לא רציונלי, ולא במקרה

נתחיל מהסוף. ב–4 ביולי 2022 הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים פסק- דין נגד משרד הבריאות וחייב אותו להמציא לוועדת החקירה האזרחית פרטים על המכרז שבו זכה פרופ’ דן אריאלי, שהוציא משרד הבריאות. השופט קבע, אחרי התחמקויות ועיכובים מצד משרדי הממשלה, שעליהם להגיש לוועדת החקירה האזרחית את המידע שהיא דורשת בשם חוק חופש המידע. המסמכים אמורים להגיע עד ה–4 באוגוסט 2022, ואם לא תקדים את הגעתם עוד מניפולציה ממשלתית חדשה, הם ישפכו אור על האופן שבו משרד הבריאות ניהל את ההסברה במהלך הקורונה.

הנה ציטוט מתוך פסק הדין: “בהסכמת הצדדים ישיב משרד הבריאות לבקשת המידע שהגישו העותרים, וזאת עד ליום 4.8.22, וזאת כאשר נשמרת למשיבים הזכות לעמוד על טענתם כי לא קיבלו במועד את הפניה לקבלת המידע, כאמור בכתב תגובתם. בהסכמת הצדדים נמחקת העתירה נגד משיב 1”.

זה כנראה התחיל בבוקר יום שישי ה–3 באפריל 2020. “החמ”ל הלאומי למאבק בקורונה” שהוקם במשרד ראש הממשלה (של נתניהו) פרסם מכרז הקורא לגופים אזרחיים להגיש הצעות עד… השעה 15:00 באותו יום. על הגופים הנבחרים הוטל להתחיל בעבודתם ביום ראשון, ה–5 באפריל 2020, כלומר, יומיים אחרי (כולל שבת), ולהציג תוכנית עבודה עד יום שלישי באותו שבוע, בשעה 12:00.

המכרז הממשלתי המהיר הזה, צוטט בדיעבד כמכיל את ההגדרות הבאות: “החמ”ל הלאומי למאבק בקורונה מעוניין לפתח בדחיפות כלים לשיפור הטמעת הוראות משרד הבריאות בקרב האוכלוסייה”. משרד ראש הממשלה דרש “פיתוח כלי ניטור אוכלוסיה” וכן “צוות סיוע לבנייה ומימוש אסטרטגיה לשיפור עמידות האוכלוסייה בהוראות משרד הבריאות.” כך צוטט מהמכרז בפרסומים שונים. וכעת, הבה נתרגם את המשפט הזה למילים פשוטות ומובנות: משרד ראש הממשלה חיפש פרויקטור לשם הנדסת התודעה לצייתנות הציבור.

מי היה הזוכה במכרז המהיר בהיסטוריה האנושית, במידה שאכן התקיים? (או שמא בוטל בכלל כפי שטוען פרופ’ עדו ערב מהטכניון) – זאת עדיין איננו יודעים. בכל אופן, ההתארגנות של המציעים באותו יום שישי בבוקר, מועד פרסום המכרז, ועד לשעה 15:00 באותו יום, מועד סגירתו, ראויה למקום של כבוד בספר השיאים של גינס. השמות שעלו בהקשר למהלך הזריז ההוא הם: חברת קיימא (בהובלת פרופ’ דן אריאלי), פרופ’ עידו ערב מהטכניון ופרופ’ יובל פלדמן מאוניברסיטת בר אילן.

בשנים 2019 ועד 2021 קיימא קיבלה מממשלת ישראל סכום של 21,211,476 ש”ח (עשרים ואחד מיליון ש”ח ועוד קצת) עבור “שירות ייעוץ בנושא כלכלה התנהגותית”. (ראו טבלה מספר 1) למי ששכח, מדובר בכספי המיסים שלנו שלפחות חלק מהם שולמו על ידי ממשלת ישראל לקיימא בשביל קבלת ייעוץ ב”כלכלה התנהגותית”. האם מדובר במכבסת מילים שכוונתה האמיתית היתה לכפות עלינו צייתנות – שנעטה מסיכות ושנסכים ביתר קלות להזריק לגופנו את מה שהם החליטו שעלינו להזריק ועוד כהנה וכהנה? זאת נדע לאחר שנקבל את התשובות ממשרד הבריאות. מה שאנחנו כבר יודעים זה כמה כסף חברת קיימא קיבלה מממשלת ישראל בשנתיים הללו שבין 2019 ו-2021 כי כך מצאנו בשורות הכספים.

