דמוקרטיה או “דמוקרטיה”

זוכרים את הסיפור של מלם?

החברה שבמחשביה הותקנה מערכת “דמוקרטיה” לקראת הבחירות שמהן נולדה הממשלה האחרונה?

ב–10.11.22 פנינו אל יו”ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית בבקשה על פי חוק חופש המידע. פנייתנו התייחסה למאות המחשבים המחוברים כולם למערכת “דמוקרטיה” של חברת מלם, אשר הוצבו ביום הבחירות בכנסת. מעדויות שאספנו ישירות מפי עובדי הכנסת התברר שמערכת “דמוקרטיה” היא מערכת “סודית וסגורה” שאין עליה כל פיקוח, כי היא פותחה באופן פרטי על ידי מלם, חברה פרטית, וכי מלם קיבלה בתמורה עבור תפעול המערכת ביום הבחירות סכום העולה על 30,000,000 ש”ח, או במילים למי שהלכו לאיבוד בין כל האפסים – שלושים מיליון שקל. לפיכך פנה עיתון בראשית בדרישה על פי חוק חופש המידע, במסגרתה התבקש יו”ר ועדת הבחירות המרכזית להמציא לידי העיתון את המידע והמסמכים הבאים:

א. המכרז שבמסגרתו זכתה מלם במכרז לתפקידה זה לבחירות 2022.

ב. כל המכרזים הקודמים בהם זכתה מלם לתפקיד זהה במערכות הבחירות הקודמות.

ג. כל מסמכי הפיקוח על חברת מלם ועל תוכנת “דמוקרטיה” ובמסגרת זו לפרט:

1. מי מטעם המדינה בדק את מערכת דמוקרטיה?

2. נא להמציא את ההסכמים שנקשרו בין מערך הביקורת מטעם המדינה לבין חברת מלם.

3. נא להמציא את כל המסמכים הנוגעים למערכת הפיקוח על חברת מלם.

4. נא להמציא את ההוראות שניתנו לחברת מלם בטרם פותחה מערכת “דמוקרטיה”.

5. נא להמציא את כל מבחני האמינות שביצעה המדינה למערכת “דמוקרטיה”.

6. מבדיקה שנערכה עם חברת תפן, שנשכרה לבצע את הביקורת על יום הבחירות בהיבט שיפור התהליכים ובקרה עליהם, הסתבר כי הם לא ידעו על קיומה של מערכת “דמוקרטיה”, לא בדקו אותה מעולם ואף לא נדרשו לעשות כן. ביקשנו תגובה על כך.

ועדת הבחירות המרכזית התקשתה להשיב לנו. תשובתה התקבלה רק עתה, לאחר יותר מ–60 הימים הקבועים בחוק. ראשית, טוענת הוועדה כי חברת מלם זכתה בנובמבר 2022, לקראת הבחירות לכנסת ה–25, בפעם הראשונה במכרז אבל הנה לפניכם הוכחה כי הדברים אינם נכונים: חברת מלם עצמה מפרסמת באתר שלה בגאווה רבה כי הבחירות לכנסת ה–23 היו זכייתה השלישית.

שנית, לגבי רוב שאלותינו הוועדה טוענת שמדובר במידע מסווג שהיא מנועה למסור לנו מטעמים של חיסיון. אלא שהמידע המסווג הזה מצוי בחלקו בדו”ח מבקר המדינה הפתוח לציבור. האם המבקר לא יודע מה חסוי ומה לא?

אין מנוס מלהגיע למסקנה המתבקשת, ואין דרך נעימה לנסח את זה: ועדת הבחירות משקרת לנו. ההוכחה החותכת לטענה החמורה הזאת נמצאת בדו”ח מבקר המדינה שפורסם ב–9.3.22 וכמעט שלא זכה לפרסום ולביקורת ציבורית ראויה. הדו”ח מכונה “מערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה–21, ה–22 וה–23 – תחום ביקורת מערכות מידע”. במסגרת הדו”ח קבע מבקר המדינה לפני פחות משנה, כי מערך המחשוב בוועדת הבחירות מנהל יותר מעשרה פרויקטים של מערכות מידע בשלבים שונים של ייזום, הקמה ותחזוקה, שעלותם בתקופות הבחירות לשלוש הכנסות שנבדקו הסתכמה בכ–139 מיליוני ש”ח. אגף המחשוב אחראי לתחזוקת מערכות המידע והתשתיות שלהן, כך שיוכלו לתמוך בניהול מערכות הבחירות. בין שלל המסקנות שפירסם מבקר המדינה בדו”ח ממרץ 2022 ניתן למצוא גם את המסקנות הבאות:

1. הוועדה התקשרה עם כל החברות החיצוניות לפיתוח ולתחזוקה של מערכות המידע שלה לתקופה ארוכה של 8 עד 21 שנים. במועד סיום הביקורת, באוגוסט 2020, חלפו 19 שנים ממועד הזכייה במכרז (בשנת 2002) לפיתוח ולתחזוקה של המערכת המרכזית שמשרתת את הוועדה, מערכת 1.

