הירוק היום זהוב מאוד

בעוד כשלושה חודשים יתכנס בקאזאן שברוסיה הארגון הכלכלי BRICS, שבו חברות בין השאר רוסיה וסין, המתנגדות להגמוניה של ארה”ב ומדינות המערב בעולם. רשימה ארוכה של מדינות מתפתחות מבקשות להצטרף לברית הסחר המתחזקת הזאת, שכבר מייצגת כחצי מאוכלוסיית העולם וכשליש מהתוצר העולמי. והפעם, בכינוס השנתי שלו, מקבל הארגון חיזוק לאחר שמדינות הנפט איראן ואיחוד האמירויות, וכן מצרים ואתיופיה הצטרפו אליו.

הבשורה הגדולה של הכינוס תהיה ככל הנראה פלטפורמת מטבע דיגיטלי מרכזי (CBDC) המכונה BRICS-COIN, שעומד לאתגר את הדולר האמריקני כמטבע רזרבי עולמי. לפי השמועות מטבע זה יהיה מגובה בזהב ואכן, בשנתיים האחרונות חלה מגמה משמעותית של רכישת זהב על ידי מדינות BRICS ובראשם רוסיה, סין והודו. בשנת 2023 רכשה סין לבדה כ-225 טון זהב, ומחיר הזהב נמצא בימים אלה בשיאו.

לעומת המטבע החדש המגובה בזהב, המטבע האמריקני הוא מטבע פיאט, שלחלוטין אינו מגובה בשום סחורה מאז שנות ה-70, כאשר הנשיא ניקסון ביטל את סטנדרט הזהב. הבנק הפדרלי המרכזי יכול באופן תיאורטי להנפיק כמות בלתי מוגבלת של דולרים, בכפוף ליציבות המחירים ולרמות האבטלה בארה”ב. ומכיוון שארה”ב שולטת במטבע הרזרבי העולמי, יש לה יכולת לייצא את האינפלציה שלה ברחבי העולם, בעוד שהחוב הלאומי שלה טופח בטריליוני דולרים בכל רבעון באופן שיוצא מכלל שליטה. הדולר האמריקני איבד מכוח הקניה שלו כבר מעל 95 אחוז במאה השנים האחרונות; אזרח אמריקאי רוכש כיום ב-20 דולר, מה שיכול היה לרכוש לפני כ-100 שנה בדולר אחד.

המטבע האמריקני היה ועודנו המטבע הדומיננטי בסחר העולמי, אבל אם בשנת 2001 כ-71 אחוז מהרזרבות המוחזקות בידי הבנקים העולמיים היו בדולרים, הרי שנכון לסוף 2023 המספר ירד ל-58 אחוז. התהליך הזה נקרא De-dollarization והוא משקף את הירידה בביטחון שחשות מדינות רבות בעולם בהחזקת דולרים, לכן הן מתחילות לסחור ביניהן במטבעות אחרים.

כשהזהב הופך לשורת קוד

הדולר ימשיך ככל הנראה להיות מטבע הרזרבה העולמי בטווח הזמן הקצר-בינוני, אבל המגמה ברורה. מטבע של מדינות BRICS, שאליו יבקשו להצטרף רבות ממדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה, יאפשר להן באופן תיאורטי לבצע מסחר ביניהן במטבעות המקומיים שלהן, שיומרו למטבע המרכזי החדש באופן דיגיטלי ומשם למטבע של מדינות היעד.

המערכת החדשה שתאפשר את הטרנזקציות הללו נקראת mBridge, שעל פי הבנק המרכזי להסדרים (BIS) שלב הפיתוח והבדיקה שלה הסתיים, והיא כעת בסטאטוס של מוצר מינימלי תקף. הפלטפורמה החדשה פותחה בסיוע הבנקים המרכזיים של סין, תאילנד, איחוד האמירויות והונג קונג, וערב הסעודית הצטרפה אליה באופן רשמי. למעשה 26 בנקים מרכזיים נמצאים בשלבים שונים של הצטרפות למיזם, שיהווה תשתית בסיסית של המטבע הדיגיטלי המרכזי.