הסכום המדהים הזה, 21,211,476₪, התקבל לחשבונה של קיימא בשנים 2019–2021. אבל קיימא כבר מילאה את כיסיה בעבר מכספי המיסים שלנו, בפעם הקודמת זה היה הודות לנדיבותו של משרד האוצר. (ראו טבלה מספר 2). בספטמבר 2020 התגאה משרד הבריאות באמצעות עינב שומרון, סמנכל”ית הסברה של המשרד, כי מערך ההסברה תחת ניהולה “התייעץ” עם דן אריאלי. שומרון חשה מותקפת בשל הטענה כי אין עדיין מערך הסברה יעיל של המשרד חרף העובדה שהסמכויות עברו אליו ממשרד ראש הממשלה. היא התגוננה בהציגה את קיימא כאסמכתא בת קיימא, אילן גבוה שבו נאחז משרד הבריאות לשם מפעל השליטה וההסללה של תודעת הציבור. כל המידע קיים ופתוח באתר הכנסת: והנה הציטוט; עינב שומרון, סמנכ״לית הסברה במשרד הבריאות: “יש לנו מטה הסברה לכל האוכלוסיות שעובד עם לפ״מ ולע״מ. לאורך כל הדרך עבדנו עם פיקוד העורף. תכלל את זה המל״ל ומטה ההסברה הלאומי. אנו פועלים בכל הרשתות החברתיות. לא היה משרד שעשה מה שעשינו מקום המדינה. כל קמפיין שלנו עובר סבב מומחים בפרסום. לעיתים התייעצנו עם מומחים להתנהגות, דוגמה לאחד המומחים שהתייעצנו איתם, הוא פרופסור דן אריאלי. מומחה לכלכלה התנהגותית”.

סיכום ביניים: מה היה לנו עד כאן? מכרז חפוז לשון המעטה, של אגף בתוך משרד ראש הממשלה, (שעבר לאחריות משרד הבריאות), כשכל תכליתו עיצוב תודעתנו לצרכי צייתנות הציבור. ועכשיו, נשאלת מאליה השאלה: מהי בעצם הנדסת התודעה הזאת ולמה בעצם זה כל כך רע? אולי צייתנות היא דווקא אלמנט מיטיב וחיובי בחיינו? אולי “הסללת תודעה” היא כלי חשוב ומועיל?

בואו נבדוק איך תופסים המדינה ומוסדותיה את מה שנהוג לכנות “הקרב על התודעה”. הרי לשם כך בדיוק קיים ה – INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי. אמנם המכון מגדיר את הביטחון הלאומי כרכיב הישרדות במאבק כנגד אויבים מבחוץ, אולם בהינתן קיומו של וירוס סוף האנושות, האויב הפך להיות אויב מבית. הגדרת האויבים השתנתה לתקופה מסוימת, האויב החדש והבלתי צפוי הוגדר כמי שמתנגד לאג’נדה הממשלתית ועומד בדרכו של משרד הבריאות עם מחשבה חופשית וללא מורא. המכון למחקרי ביטחון לאומי רואה ב”קרב על התודעה” רובד מכריע בדרך לניצחון. במאי השנה פרסם המכון מאמר שזו כותרתו: “ישראל וחמאס בקרב על התודעה – משמעויות והמלצות.” וכך סבורים הכותבים יורם שוויצר ודוד סימן טוב: “מערכת תודעה היא יעילה כשהיא מופעלת באופן מאסיבי ושיטתי, תוך שילוב הצהרות גלויות לצד מהלכים שקטים מאחורי הקלעים או מאחורי המקלדת, המניעים קהלים או מפגעים בודדים לפעולה.”

מדינת ישראל רואה, אם כך, את “הקרב על התודעה” כמהלך חשוב וקריטי במאבק, כל מאבק. יש להפעיל אותו באופן “מאסיבי ושיטתי” (לא הגון, לא מקדם אמת, לא נקי מהונאות – “מאסיבי ושיטתי”) ולכן היא הקימה בספטמבר 21 מטה הסברה למאבק בנגיף הקורונה. הנה ההודעה הרשמית שיצאה ב–19/9/21:
“משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות הודיעו היום (א׳, 19 ספטמבר 2021) על הקמת מטה הסברה ייעודי למאבק בנגיף הקורונה. בראש המטה יעמדו ברק הרשקוביץ׳, יועץ אסטרטגי, ושרון קרביצקי, יועצת תקשורת ולשעבר דוברת מגן ישראל. יועצת התקשורת גל רותם גולן תהיה דוברת המטה. מטה ההסברה תיכלל את כל תחומי הדוברות וההסברה בנושא הקורונה, לרבות מבצע החיסונים, ההנחיות לציבור והתוכנית הממשלתית להורדת התחלואה. המטה יטמיע אסטרטגיית הסברה ממשלתית לאור עקרונות של שקיפות, בהירות ואמינות מקצועית, עם כלל משרדי הממשלה והגורמים המקצועיים הרלוונטיים”.