2. האסטרטגיה והמדיניות בתחום התקשוב ותוכניות העבודה השנתיות של אגף המחשוב: טרם גובשה אסטרטגיה ומדיניות בתחום התקשוב. כמו כן אגף המחשוב אינו מנהל תוכניות עבודה שנתיות ורב–שנתיות עבור כל פעילויות המחשוב באגף.

3. ניהול תוכניות עבודה עבור מערכות המידע: אגף המחשוב אינו מנהל תוכניות עבודה שנתיות עבור מערכות המידע שלו שמצויות בשלבי תחזוקה. זאת אף שהיקף התשלומים לחמש החברות שמפתחות ומתחזקות את המערכות האלה היה בשנת 2019 כ–50 מיליון ש”ח.

4. ועדות היגוי: ועדת הבחירות ניהלה ועדות היגוי למערכות המידע העיקריות שלה: מערכת 1 ומערכת 2. לא נמצאו בביקורת פרוטוקולים של דיוני ועדות ההיגוי למעט שני פרוטוקולים שהומצאו – פרוטוקול דיון בעניין מערכת 1 מדצמבר 2012 ופרוטוקול דיון בעניין מערכת 2 מאוגוסט 2017. כמו כן ועדת הבחירות לא ניהלה ועדות היגוי למערכות מידע אחרות שהיקפן הכספי היה גדול מ–2.5 מיליון ש”ח ובהן המערכות 3 ו–8.

5. מערכת 2: בשלוש מערכות הבחירות שנבדקו נמצאו תקלות במערכת ובהן: אי–תאימות בין נתוני מערכת 1 לנתוני מערכת 2, שפגעה באמון של חלק ממנהלי הוועדות בנתונים המופיעים במערכות עקב הפעלת הממשק אחת ליום; אי–זמינות של המערכת, אי–עמידה בעומסים ואיטיות.

6. מערכת 3: בשלוש מערכות הבחירות שנבדקו נמצאו תקלות במערכת ובהן: בעיות תקשורת; מיומנות לא מספקת של העובדים שהועסקו בסריקת חומרי ההצבעה; סריקות חלקיות של חומרי ההצבעה; חלק מהחומרים נסרקו באיכות לקויה.

7. היערכות להחלפת מערכות המידע וביצוע עדכונים במערכות: מרבית ההתקשרויות לתחזוקת מערכות המידע של ועדת הבחירות ובהן מערכת 1 מסתיימות בחמש השנים הקרובות. ועדת הבחירות לא נערכה כראוי בתקופת השגרה להחלפת מערכות המידע ולביצוע עדכונים מהותיים בהן, כך שיתמכו בדרישות ובתהליכים חדשים.

8. מסמכי הפקות לקחים לאחר כל מערכת בחירות: ועדת הבחירות לא דרשה לקבל מסמכי הפקות לקחים מספקי מערכות המידע העיקריות שלה לאחר כל מערכת בחירות, ואף לא עבור מערכות שהופעלו לראשונה.

כלומר, מבקר המדינה עצמו קובע שקיים פער תפעולי בין המערכות וכי ועדת הבחירות לא טיפלה בפער הזה. כדאי לזכור בהקשר הזה את עניין המעטפות הכפולות, שכן בבחירות לכנסת ה–23 מספר הבוחרים שהצביעו במעטפות כפולות היה יותר מ–333,000. בבחירות לכנסת ה–25 יותר מ–10% מהקולות היו במעטפות כפולות.

כשהפנינו את השאלות לוועדת הבחירות המרכזית, לא ידענו בוודאות על כל הכשלים האלה, רק שיערנו אותם, העלינו אפשרות שמא דברים חמורים כאלה מתרחשים. עכשיו מתברר שמבקר המדינה מצא בדיוק את הליקויים שחששנו מפניהם, והוא מי שמתריע עליהם. כשאנחנו קוראים את דברי המבקר, וחוזרים ומתבוננים במצב הפוליטי היום (שידוע לכולנו כי הוא תוצאה שהתבססה על כ–30,000 קולות בלבד בין הגושים), נשאלת השאלה איך יתכן שוועדת הבחירות אינה מהססת להתחמק ממתן תשובות אמת ומעבירה תשובות שקריות לאמצעי–תקשורת החוקר את תפקודה. מדובר בנושאים המכתיבים את חיינו ובכוותנו להמשיך לבחון אותם עד שנקבל תשובות הולמות. הוועדה תידרש להבהיר באופן גלוי ושקוף מה עשתה מערכת “דמוקרטיה” לדמוקרטיה הישראלית, ולדאוג לתיקון הליקויים שמבקר המדינה ועיתון בראשית התריעו עליהם מבעוד מועד.