למטבע הזה יהיו יכולות מתקדמות של שליטה ומעקב ברמת הטרנזקציה הבודדת, כולל יכולת חסימה בזמן אמת ותכנות של הכסף כדי להגביל את השימוש בו. בשילוב עם ארנקים אלקטרוניים, מערכות דירוג ותעודות זיהוי דיגיטליות מדובר בסכנת שליטה מוחלטת של השלטון המרכזי בכל הכסף בעולם, וכמובן פגיעה בחופש הפרט ובפרטיותו.

במקביל גם מערכת סוויפט (Swift)מתעדכנת ועוברת לתקן ISO 20022, שמבצע התאמה מחדש של ההודעות בין הבנקים בעולם באופן שיכיל מידע רב יותר, וכבר נטען שהשינוי הזה פוגע בפרטיות הלקוחות ומאפשר לבנקים שליטה רבה יותר בטרנזקציות.

הסיבה המרכזית לתחרות המתהווה עם הדולר, מעבר להיותו מטבע פיאט (שערכו לא נשען על נכס אמיתי), היא השימוש שארה”ב עושה במטבע שלה כנשק במלחמתה נגד יריבותיה העולמיות. כך למשל בתחילת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, ניתקה ארה”ב את רוסיה ממערכת הסוויפט והטילה סנקציות חסרות תקדים על המדינה, על ראשיה ועל האוליגרכים שמחזיקים ברבים מהמשאבים של רוסיה, תוך הקפאת נכסיהם המוחזקים מחוץ למדינה. המדיניות הזאת חזרה כבומרנג וגרמה למדינות רבות חוסר נוחיות מכך שהן שמות את כל הביצים בסל אחד; אם ארה”ב יכולה להטיל סנקציות כאלה על רוסיה, הרי שאף מדינה לא חסינה ובעוד שלרוסיה יש משאבי אנרגיה אדירים המאפשרים לה לשרוד תחת סנקציות – למדינות אחרות אין יכולת להתמודד איתן. דוגמא טובה לכך היא איראן שסבלה קשות מסנקציות עד להסכם הגרעין הידוע לשמצה.

רוסיה חברה ליריבה הבולטת של ארה”ב בזירה הכלכלית, הלא היא סין, ויחד הן פתחו ערוצי סחר ישירים באנרגיה ובמחצבים. היא גם עשתה יד אחת עם ארגון “אופ”ק פלוס” ששולט בכמות ייצור הנפט בעולם ומשפיע רבות על מחירו, ובכך הם הצליחו להשפיע על רמת האינפלציה בתוך ארה”ב.

כעת נראה שמדינות רבות חוברות למיזם, ובעיקר מאיימות להפחית לאט לאט את השימוש בדולר כמטבע הבלעדי לרכישת נפט ולעבור לשימוש במטבעות מקומיים. מערכת ה-BRICS Coin עשויה, אם תתממש, להיות פלטפורמה המאפשרת מהלך כזה וארה”ב עלולה לסבול קשות במידה והוא יצליח.

מבוא למלחמת עולם

זה המקום להתייחס לסעודיה, מעצמת נפט אדירה שהיתה בעלת הברית ההיסטורית של ארה”ב מאז שנות ה-70. בימים אלה היא יושבת על הגדר ומתלבטת אם לחבור לרוסיה ולסין, כי בינה ובין ארה”ב עברו כמה חתולים שחורים; לפני שלוש שנים נטשה ארה”ב את אפגניסטאן באופן משפיל והשאירה לטליבאן נשק בשווי של שבעה מיליארד דולר; סעודיה ניסתה להביס במשך מספר שנים את ארגון החות’ים מתימן ששיבש לה בארות נפט בדרום המדינה, ללא תמיכה מספקת מארה”ב; ומערכת היחסים האישית בין יורש העצר הסעודי בן סלמאן ונשיא ארה”ב ביידן גרועה במיוחד, זאת לאחר שהאחרון האשים את הנסיך ברצח העיתונאי חאשוקג’י בשגרירות סעודיה בטורקיה.