רגע, רגע, לא התבלבלתי? הרי המכרז המהיר היה ב–3 באפריל 20, אז מה, מטה ההסברה הוקם רק שנה וחצי לאחר מכן…? כן. פשוט כן. אז מי ניסח את המכרז? מי קבע את תנאיו? ומי הזמין את המועמדים להגיש הצעות? אולי נדע זאת לאחר שנקבל את המידע. ואולי לא. וישנה כמובן גם שאלת השאלות: מה בעצם קיימא עושה? כאן לא נדרש מאמץ מיוחד. באתר החברה הכל כתוב, פונט על גבי מקלדת:
“מה עושים בקיימא? קיימא מתמחה בפתרון בעיות מורכבות. את החברה מוביל חוקר הכלכלה ההתנהגותית פרופ’ דן אריאלי ולצדו פועלים צוותי מחקר, טכנולוגיה, עיצוב ממשק וחוויה. אנו נעזרים בתובנות מענף הכלכלה ההתנהגותית, בכלים טכנולוגיים ובמתודולוגיות ניסוי מקוריות כדי לחולל שינוי בתחומים מורכבים כמו חינוך, בריאות, פיננסיים ותשתיות בכדי לסייע לגופים ציבוריים ועסקיים לייצר פתרונות מוכחים, מדידים וסקאלביליים לשיפור איכות חייהם של בני אדם”.

הנוסח הזה נשמע כמעט אצילי, נוגע ללב וראוי לפרס נובל לשלום. רק שדקה לפני הנובל, כדאי אולי לבחון מי קובע מהם אותם “פתרונות מוכחים… לשיפור חייהם של בני אדם”? ומה אם הם לא בדיוק מוכחים? ומה אם הם אינם משפרים את חייהם של בני האדם אלא עושים הפוך? בואו נבדוק מה פרסמה חברת קיימא, על פי הפרסומים שלה עצמה, של פרופ’ דן אריאלי, ושל אחרים? איך לדעתה על משרד הבריאות לשפר את שירותיו, אולי בכל זאת לא צריך למהר כל כך עם פרס הנובל? למשל, הרעיון הבא מבית מדרשו של דן אריאלי. לא אנחנו פרסמנו, ולא נגענו. מדובר ביצירת מופת של הוגה–יוצר “סרטון האמבולנסים”. יצירה מפוארת ממש שמוכרחים להעלות על הכתב במלואה:

“…טוב, לניתוח של הבעיה הזאתי מבחינת הכלכלה הסטנדרטית, יש פה שני רכיבים, יש פה ביקוש, והיצע. היצע – זה מה שמערכת הבריאות יכולה לתת, ביקוש – זה מה שאנשים רוצים, מה שאנשים צריכים. ואפשר לחשוב על פתרונות שונים להיצע ולביקוש. כלומר, הפתרונות שמשפרים את ההיצע זה פתרונות שמשפרים את היעילות, יש להם יותר הרבה… אפשר לטפל ביותר מחלות, יש יותר טיפולים, יש יותר תרופות יש כל מיני דברים כאלה, אבל אני חושב שיש יותר פוטנציאל דווקא לתקוף את הביקוש, מה שאנשים מבקשים ממערכת הבריאות.”

“וכמובן שהפתרון האידיאלי הוא להגיד – אוקיי, אם לבנאדם יש אורך חיים, ולאורך החיים הוא מבקש כל מיני דברים, בואו פשוט נקצר את אורך החיים. מה אם נעשה איזה משהו שיעזור לאנשים למות יותר מהר, בדרך הזאתי אנחנו פשוט נוריד את הדברים שהם מבקשים ממערכת הבריאות, זה יהיה נורא קל. למשל, מה אם נחליט שכל האמבולנסים יגיעו רבע שעה יותר באיחור, פשוט נתקע אותם בפקקים קצת. ואז הם פשוט לא יגיעו ולא יהיו אנשים שיצטרכו טיפול שני להתקף לב, זה ממש ממש ממש פשוט. או מה יקרה אם נעודד עישון בגיל יותר צעיר, גם אז אנשים ימותו יותר מהר יהיה להם פחות צורך בבריאות. בקיצור, יש המון המון כיוונים כאלה וכמובן הכיוון שאני חושב שאנחנו בעצם לוקחים אותו כבר זה הכיוון של לחץ, להלחיץ אנשים. ככל שאנשים סובלים יותר ביום יום, לחוצים, לא מבינים מה קורה בחיים, איזה דברים נוחתים עליהם? מה הממשלה מחליטה? מה קורה? הלחץ הזה מאד מוריד את היכולת של המערכת החיסונית ולכן אנשים מקבלים יותר מחלות ומתים יותר. אז אני חושב שאנחנו בכיוון, התחלנו עם הלחץ בתור דרך להוריד מהעול של מערכת הבריאות אבל אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך את זה ולשפר את זה עוד יותר.”

