה בקנה אחד עם הצהרות קודמות בדבר דרכון חיסונים דיגיטלי. סטפן בנסל, מנכ”ל מודרנה, אמר שהפנדמיה אכן עדיין קיימת ושאנשים מתים עדיין כל יום, וממשלות נדרשות להגביר את המעקב הגנומי. הוא דיווח על מפעלי חיסונים חדשים בכל היבשות בעולם כדי לעמוד בביקושים בפנדמיות עתידיות.

בפורום דיברו על משבר מסוג נוסף – התקפת סייבר. במחקר של הפורום הכלכלי העולמי וחברת אקסנצ’ר שבו ראיינו מעל 300 בכירים בחברות, התגלה שכ–90% מהנשאלים חוששים ממתקפת סייבר קטסטרופלית בשנתיים הקרובות. זה המקום להזכיר את אירוע Cyber Polygon שהתקיים לפני שנתיים ברוסיה, בו תרגלו שותפי הפורום משחק מלחמה להתקפת סייבר על תשתיות ברחבי העולם. קלאוס שוואב אמר אז שפנדמיית סייבר תהיה בעלת השלכות קשות יותר על העולם מאשר משבר הקורונה, ובעידן שבו כל תשתיות החשמל, הענן והבנקים מחוברים אפשר להבין מדוע.

כמה מגמות טכנולוגיות נידונו בפורום. נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, השתתף בפאנל בנושא מטבע דיגיטלי מרכזי (CBDC), קרי השקל הדיגיטלי, ובו סיפר לקהל על פרויקט פורץ דרך שביצעה ישראל עם שבדיה ונורבגיה בשם Ice Breaker, שבו לראשונה הועברו מטבעות דיגיטליים בין מדינות שונות בעולם. ירון סיפר בגאווה שכל הטכנולוגיה לפרויקט היתה ישראלית. הוא ציין שהיתרונות במעבר למטבע דיגיטלי מרכזי (המבוסס על תשתיות חוזים חכמים מעל רשת בלוקצ’יין) הם הבטיחות והתחרותיות הכלכלית. כמובן שבתשתית שכזאת הבנקים המרכזיים יוכלו לנטר כל העברה והעברה ואפילו לחסום אותן במידת הצורך, אבל הסוגיות הזניחות הללו לא נידונו בפורום.

נושא ה–Meta–Verse, כלומר עולם וירטואלי מבוסס מציאות מדומה, נמצא כעת בראש סדר העדיפויות של קלאוס שוואב. הוא התגאה ביוזמה שנקראת כפר גלובלי שיתופי (Global Collaboration Village), פלטפורמה ראשונית שהוקמה לכבוד הכנס ובה תאגידים יכולים לשתף פעולה בסביבה וירטואלית. שוואב סיפר בהתרגשות על חווייתו הראשונה כאוואטר, וקשה שלא להיתפס ולדמיין חזון הדומה לחיים בסרט הידוע Ready Player One שבו האנושות מכורה למציאות מדומה. שוואב סיפר שהפורום הרים את הפלטפורמה בשיתוף פעולה עם שירות הביון האינטרפול, המנטר את כל הפעילות כדי להבטיח סביבה בטוחה. גם דירקטור ה–FBI השתתף בכנס, והתגאה בשיתוף הפעולה המתהדק והולך עם המגזר העסקי, באופן שמאשר בעקיפין את הדיווחים מתיקי טוויטר על התערבות ה–FBI בצינזור התכנים. בפורום גם הוצג מודל של עיר חכמה, שנראה מאד ירוק ומודרני מצד אחד, ומאוד מבעית

ומגביל מצד שני.

מגמת הטראנס–הומניזם, שילוב אדם ומכונה, שהוא חלק ידוע של אידיאולוגיית הפורום, גם היא קיבלה במה. פרופ’ ניטה פראהאני מאוניברסיטת דיוק שיתפה את הקהל בטכנולוגיות שבבי–המוח. לטענתה, בתוך חמש עד עשר שנים תוכל להגיע ליכולת קריאת מחשבות מורכבות. שבבים יושתלו לדעתה גם באנשים בריאים ומאגר המידע יהיה גדול מספיק כדי לבצע את ניתוח המידע המורכב הדרוש לפיצוח מחשבות. דוגמאות לשימוש שניתנו היא בחקירות של פשיעה, שם ניתן יהיה לפענח מחשבות תת–הכרתיות עוד בטרם עלו לתודעה. זה מפחיד אך גם מבטיח, סיכמה.

הופעה תמוהה במיוחד של הזמרת הישראלית אחינועם ניני, בוגרת הפורום הכלכלי העולמי, שותפה שוב ושוב ברחבי הרשת, וזכתה לקיטונות של לעג. ברשת פוקס ניוז, טאקר קארלסון אמר בציניות אופיינית: “בואו נראה מה השליטים–הלטאות בדאבוס עושים?” ולאחר ששידר כחצי דקה מהופעתה של ניני, ליגלג: “האנשים האלה שולטים בעולם? הם כל כך מרשימים. איזו חבורת פריקים!”.

חשוב לזכור ולהזכיר שוב ושוב: אנחנו לא בחרנו באנשים האלה להנהיג אותנו. האידיאולוגיות שלהם מעולם לא עמדו למבחן הציבור או הצבעה ועדיין, האנשים המשפיעים והעשירים ביותר בעולם מקדמים אותן. החדשות הטובות הן שהשנה נראה כי אור הזרקורים רק עושה להם רע, והפופולריות שלהם במגמת ירידה. נקווה שכך יימשך.