לפני כשנה הצהירה סעודיה שבכוונתה להצטרף לארגון BRICS אולם לפני מספר חודשים הודיעה שהיא משהה את החלטתה. מצד אחד הסינים הצליחו לתווך כינון יחסים דיפלומטיים בין סעודיה ואיראן, האויבות המושבעות, ומצד שני נראתה התקרבות דווקא בין סעודיה וישראל מתוך כוונה להרחיב את הסכמי אברהם. אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הקפיאו את היוזמה, ומאז האמריקנים די תקועים בניסיונם להחזיר את הסעודים לצד שלהם.

לפני כחודש פגו ההסכמים בני חמישים השנים שנחתמו בין ארה”ב וסעודיה וסיימו את אמברגו הנפט, אבל הסעודים לא טרחו לחדש אותם. באורח בלתי רשמי הוסכם בזמנו בין השתיים כי מכירות הנפט הסעודי יתבצעו באופן בלעדי במטבע האמריקני (כך הוטבע המונח פטרו-דולר, כלומר גיבוי בלתי רשמי של הדולר בנפט). כעת הסעודים מאיימים לקיים סחר גם במטבעות אחרים כדוגמת היואן הסיני.

האיום על האמריקנים גדול והם יאלצו לנקוט בשורה של אסטרטגיות כדי לשמר את כוחם – לחזק את הבריתות הקיימות שלהם באירופה ובאסיה; לנהל משא ומתן קשוח על הסכמי סחר חדשים בינלאומיים; ולחזק את יתרונם הטכנולוגי בתחומים כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. כמו כן הם ינסו לפתח דולר דיגיטלי שיתחרה במטבע של BRICS, יגדילו את הנוכחות הצבאית שלהם במקומות אסטרטגיים וינסו להגיע לשיתופי פעולה עם סין.

הסינים מחזיקים ברזרבת הדולרים השניה בגודלה בעולם אחרי יפן – מעל 800 מיליארד דולר באגרות חוב. בתוך רבעון אחד נפטרו הסינים מכ-49 מיליארד דולר, אירוע חסר תקדים בהיסטוריה, וזאת בין היתר במחאה על כוונת הנשיא ביידן לשלש את המכס על מוצרים מתוצרת סין. אגב, גם הנשיא טראמפ הודיע שינקוט במדיניות דומה במידה וייבחר. הבנק הפדרלי המרכזי בשילוב עם ממשלת ארה”ב נלחמים באינפלציה במהלך השנתיים האחרונות וסוף סוף הצליחו להביא אותה לרמה סבירה. ההצפה של השוק בדולרים ששוכבים בבנק של סין עלולה לייצר לחצים של אינפלציה במידה וסין תתמיד בקצב המכירה. זאת ועוד, צבא ארה”ב פרוש באוקיינוס השקט בקו האיים הראשון, ומתכונן לאירוע פלישה אפשרי של סין לטייוואן, לאחר שבחודש האחרון דווח כי היא מגבירה את הפעילות האווירית שלה באזור.

בתרחיש הקיצון הרע ביותר אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לעולם דו-קוטבי שבו שולטות שתי מעצמות, סין וארה”ב, שכל אחת מהן מגובה על ידי חצי אחר של העולם ומלחמת סחר ביניהן עלולה להוביל למלחמת עולם. תעשיית השבבים שמניעה את גלגלי השיניים של הבינה המלאכותית והכלכלה העולמית יספגו נזק חסר תקדים בתרחיש כזה, כגון פגיעה בתשתיות אינטרנט ועלייה במחירי האנרגיה – נזקים כלכליים שכל אזרחי העולם עלולים לסבול מהם.