מוזמנים לצפות ולשפשף עיניים בעצמכם – כה אמר האיש:

שילוב האידיאולוגיה של קיימא כפי שהיא מופיעה במפורש באתר שלה, יחד עם סרטון האמבולנסים מעלה את האפשרות כי במסגרת ה”פתרונות המוכחים” ל”שיפור חייהם של אזרחים” קיימא אולי מתכוונת בין היתר לכך שכדי לשפר את מערכת הבריאות יש צורך בהמתת האזרחים. הדרכים שלה לכך הן בהחלט יצירתיות: החל מעיכוב האמבולנסים בפקקים בדרך אל חדרי המיון, עידוד עישון מגיל צעיר ככל האפשר ועד להפעלת לחץ בלתי פוסק על אזרחי ישראל כדי לפגוע במערכת החיסון שלהם על מנת שימותו. או–אז השירות שיקבלו הנותרים, יהיה שירות מעולה. בסך הכל הגיוני. עניין מתמטי פשוט. לא אנושי, אבל בהחלט רציונלי.

כזכור, ועדת החקירה האזרחית הגישה עתירה על פי חוק חופש המידע לקבלת מסמכי המכרז לשני משרדים – משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות. במכתב דרשה הוועדה לקבל את המידע שלהלן: ״פירוט מדויק מלווה באסמכתאות לגבי כל הסכומים שפרופ׳ דן אריאלי ו/או חברת קיימא קיבלו מממשלת ישראל בגין ייעוץ או בגין כל התקשרות אחרת בשנים 2021 – 2020 – 2019, בין אם הסכומים התקבלו לידי מר אריאלי ובין אם הסכומים התקבלו לידי חברת קיימא.

פירוט האמצעים שבהם הועברו כספי התקבולים מממשלת ישראל והעברת תדפיסי העברת הכספים.
האם בוצעה ע״י מר אריאלי או חברת קיימא עבודה בהתנדבות עבור ממשלת ישראל (או עבור גוף מטעמה). אם כן מהי מהות העבודה, מול מי סוכמה העבודה ותנאיה, איזה הליך חוזי זה עבר?
המצאת כל החוזים שנכרתו בין מר דן אריאלי לבין ממשלת ישראל לקבלת שירותים ממנו או מחברת קיימא או מכל חברה או תאגיד אחר שבבעלותו או בשליטתו של מר אריאלי. מהם תאריכי החוזים ואילו שירותים הוזמנו במסגרתם?
פירוט מדויק של הגורם אשר שכר את שירותיו של דן אריאלי או חברת קיימא בשם מדינת ישראל בשנים 2021 – 2020 – 2019. באם התשובה הינה משרד ממשלתי זה או אחר, נא לפרט מי האדם שפנה אליו בשם אותו משרד ממשלתי. נא לצרף את מלוא המסמכים הרלוונטיים. פירוט והעתק כל המכרזים הממשלתיים שפורסמו במסגרתם זכה דן אריאלי או חברת קיימא בחוזים עם ממשלת ישראל.

פירוט כל ההנחיות וכל התכתובות בין דן אריאלי או חברת קיימא מטעם גורם ממשלתי כלשהו בכל הנוגע לשירותים שלשמם נשכרו השירותים בין השנים 2021 – 2020 – 2019. מי היה הגורם הממשלתי ואם היו כמה כאלה, נא פרט את שמותיהם. נא צרף את כל המסמכים הנוגעים להתקשרות זו.
פירוט כל תאריכי תאריכי הפגישות, בין אם פיזיות ובין אם בזום (או בכל אמצעי תקשורת אחר) שנערכו בינך לבין גורמים ממשלתיים או ציבוריים לבין דן אריאלי או חברת קיימא. נא לפרט שמות, תאריכים ושעות בין השנים 2021 – 2020 – 2019.
המצאת כל החשבוניות והקבלות לכל הכספים שקיבל מר דן אריאלי או חברת קיימא ממשלת ישראל ב- 10 השנים האחרונות.
כל התכתובות מכל סוג שהוא עם שרים בממשלת ישראל הנוכחית או הקודמת״.

ומה השיב משרד ראש הממשלה? שאין לו את זה. פשוט, אין לו את המידע. הנה:

“שלום רב, הנדון: פנייתכם לקבלת מסמכים שנוגעים להתקשרות בין מדינת ישראל לבין פרופ’ דן אריאלי. סימוכין: בקשתך מיום 13.1.22. במענה לבקשתכם שבסימוכין לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ”ח–1998 (להלן: “החוק”), – על אודות מסמכים שנוגעים להתקשרות בין מדינת ישראל, באמצעות משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה (להלן: ״המשרד״) לבין פרופי דן אריאלי, הריני מתכבדת להשיבכם כדלקמן: לאחר בדיקה שנערכה אל מול גורמי המשרד הרלוונטיים, עלה כי המידע המבוקש לא נמצא בידי המשרד, ועל כן אין באפשרותנו למסור את המידע בהתאם לסעיף 3(8) לחוק. בהתאם לסעיף 7(ו) לחוק, הנכם זכאים לעתור על החלטה זו לפי הוראות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש״ט–2000. בברכה, פרח מכלוף. ממונה על יישום חוק חופש המידע, משרד ראש הממשלה”.

ומשרד הבריאות? הוא טוען ש… המסמכים הלכו לו לאיבוד. משרד הבריאות הודיע לבית המשפט הנכבד כדלקמן: “במשרד הבריאות אותר בינתיים הסכם אחד שנעשה בין המשרד לבין חברת קיימא. מסמכי המכרז (המתייחסים להסכם זה) עדיין לא נמצאו”.

בסוגיית הקורונה ממשלת ישראל הסתירה, העלימה נתונים, השחירה חוזים, התכחשה ועודנה מתכחשת לתוצאות האיומות של פעולת תכשיר שהיא היתה זו שכפתה על הציבור את נטילתו – גם באמצעות הנדסת תודעה וגם באמצעי כפייה אחרים תוך שימוש בכוחה לחוקק חוקים דיקטטוריים. והם עוד אומרים עלינו שאנחנו קונספירטורים… אם זו לא היתה הממשלה שלנו, זה יכול היה להיות משעשע עד דמעות. אבל זו הממשלה שלנו, ולכן הדמעות אינן דמעות של צחוק. כעת יש להמתין עד ה- 4 באוגוסט 2022 כדי לראות איזה תעלול חדש תייצר ממשלת ישראל. ובינתיים, מומלץ לציבור שמעונין להישאר בחיים להשתדל להימנע ככל האפשר משימוש באמבולנסים שנתקעים בפקקים וכן מלחץ ממשלתי יזום.

“אני חושב שהמכרז בוטל”

פרופ’ עִדו ערב מסר בתגובה:

״אין לי קשר עסקי עם דן אריאלי או חברת קיימא. יחד עם זאת השתתפתי כיועץ בכמה פגישות שבהם ניסינו לסייע לאנשי אגף התקציבים לפני הקורונה, ולאנשי משרד הבריאות במהלך ההתמודדות עם מגפת הקורונה. לא קיבלתי כל תשלום על השתתפותי.

אורן מקיימא ביקש את השתתפותי במכרז. דיברתי איתו על התוכן (אני מאמין באכיפה עדינה וידידותית), ולא דיברנו על שכר. אני מקבל משכורת מספיקה מהטכניון שממומן חלקית על ידי הממשלה, והטכניון אישר לי לנסות לסייע בתכנון מדיניות אפקטיבית לבלימת המגיפה. אין בידיי את מסמכי המכרז. אורן צירף אותי ועוד חוקרים מתנדבים לפגישות זום עם שמשון ממשרד הבריאות. השתתפנו בעוד פגישות של אנשי אקדמיה עם קובעי מדיניות, תמיד בהתנדבות. לא הייתי שותף להצגת התוכנית שגובשה ולהצגתה לממשלה ואיני מכיר את התוכנית. השתתפתי בעיקר במתן עצות כגון – לא לנסות להשתמש בקנסות כבדים. השתתפתי בפגישות עם שמשון שעבד במשרד הבריאות. דרך אגב, אני חושב שהמכרז שבו אני הייתי רשום כיועץ בוטל. אני גם בטוח שלדן אריאלי ולקיימא היו כוונות טובות בלבד וחושב שגם האפקט שלהן היה חיובי״.

*הכותבת היא עורכת דין, חברה בוועדת החקירה האזרחית, יחד עם עורכת הדין רותם בראון. וכן מייצגת את מר עדן שרייבמן אשר נתבע על ידי דן אריאלי.